ישראליות במבט שלנו
שיעור שני מתוך יחידת הלימוד: מהי ישראליות ושאלת הזהות של ז'קלין כהנוב
מטרת הפעילות
- לעורר דיון על השאלה: כיצד אנחנו מגדירים ישראליות?
מהלך הפעילות
שיעור זה הוא חלק מרצף של שיעורים שאחד מהם עם כיתה נוספת מבית ספר אחר. ניתן להתאים את התכנים גם לכיתה בודדת ולהתחיל את המערך לאחר 'שבירת הקרח'
הקדמה – היערכות ותכנון
המפגש המשותף ייערך בזום או בתוכנת וידאו אחרת בזמן שמתאים לשתי הכיתות המשתתפות. יש להיערך לפני המפגש – כדאי לקיים פגישה מקדימה של המורות השותפות לצורך היערכות:
- חשיבה היכן מתאים לקיים את המפגש: מבתי הילדים בשעה נוחה, מחדר המחשבים בבית הספר, באמצעות הטלפונים במרחבי בית הספר – חשבו על רעש שעלול להיווצר בעקבות העבודה בקבוצות בחדרים או על כל הפרעה אחרת שעלולה להיות, ובחרו את המקום המתאים. בקשו מהילדים להגיע עם אוזניות. אם בית הספר קרוב לאזור מגוריכם ויש אפשרות להיפגש – נצלו את הקרבה וערכו את המפגש פנים אל פנים.
- חלוקת קבוצות עבודה – יש אפשרות לחלק את התלמידים באופן אקראי לחדרים (חלוקה רנדומלית), אך יש סיכוי שהילדים לא יפגשו ילדים נוספים מכיתה אחרת. אפשרות נוספת היא לחלק לפני המפגש את הילדים משתי הכיתות לקבוצות עבודה מעורבות, ולסדר את הקבוצות (החדרים בזום) לפי חלוקה זו בתוכנה. אפשרות זו תיקח כחמש דקות מזמן המפגש עצמו.
- אחראי טכנולוגי או מוביל קבוצה – מכיוון שחלק גדול מהפעילות ייעשה בקבוצות למידה כדאי לבקש מראש מאחד הלומדים בכל קבוצה להנחות או להוביל את הפעילות כדי להפיג את החשש או את המתח המתלווים למפגשים שבהם לא מכירים זה את זה.
- היערכות טכנולוגית מקדימה:
- בדקו שהקישור למפגש עובד.
- בדקו שיש אפשרות לחלק לחדרים. אם יש לכם אפשרות לחלק מראש לקבוצות – מה טוב, אם לא – עשו זאת במהלך המפגש. ודאו שיש לכם את שמות חברי הקבוצות קודם לכן.
- בדקו שהמצגות (אם ישנן) עולות כראוי ונראות בשיתוף מסך. אם יש עבודה שיתופית במצגות – בדקו שהן פתוחות לעבודה ולעריכה של הילדים.
- בדקו שהכלים הטכנולוגיים עובדים, אם הוספתן. אם לדוגמה – השתמשתן בכלי "פדלט" – בדקו שהוא פתוח לשיתוף ולהעלאה של תוצרי הילדים. כך גם עם יתר התכנים והחומרים שבהם בחרתן להשתמש. תמיד ייתכנו בעיות טכנולוגיות – צמצמו את היתכנותן ככל האפשר. כדאי לשלוח את כל הקישורים או המצגות למורה השותפה כדי לוודא שהכול נפתח כשורה.
- כדאי לחלק את המפגש המשותף הראשון לשלושה חלקים:
- "שבירת הקרח" – היכרות בין הכיתות והילדים, פעילות לפני למידה מעמיקה.
- למידה משותפת בקבוצות בנושא המשותף הנלמד.
- הצגת התוצרים ושיתוף – כדאי לכלול משוב (מצורף).
