ז'קלין כהנוב ומוזיקה מחברת

• להכיר את דמותה של ז'קלין כהנוב ואת עיסוקה בנושא הזהות.
• לפתוח את עצמנו לתרבות רחבה באמצעות מוזיקה.

**יש לבקש מהילדים מראש להגיע עם אוזניות.

פתיח – פתיחה במליאה

התייחסות למפגשים הקודמים (קישור למפגשים הקודמים נמצאים למטה)

(5–10 דקות)

התייחסו למפגש המשותף, שאלו איך היה להם ומה התחדש להם בקצרה.

סכמו בקצרה: בשני המפגשים הקודמים דנו בשאלה מהי ישראליות ומה מאפיין ישראליות וראינו שקיימים מגוון מאפיינים.

בקשו מהתלמידים לתת דוגמה או שתיים מהדוכן שבנו.

הזכירו לתלמידים או בקשו מהם להזכיר לכיתה מהם שני המונחים שלמדנו בשני המפגשים הקודמים.

ז'קלין כהנוב – מגוון תרבויות בישראל

(15 דקות במליאה או חברותות)

במפגש הקרוב נלמד על ז'קלין כהנוב שהייתה יוצרת וסופרת שנולדה במצרים בשנת 1917 ועברה בחייה בתחנות רבות מסביב לעולם (כדאי להראות או לבקש לפתוח את המפה בספר הלימוד 'שבילי תרבות' לכיתה ז' בעמוד 176), ולבסוף הגיעה לישראל והשתקעה בה עד יום מותה.

הוריה הגיעו מתרבויות שונות, אביה היגר מבגדד שבעיראק ושמר על מסורת אבותיו ואימה נולדה בתוניסיה שהייתה אז תחת שלטון צרפתי שהנחיל תרבות מערבית.

ז'קלין כהנוב היא דמות מרתקת שכתבה על מגוון רחב של נושאים הקשורים לזהות: זהות מגדרית, זהות מסורתית, זהות לאומית, זהות עדתית וכן – זהות ישראלית.

רגע לפני שנציץ אל דמותה הייחודית, נדבר גם על המקומות שמהן המשפחות שלנו הגיעו לארץ.

הזכירו לתלמידים את דבריו של דוד בן־גוריון על ה"מחיצות הגאוגרפיות, התרבותיות, החברתיות והלשוניות" וספרו לילדים מהיכן ההורים או הסבים שלכם הגיעו לארץ. כדי לגוון וכדי לאפשר שיח חופשי ופתוח – הביאו דוגמאות מחברים או ממכרים שלכם (שיהיה מגוון: רוסי, תימני, מרוקאי, דרום אמריקאי וכו') התלמידים מרגישים נוח יותר לשתף כאשר הדוגמאות של המורים כוללות התייחסות לתרבויות שלהם.

אתנחתא למליאה: בקשו כעת מהתלמידים שיושבים זה בצד זה לשתף מהיכן המשפחה שלהם הגיעה ואם יש משהו מיוחד שקשור למקום שממנו המשפחה שלהם הגיעה (חפץ, מאכל, סיפור, שיר, שפה) – שידברו בקול רם, אין צורך לכתוב – אלא לשוחח.

נחזור כעת לדמותה של ז'קלין ולשאלת הזהות שהעסיקה אותה. הסבירו לתלמידים את המשימה: נחלק שלושה קטעי קריאה שונים מתוך המסות שכתבה ז'קלין (כל תלמיד או תלמידה יקבלו קטע אחד לעבודה מתוך שלושת הקטעים בחלוקה שווה של הקטעים לכל תלמידי הכיתה) אם יש תלמיד שמסיים לפני הזמן, אפשר לתת לו קטע נוסף ללמידה. אפשר להתאים את הקטעים לפי רמת הילדים בהתמודדות עם טקסט או עם הבנת הנקרא.

