שיעור לזכר מורשתו של נלסון מנדלה

דיון במתח שבין ערכי האמת והשלום, דרך סיפורו של נלסון מנדלה, שלחם כל חייו כנגד משטר האפרטהייד ונבחר לנשיא הראשון לאחר ביטולו.

חלק א: משטר האפרטהייד

בין השנים 1948 – 1994 הונהגה בדרום אפריקה מדיניות האפרטהייד (מהמילה באנגלית apart), שהפרידה בין האוכלוסייה הלבנה לאוכלוסייה השחורה במדינה. מדיניות זו יצרה אפליה קשה נגד הרוב השחור בדרום אפריקה, ומנעה ממנו זכויות יסוד בסיסיות. על פי חוקי ההפרדה שהתקבלו בשנות החמישים של המאה העשרים בדרום אפריקה, אדמות המדינה חולקו על פי חלוקה גזענית, כאשר כ-80% מהאדמות ניתנו למיעוט הלבן. לאנשים שחורים נאסר לחיות או לעבוד באזורים שהוגדרו לבנים או להיבחר כנציגים פוליטיים, וכך למעשה הבטיח הרוב הלבן את המשך שלטונו במוקדי הכוח הכלכליים והפוליטיים במדינה.

מנדלה, שהיה ממובילי המאבק באפרטהייד בדרום אפריקה, האמין בתחילה שהדרך הטובה והיעילה ביותר להשגת שוויון זכויות תהיה באמצעות מאבק בלתי אלים, אך בשנת 1960, בעקבות פיזור של הפגנה בלתי אלימה באמצעות ירי חי שהוביל לטבח במפגינים, אימץ מנדלה עמדה תוקפנית יותר, ועודד גם מעשי אלימות נגד משטר האפרטהייד. בשנת 1964, בעקבות מעורבותו במאבק האלים נגד המשטר, הועמד מנדלה לדין ונגזר עליו מאסר עולם. הוא נכלא למשך 27 שנה, עד לביטול משטר האפרטהייד בתחילת שנות ה-90. לאחר שחרורו מהכלא חזר מנדלה לחיים הפוליטיים, ונבחר לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה בבחירות החופשיות הראשונות שנערכו במדינה בשנת 1994.

חלק ב: דיון כיתתי – בין אמת לשלום

במהלך שנות האפרטהייד, שבהן שררה איבה בין הרוב השחור לבין המיעוט הלבן בדרום אפריקה, ביצעו שני הצדדים מעשי זוועה רבים. עם ביטול המשטר הגזעני, ולאחר שנבחר לנשיא, ביקש נלסון מנדלה לגשר על המחלוקות והשנאה ולכונן יחסי שלום ואחווה בין שחורים ללבנים. מצד אחד, אי אפשר היה לשכוח את מעשי הרצח, האונס והשוד הרבים שבוצעו בחסות משטר האפרטהייד ובמסגרת המאבק בו, שכן ערכי הצדק והדין דורשים מכל חברה מוסרית לבוא חשבון עם מי שביצע פשעים כה חמורים. מצד אחר, המחויבות לערך השלום, שאותו ביקש מנדלה לכונן, דרשה מהמשטר החדש לעשות הכול כדי להשכיח את יחסי האיבה והשנאה שעדיין שררו בין שחורים ללבנים, ובוודאי שלא להעצימם.

בשלב הזה נקיים דיון כיתתי בשאלה:

• איזה מבין שני הערכים הללו חשוב יותר לדעתכם – ערך הצדק או ערך השלום?

במסגרת הדיון בשאלה זו נלמד את דברי רבי יהושע בן קרחה, תנא בן הדור הרביעי (המאה השנייה לספירה), שעסק במתח שבין ערך השלום לערך הצדק. לתפיסתו, אנו נדרשים לאזן בין השניים באמצעות מערכת משפטית ששואפת לפשרה המשלבת בין שני הערכים ולא להכריע לטובת אחד מהם.

ר' יהושע בן קרחה אומר:
מצוה לבצע (=להתפשר)
שנאמר: "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם." (זכריה ח).
והלא כל מקום שיש משפט אמת, אין שלום;
וכל מקום שיש שלום, אין משפט אמת;
אלא איזהו משפט שיש שלום? הוי אומר זה ביצוע (=פשרה)
(תוספתא סנהדרין, א, ג)

חלק ג: וועדת האמת והפיוס

בדומה לתפיסה שהציג רבי יהושע בן קרחה, גם מנדלה ביקש למצוא פשרה בין ערכי הצדק והשלום. בשנת 1995 ייסד מנדלה את וועדת האמת והפיוס, במטרה לחקור, לתעד ולהוקיע את עוולות המשטר הקודם ואת הטרור של ארגוני האופוזיציה שלחמו נגדו, לפצות את נפגעי תקופת האפרטהייד משני הצדדים, ולסייע בהעברת השלטון מידי המיעוט הלבן לרוב השחור בצורה בלתי אלימה וללא טינה ונקמנות. על פי חוקי הוועדה, כל אדם שהודה בפניה על מעשה עוולה שביצע במסגרת תפקידו במשטר האפרטהייד או כחלק מהמאבק האלים בו, זכה לחנינה מלאה על מעשיו. בכך, הצליחה החברה בדרום אפריקה להתמודד בהצלחה עם פשעי העבר, מבלי להיגרר למעגל נוסף של נקמה וכאב.

חלק ד: תקציר חייו של מנדלה

את תמצית סיפור חייו המדהים של מנדלה נוכל ללמוד מצפייה בכתבה הבאה, ששודרה בעקבות מותו בחדשות ערוץ 10.

לסיום השיעור נדון בשאלה:

• איזה לקח אפשר ללמוד ממנהיגותו של נלסון מנדלה?