כמו כן, יש לפתוח את המפגש יחד, המורות השותפות ובחלק האסיף – לערוך סיכום משותף שלכן. כדאי לגוון בפתיח – לחלק תפקידים ביניכן להצגת המהלך כדי ליצור עניין, להתחפש (אפשר עם רקע ואפקטים או עם אביזרים ממשיים), אפשר להקליט את עצמכן מראש ולהשמיע את ההקלטה, כולל מוזיקה. הפתיח יכלול את המפגש המשותף סביב הנושא 'מהי ישראליות', במפגש הזה לאחר פעילות חווייתית משותפת, נבנה בקבוצות "דוכן ישראלי"
אפשר כפתיח למפגש זה להשתמש בסרטון הקצר והחביב של ערוץ "כאן חינוכית": מי קובע מהי ישראליות ומה הופך כל אחד לישראלי, כגריין לקראת המפגש: https://www.kankids.org.il/item/?itemid=66464
'שבירת הקרח'
(20 דקות כולל פתיח במליאה, חלוקה לקבוצות וחזרה למליאה)
הפעילות הפותחת היא כללית אך מכיוון שמדובר במפגש משותף אחד כדאי לנסות ולהתאימה גם לתוכן. מטרתה ליצור תחושה של התלהבות וקרבה בין הכיתות ולאפשר למידה פעילה אחריה. להלן כמה הצעות לפעילות ל'שבירת הקרח'. אפשר לקיים את הפעילות בקבוצות או במליאה. להלן הצעות לקיום הפעילות בקבוצות (חדרים של ארבעה עד חמישה ילדים), בחרו באחת מהאפשרויות הנראות לכם מתאימות או הוסיפו משלכם:
המשימות הן משימות קבוצתיות שדורשות שיתוף פעולה, והיכרות בין הילדים ובין הכיתות. בקשו מהם להתחיל בסבב של שמותיהם, להלן כמה הצעות לפעילות היכרות:
- מציאת מקום מפגש בין יישובי המגורים של חברי וחברות הקבוצה או מקום מפגש במקום המגורים. סימונו ב"גוגל מפות" משותף לכל הקבוצות (להלן הדרכה ליצירת מפה אישית ב"גוגל מפות").
- בניית המילה הכי ארוכה שמורכבת מהאותיות של השמות הפרטיים של כל חברי הקבוצה. אפשר לבקש מהם לחפש מילה שמאפיינת משהו ישראלי.
- מיקום מאפיינים הקשורים לכיתה, לפי חברי הקבוצה, על מערכת צירים: מספר הבנים ומספר הבנות; לומדים עד שעה____; מה עושים בשעות הפנאי; מקום הבילוי המועדף – בריכה או סרט; אוהדי קבוצת____.
- אילו דימויים הייתם בוחרים לכיתה שלכם? בסבב של כל חברי הקבוצה: אם הכיתה שלנו הייתה צבע – איזה צבע היא הייתה? וכן – איזה בעל חיים או ארץ או ידוען או שיר או כוח על (וכד') היא הייתה?
- מציאת תמונות של הערים, השכונות של הילדים בקבוצה באינטרנט ב"גוגל מפות" או באוסף התמונות שלהם בטלפון, מקום שהם אוהבים במיוחד או רוצים להציג אותו. כל ילד מעלה ל"פדלט" ומשתף בקבוצה – מהו המקום שבחר ומדוע העלה דווקא אותו.
עוד הצעות ל'שבירת הקרח':
- כולם יחד במליאה, בכל פעם עולה שאלה כללית ומחלקים את הילדים לזוגות בחדרים למשך שתי דקות. כשחוזרים מופיעה שאלה אחרת ומחלקים שוב. הילדים משיבים על השאלה זה לזה. יש להזכיר להם – להציג את עצמם לפני כל מפגש כזה. הצעות לשאלות (מנוסחות בלשון זכר, אך מכוונות לשני המינים, אנו סומכים על הילדים שיתאימו את סוג הפנייה לתלמיד או לתלמידה היושבים מולם):
- אם הייתה לך אפשרות לבחור בכוח על – באיזה כוח היית בוחר?
- מה אתה עושה בשעות הפנאי?
- מה היית רוצה לעשות כשתהיה גדול?
- מה הבילוי המועדף עליך?
- כמה אחים ואחיות יש לך? ספר לי סיפור על אחד מהם.
- באיזו שעה אתה מתעורר בשבת ולמה?
- מה אתה מצלם הכי הרבה? (אוכל, "סלפי", חברים…)
- מהו המקום הכי מוזר שביקרת בו?
- איזו תוספת הכי טעימה לך בפיצה?
- איזה שיר יגרום לך לרצות לצאת מהחדר אם ישמיעו אותו?