תרבות יהודית־מזרחית־מערבית

(20 דקות – למידה עצמאית)

מומלץ לשלוח את הדף לטלפונים של הילדים יחד עם השמות שלהם ליד כל קטע (מי לומד איזה קטע), כך יוכלו בקלות להעתיק את הקטע שלהם לטלפון ולסמן על גביו או להאזין למוזיקה במידת הצורך.

קטע 1

זכור לי, קיץ אחד היינו בבית מלון באלכסנדריה, על שפת הים. המלון היה מלא קצינים אנגליים ונשיהם, וגברת אחת שאלה אותי מה אני. לא ידעתי מה להשיב. ידעתי שאינני מצריה בדומה לערבים, אך ידעתי גם כי בושה היא לאדם שלא ידע מהו. כיוון שזכרתי את אבותיי הזקנים עניתי כי פרסיה אני, שכן סבורה הייתי כי בגדאד היא עיר באותה ארץ שממנה באים השטיחים היפים. לאחר מעשה גערה בי אמי על שלא הגדתי את האמת, והיא אמרה שכאשר בני אדם שואלים אותי שאלה כזאת עלי לומר שאני אירופאית. סבלתי, כי ידעתי שזהו שקר גדול יותר. (מתוך: טלי שיף, "בין מינוריות למז'וריות: ז'קלין כהנוב ופרויקט ה'ישראליזציה' של הלבנטיניות", בתוך: תיאוריה וביקורת ‏37, עמ' ‏129, נמצא גם ב'שבילי תרבות' ז')

1. קראו את הקטע.
2. הוסיפו רגשונים (אימוג'ים) המתארים את רגשותיה של ז'קלין בסוף כל משפט. אפשר להיעזר בטלפון למציאת רגשון מתאים.
3. מדוע ז'קלין הרגישה שמדובר בשקר גדול יותר?

קטע 2

למרות שהשכלתי ותרבותי הפורמאלית הן אירופיות, הסביבה בה נולדתי ושממנה ינקתי לא היתה אירופית, והצלילים הראשונים שנחרתו בזיכרוני ועוררו בי הדים היו צלילי קולו של המואזין, הקורא למאמינים להתאסף לתפילת-הערב. וכל מה ששמעתי מאז באולמות-קונצרטים – רק לעתים רחוקות עורר בי ריגוש עז מעין זה שחשתי בהאזיני לסלסוליו המתחטאים, המתמשכים והקובלים של המואזין, המקונן על השמש היורדת [… [ . ומאז קשובה אוזני למוסיקה המזרחית. […] […] וזמן רב עבר עד אשר יכולתי להעריך ולחוש את המוסיקה המערבית. […] (מתוך: ז'קלין כהנוב, "מוסיקה מזרחית בישראל", בתוך: בין שני עולמות [תרגום: דליה טסלר], עמ' 217 נמצא גם ב'שבילי תרבות' ז' )

 

1. קראו את הקטע.
2. ז'קלין כהנוב מעידה שצלילי המואזין הקורא למוסלמים להיכנס אל המסגד בזמן התפילה הוא צליל מהזיכרון שלה על אף ההשכלה האירופית שרכשה, והיא קושרת זאת למוזיקה מזרחית – מדוע לדעתכם ז'קלין יוצרת את החיבור?
3. בחרו אחד מן הביצועים המוזיקליים שלהלן. האזינו להם דרך הטלפון שלכם:

• https://www.youtube.com/watch?v=DAQ6V4ht5Yw – הזמרת נטע אלקיים שרה שיר מרוקאי של זמרת מרוקאית יהודייה ידועה מאוד.
• https://www.youtube.com/watch?v=ES_xaN28ZBw – 'אנסמבל יעלה' – חמישה נגנים שמחברים בין המזרח למוסיקה עכשווית מנגנים ושרים פיוט.
• https://www.youtube.com/watch?v=vZ8eLTb5Shw – אסתר עופרים, אחת הזמרות המוערכות בישראל בעבר, המוכרת גם בעולם, שרה את השיר 'שחרחורת'.

