חינוך חינם לכול

1. התלמיד יבין את החשיבות של הנגישות לחינוך ואת המשמעות החברתית של פערים בחינוך על רקע כלכלי.
2. התלמיד ימצא בתלמוד מקור רלוונטי, המביע עמדה ברורה בנושאים חברתיים.

1. פעילות פתיחה:

המורה יבקש מהתלמידים לספר על מקרים שבהם נמנע מהם להשתתף בפעילות שמאוד רצו בה, מכל סיבה שהיא. כדאי לבקש מהם לשתף את הכיתה בפרטי המקרה ולספר איך הרגישו. את התשובות מומלץ לכתוב בראשי פרקים על הלוח, לצד שמות הילדים ששיתפו.

כבר בשלב זה יש להמחיש לתלמידים שלעתים אנשים דלי אמצעים אינם יכולים להשתתף בפעילויות הכרוכות בתשלום. אחרים אמנם משתתפים בפעילויות כאלו, אבל רק בחלק מהאירועים שבהם היו רוצים להשתתף, בשל אילוצים כלכליים.

2. קריאה, לימוד וניתוח של סיפור תלמודי:

א. הקדמה למורה:

הלל הזקן חי במאה האחרונה לפני הספירה, בתקופת בית המקדש השני, וכיהן כנשיא הסנהדרין. צאצאיו המשיכו לכהן כנשיאים אחריו כמעט 550 שנה, עד לביטול מוסד הנשיאות במאה ה-6 לספירה.

הלל היה ידוע בסובלנותו ובאהבת הבריות, שלא כשמאי, שפעל בתקופתו ונודע כקפדן. ברבים מפסקי ההלכה של הלל מצויה התחשבות יתרה בצרכי האדם, והוא התחשב בשיקולים רחבים בתהליך החקיקה. שמאי, לעומת זאת, נטה לפסוק הלכה על פי שיקולים חוקיים פורמאליים בלבד, ולא התחשב בצרכים אנושיים שמעבר לחוק.

דוגמאות אחדות להוראות מפורסמות של הלל הזקן:

• הוי מתלמידיו של אהרון: אוהב שלום ורודף שלום, ואוהב את הבריות ומקרבן לתורה (אבות א, יב).
• אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב, ד).
• מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך (תלמוד בבלי, שבת, דף לא עמוד א).

ב. סיפור תלמודי:

הלל הזקן, בכל יום ויום היה מִשְׂתַּכֵּר חצי דינר.
חציו היה נותן לשומר בית המדרש, כדמי כניסה, וחציו – לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.

פעם אחת לא מצא עבודה, ולא נתן לו שומר בית המדרש להיכנס.
עלה הלל הזקן על הגג וישב על פי הארובה, כדי שישמע דברי אלוהים חיים מפי שמעיה ואבטליון.
אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו שלג.

כשעלה עמוד השחר התפלאו החכמים שהבית אפל, הציצו למעלה – וראו דמות אדם בארובה.
עלו ומצאו את הלל מכוסה שלג.
הורידו ממנו את השלג, רחצו אותו והושיבוהו כנגד המדורה.
אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.

(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ה עמוד ב'. תרגום ועיבוד: אתר "מדרשת".)

ג. נקודות לדיון:

• מדוע היה חשוב להלל להכנס לבית המדרש?
• מה היה הקריטריון לכניסה לבית המדרש, ומדוע לא נתנו להלל להכנס באותו יום?
• כיצד לדעתכם הרגיש הלל כשלא הורשה להכנס? איך הייתם מרגישים במקומו?
• איזו ביקורת סמויה מעביר הסיפור על יושבי בית המדרש?
• האם מקרה כמו זה שקרה להלל היה יכול לקרות גם היום? האם אי פעם נתקלתם במקרה של אנשים שלא הורשו ללמוד בבית ספר? אילו תחושות לדעתכם התעוררו אצלם?
• דמיינו שלא היו מאפשרים לכם ללמוד, מכיוון שאין לכם את הסכום הדרוש לתשלום שכר הלימוד. כיצד הייתם מרגישים? האם הייתם נאבקים על הזכות ללמוד? כיצד?

3. דיון מרכזי: מה מאפיין חברה שבה החינוך כרוך בתשלום?

בשלב זה, יש לנהל דיון כיתתי סביב השאלה: "מהו ההבדל המרכזי בין חברה שבה החינוך ניתן בחינם, לבין חברה שבה החינוך עולה כסף רב, וניתן לעשירים בלבד?"

חשוב שבמסגרת הדיון יובהר לתלמידים כי לעתים החינוך משמש כלי ליצירת שוויון, ובמקרים אחרים מנציח פערים כלכליים:

• כאשר החינוך נגיש לכולם, הוא מסוגל לפתוח בפני כל התלמידים את אותן הזדמנויות לפיתוח מקצועי, וכך הוא יוצר שוויון בין עשירים לעניים.
• אך, במקרים שבהם החינוך מוצע במחיר גבוה הוא הופך להיות נגיש לעשירים בלבד, וכך הוא הופך לכלי שמנציח את הפערים בין העשירים לבין העניים. מי שיכול להרשות לעצמו את מחיר החינוך מקבל הזדמנויות שאינן פתוחות בפני אלו שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם.

4. סיכום:

לאחר דיון בסיפור, בשלב מסוים המורה יכלו לקשור בין המקרה של הלל הזקן לבין המקרים שהעלו התלמידים בתחילת השיעור – בדיוק כפי שהם לא הורשו לקחת חלק בפעילויות מסוימות, כך גם הלל לא הורשה ללמוד בבית המדרש.

כדאי להדגיש שבמקרה של הלל לא מדובר על אדם שנאבק על זכותו להיכנס למקום, אלא באדם שנאבק על הזכות ללמוד. דרך רעיון זה אפשר לדבר על חשיבות החינוך.

הערה: במסגרת הסיכום, המורה יכול להציג לתלמידים את חוק לימוד חובה (ראו נספח).