יום הניצחון

• רכישת ידע על יהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה כחיילים מן המניין.
• הכרות עם עולים מברית המועצות לשעבר שהיו חיילים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
• פיתוח מיומנות התבוננות והפקת מידע מתצלום
• פיתוח יכולת אינטגרציה של מידע מטקסט חזותי וטקסט מילולי.
• יישום חוויתי של הנושא באמצעות יציאה לצלם

הנחיה כללית לעבודה עם תצלומים במערכי השיעור "עדשה יהודית"

1. מקרינים את התצלום על מסך במליאה. לא חושפים עדיין היכן הוא צולם ומה רואים בו! מטרת הצפייה היא להפיק כמה שיותר מידע מתוך התצלום. התצלום עבורנו הוא טקסט שכולל מידע חד פעמי וספציפי מחד, ומאידך באמצעותו אנחנו יכולים ללמוד על המנהג/התופעה/המצווה.
2. מבקשים מהתלמידים להתבונן בקפידה בתצלום.
3. המלצה: מכריזים על משחק: כל אחד בתורו מציין פריט אחד. אסור לחזור על פריט שכבר הוזכר.

חשוב שאיסוף המידע ניטראלי ככל האפשר. בשלב זה לא תהיה עמדה לגבי הנראה (לא נציג תיאורים כמו יפה, גדול, מפחיד או כל עמדה אחרת כלפי הנראה). הסיבות לכך הן:

• לאסוף כמה שיותר מידע שישמש אותנו מאוחר יותר באינטגרציה עם מקורות כתובים.
• להתנסות בהתבוננות מדוקדקת.
• להתנסות בדיוק בשפה.
• להתנסות בהקשבה לאחרים.
• להתנסות בפענוח של מצב מתוך תמונה.
• להיחשף לזווית הראייה של אחרים.
• להתנסות בתהליך החשוב של איסוף מידע ורק אחר כך הבעת דעה.

ציוד נדרש: מקרן

פתיחה

שלב א – צופים:

משוטטים בתצלום באמצעות "זום אין": התצלום מוטמע ברכיב דיגיטלי שמאפשר הגדלה של פרטים בתצלום. השתמשו בכפתורים (+) (-) להגדלה ולהקטנה של התצלום.
הזמינו תלמידים ללוח, עודדו אותם להשתמש בפונקציה של הגדלה כדי להציג את הפריט שבחרו.

מעלים השערות שואלים שאלות

כתבו על הלוח את השאלות ואת ההשערות שהועלו. למשל:

1. מהו האירוע שבתמונה?
2. מי הם האנשים המצולמים?
3. חפצים, מקום, נוכחים. מה תפקידו הראשוני של המקום?
4. מה מביעות הבעות הפנים שלהם?
5. אם היינו שומעים אך המתרחש, כיצד היה נשמע?
6. על דש הבגד של האיש במרכז התמונה יש עיטורים מיוחדים שערו מה הם?

שלב ב: מקבלים מידע על התצלום:

חושפים בפני התלמידים את המידע על התצלום, היכן צולם, מי צילם, מי מצולם, מה מצולם.

שם התצלום: חייל משוחרר – חייל של כבוד
צלם: ציון עוזרי
שנה: 1992
מקום: נמל התעופה בן גוריון
מצולמים: עולים מרוסיה יורדים מהמטוס

הציגו במליאה את הטקסט מהמצגת המתייחס לתמונה.

שאלו:

1. האם מקובל בישראל לענוד מדליות שמעידות על עבר צבאי על בגדים אזרחיים?
2. מדוע לדעתכם האיש עונד את המדליות דווקא בעליה לישראל? מה הוא רוצה לומר לנו באמצעות זאת
3. התבוננו שוב בתצלום, שמו לב למבנה שלו. הצלם ציון עוזרי בחר לצלם את האירוע כשבמרכז התצלום רואים את האדם עם המדליות מאחוריו מטוס אלעל ולמעלה דגל ישראל. לרגע המצולם קוראים "רגע מכריע". הכוונה היא שהצורה שבה הפרטים הסתדרו במציאות המצולמת מתאים לרעיון או למסר שהצלם רצה למסור. מהו הרעיון שלדעתכם רצה הצלם למסור?

הציגו בכיתה את ההגדרה למילה ווטרן

שלב ג': צופים בסרט

צפו בכתבה מתוך ערוץ 2 ואחר כך דונו בשאלה

סיכום א' כאשר מעוניינים למקד את השיעור בנושא תרומתם הצבאית של יהודים במלחמת העולם השנייה.

שאלו:

1. מה למדנו על הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה. (כאן חשוב לציין את העובדה שאנו נוהגים ללמוד בעיקר על הקורבנות היהודים בשואה, חשוב שנציין את הלוחמים היהודים שלחמי בנאצים)
2. בקשו מהתלמידים לבחור דמות בסרט שהסיפור שלה נגע בהם ביותר ולנמק מדוע בחרו דווקא בדמות זו.
   עודדו אותם לציין מה בסיפור האישי הוסיף מידע חשוב על המידע הכללי שאנו יודעים על היהודים במלחמת העולם השנייה.
3. חלק מהדמויות מדברות על הגבורה של הלוחמים וחלק מדברות על פחד וחוויות קשות (למשל חורבן שראו מהמטוס) שאלו את התלמידים מדוע בחר הכתב להציג שני סוגי סיפורים ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך.

סיכום ב' כאשר מעונינים למקד את השיעור בהצעה להקדיש יום למען אנשים שתרמו למדינה

הציגו את שאלת הסיכום מהמצגת לדיון בכיתה.
עודדו מגוון של דעות בעד ונגד. דעות אפשריות הן:
בעד – כל החיילים שלחמו בקרבות ראויים ליום שבו כולנו מודים להם,
נגד – חשוב לייחד את מלמת העולם השנייה מיתר המלחמות בגלל השואה ובגלל הגבורה.
הרחיבו את הדיון ושאלו:
האם יש לקבוע יום שבו אנחנו מוקירים אנשים או קבוצות אנשים שתרמו למדינה, בתחומים שונים? (כוונה היא לא לפרס ישראל או למדליקי משואות שאלה הם יחידי סגולה).

כל התצלומים הם מתוך האתר "עדשה יהודית". מורים מוזמנים לעשות שימוש גם בתצלומים שאינם כלולים במערכים.