 

• מה חשבתם על המוזיקה? מה אהבתם? מה היה לכם משונה או מוזר?
• האם הסגנון היה מוכר לכם?
• בחרו שיר שאתם אוהבים להאזין לו שהוא גם ישראלי בעיניכם והוסיפו אותו לרשימה.

קטע 3

לפרקים היתה לי תחושה שהורי שייכים לשני עולמות שונים. אמי קראה את הרומנים הצרפתיים החדשים, וחזרה וקראה את יצירותיו של מרסל פרוסט, הסופר האהוב עליה […] ובכן, אמי דחפה אותנו לעבר העולם הזוהֵר של התרבות, האמנות והאופנה האירופיות […] היא שידלה [=פיתתה] אותנו כממתיקה סוד, "אנחנו התקדמנו אל מעבר לאופקים של הורינו, והם בירכו על כך. גם אתם חייבים להתקדם אל מעבר לאופקים שלנו." ואילו אבי קרא את העיתונות הערבית ואת העלונים של "אליאנס" [תנועה יהודית צרפתית]. הוא משך אותנו בחזרה אל המסורת והזהיר אותנו לבל נתנתק משורשינו, או התנבא בנימה קודרת שכל "הקדמה הזאת" סופה להמיט הרס על הקהילה היהודית במצרים.   התבוננתי בה [= בסבתא]. גברת זקנה, לבושה בשמלת משי אפורה, מטפחת ראש מכסה את הפאה הנוכרית השחורה שלה, מחייכת אלי – ילדה שלא הבינה מילה ממה שאמרה לה. זה פגע בי, אך ידעתי שאני שייכת לעולם אחר. לא היתה דרך חזרה אל עולמה שלה. ודאי שהייתי יהודייה. אולם האם השתייכו היהודים למזרח, למערב, או לשניהם? זו היתה שאלה מעיקה, שאולי כלל לא נמצאה לה תשובה. בכל בית יהודי השתלבו באקראי תרבות אירופית, מסורות יהודיות ומנהגים אוריינטליים [=מזרחיים]. ככל שהתעצם תהליך ההתמערבות שלנו כך לא עמדנו [=היינו מודעים] על בידודנו הגובר והולך במצרים. (מתוך: "בין שני העולמות" ז'קלין כהנוב בעריכת דוד אוחנה, עמ' 35)

1. קראו את הקטע.
2. לפי הקטע, מה הבעיה של ז'קלין? בין מה לְמה היא נקרעת?
3. נסו לשים את עצמכם בנעליה של ז'קלין – כיצד הייתם מכריעים? במה כדאי לז'קלין לבחור?
4. כתבו מכתב לז'קלין והביעו בו את עמדתכם. על המכתב להיות מורכב ממשפט פתיחה – מדוע אתם פונים אליה, מה דעתכם על מצבה וכיצד הייתם מייעצים לה לפעול. סיימו במשפט שמתאר את הרגש שלכם ביחס למצבה וחתמו בשמכם.

(15–20 דקות – משתפים)

לאחר שכל ילד או ילדה סיימו ללמוד את הקטע שקיבלו, בקשו מהם להתחבר לצוותי חברותות כך שכל ילד יצטוות לילד שקיבל קטע שונה (מומלץ לחבר מראש בין הילדים ולהקרין על גבי הלוח את השמות או לשלוח להם את החלוקה בטלפונים). על כל אחד מהם לשתף ולהציג את הבחירות שלו בעבודה: הוספת הרגשונים, שיר שהאזינו לו, מכתב שכתבו ועוד.

הנחו אותם להאזין שוב, לקרוא שוב ולשתף באופן מלא. פעולה זו מגבירה את חדוות הלמידה ומאפשרת לימוד מחודש עם בן זוג.

תרבות יהודית־מזרחית־מערבית – ישראלית

(20–30 דקות – במליאה)

בקשו משלוש חברותות שונות להציג את העבודות שלהן בפני כל הכיתה (כדי שכולם יראו התייחסות לכל הטקסטים וכדי להציג עבודות שראיתם שכדאי להציג לכולם) ועברו לחלק שעוסק בשאלת הזהות הישראלית בהגותה של ז'קלין.

כדי להעמיק את נקודת המבט של ז'קלין כהנוב על זהות ישראלית נצפה כעת בחלקים מפרק בסדרה "העברים מציגים" של היוצר יאיר קידר שבה הוא מפגיש אותנו עם דמויות רבות מהתרבות הישראלית.

מומלץ לצפות בכל הפרק לפני השיעור ולבחור את הקטעים המתאימים לכם להקרנה בכיתה.

לדוגמה כאן, בחרנו את הזמנים שנראים מתאימים לגיל ולמטרת הלמידה. כדאי לדלג על הדקות שהורדנו בין חלקי הצפייה המוצעים ולא להקרין ברצף, ייתכן שלחלק מהילדים הצפייה תהיה לא נעימה ומביכה. גם 8 הדקות הראשונות נהדרות ואפשר להשתמש בהן כהקדמה לדמותה של ז'קלין בתחילת המפגש.

https://www.youtube.com/watch?v=HdTCv1irxUw

צפו בחלקי הפרק, מאז הגיעה ז'קלין כהנוב לישראל בשנותיה הראשונות כמדינה.

עצרו בין חלק לחלק ושאלו את הכיתה:

חלק א:

21:30–23:17

עם מה נפגשת ז'קלין כשהיא מגיעה לארץ? איך נקראת מדיניות זו?

חלק ב:

25:48 –29:47

בצפייה בחלק זה הנחו את התלמידים לכתוב מה זה "לבנטיני" לפי ז'קלין כהנוב?

לאחר הצפייה אפשר גם להציג את המושג "לֵבַנְט" שיש לו משמעות שאינה שיפוטית:

ההגדרה מתוך הערך בוויקיפדיה:

הלֵבַֿנְט (מצרפתית: Levant; בערבית: المشرق ) הוא מונח גאוגרפי ותרבותי שמשמעותו החלק המזרחי של אגן הים התיכון, ובפרט החלק המערבי של אזור הסהר הפורה. ההגדרה הגאוגרפית של האזור כוללת את סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, קפריסין, וכן מחוז נפת האטיי שבטורקייה. בספרי ההיסטוריה של הלבנט נכללים בו לעיתים גם אסיה הקטנה שבטורקייה, עיראק, קירנאיקה שבלוב, סיני שבמצרים ויוון.

על המשמעות שאליה הפנו במילונים בעלי שֵם – ראו בספר זה בעמ' 278, הערה 90.

איזו משמעות הייתה למושג קודם לכן?

מה הביא דווקא את ז'קלין כהנוב ליצור את החיבור הזה? הנחו אותם להתייחס לרקע שממנו הגיעה ושלמדנו עליו קודם.

צפו בחלק האחרון של הפרק על ז'קלין: מדקה 43:12 עד הסוף.

דיון מסכם:

שאלו את הילדים האם לדעתם יש חיבור בין התרבויות השונות בארץ? מהי ישראליות – האם הם היו מוסיפים משהו לדוכן שיצרו או לישראלי שציירו בראשית הדרך?

שאלת הזהות הישראלית עדיין ניצבת לפתחנו ואנחנו נוביל אותה אל המקום שבו נבחר.

שלחו לתלמידים את הקישור לשאלות משוב אישיות על המפגש.

מורים שרוצים להמשיך בלמידה על דמותה של ז'קלין כהנוב – מומלץ להיעזר בספר הלימוד 'שבילי תרבות' לכיתה ז, ולעבור לאתגר זהות נוסף שבו היא עוסקת והוא הזהות המגדרית. נושא זה מוזכר גם בפרק "העברים הבאים" בתחילתו.

שיעור ראשון: מהי ישראליות: על 'שרוליק' וכוך ההיתוך

שיעור שני: ישראליות במבט שלנו