- מה זה "ישראלי" בעיניך?
לחלופין, אפשר לשאול את השאלות באמצעות גלגל המזל הזה ולצאת לשיחה קצרה של שתי דקות בחדרים, לחזור ולשאול שאלה נוספת וכך הלאה. כאן אין אפשרות לבחור בשאלות שלכם מראש.
- משחק זיכרון במליאה או בקבוצות, תלוי בגודל הקבוצות – יש להיערך לכך מראש. צריך לחבר את הילדים מהכיתות השונות לזוגות, וכדי לעשות זאת כל זוג מביא מראש חפץ זהה לפי הנחיית המורה. המטרה היא להתאים בין החפצים (והילדים…). כל הילדים נמצאים עם מסכים כבויים – ללא מצלמות ובכל פעם, אחד הילדים שהמצלמה שלו דולקת מנסה לנחש זוג מתאים לפי שמות הילדים. הקפידו ששמות הילדים מופיעים בעברית, בשם מלא ובציון שם בית הספר, להתאמת הזוג.
למידה פעילה בקבוצות – מייצגים את ישראל
(30 דקות עבודה בקבוצות)
לאחר פתיח משותף של המפגש ואחרי פעילות 'שבירת הקרח' שבה בחרתם ספרו לילדים שבמהלך חצי השעה הבאה הם טסים בקבוצה משותפת לייצג את ישראל בתערוכה בין־לאומית. בתערוכה עליהם להציג כמה מאפיינים של ישראל.
הכיתות יחולקו לקבוצות בחדרי הזום (שימו לב שהכיתות מעורבבות) של חמישה עד שישה תלמידים בכל קבוצה.
כל קבוצה מתבקשת לבנות את הדוכן שתציג בתערוכה הבין־לאומית. בדוכן יוצגו כמה מאפיינים שמבטאים ישראליות. עליהם להגיע להסכמה משותפת בנוגע למאפיינים המפורטים בהמשך. כדאי להנחות שכל חבר בקבוצה יהיה אחראי על בחירה של מאפיין אחד או שניים. בתחילת העבודה אחרי שחילקו ביניהם את העבודה – מי אחראי על איזה מאפיין, כדאי להקדיש 10 דקות כל אחד לעצמו כדי לחשוב על המאפיין שייבחר (ואולי ייבחרו כמה מאפיינים) ואחר כך כל אחד יציג בפני הקבוצה את הצעתו וכולם ידונו בכל ההצעות ויבחרו יחד את המאפיינים.
דוגמאות לסוגי מאפיינים אפשריים:
- שיר או שניים
- חיבור או יצירה או ספר
- משפט, ציטוט מתאים
- דמות
- ציון זמן בלוח השנה
- שם של רחוב
- מקום בארץ
- מאכל
- סדרת טלוויזיה
- האם 'שרוליק' ייכנס לדוכן שלכם? אם כן, כיצד הוא ייראה?
כל קבוצה תקבל את המצגת הזו לעבודה משותפת.
כדאי להציג להם את המשימה ואת המצגת ולעודד אותם לעצב בעצמם את ה"דוכן" עם אלמנטים נוספים שימצאו ברשת.
חזרה למליאה – הצגת תוצרי קבוצות
(20 דקות במליאה)
ספרו על המעבר שלכם בין הקבוצות במהלך הזמן וציינו כמה דברים ששמתם אליהם לב – אולי בחירות משותפות או שונות מאד.
בחרו ארבע עד חמש קבוצות שיציגו את התוצרים שלהן (בסך הכול יהיו 15 דקות להצגה, חשבו כמה דקות אתם מקדישים לכל הצגה ולפי זה בחרו את כמות הקבוצות שיציגו. אפשר לבקש מכל קבוצה להציג שלושה מאפיינים ובכל פעם לבקש שלושה מאפיינים מסוגים שונים – כדי לגוון.
מומלץ להוסיף ברקע בזמן ההצגה קוצב זמן (טיימר) כזה שקורא בקול "בוקר טוב יהושע "עם סיום ההצגה, זה נחמד וגם הילדים מקפידים יותר להציג באופן רציף, בדרך כלל )זכרו לשתף קול בזום).
המטרה היא לא להכריע מהי ישראליות אלא להראות את מגוון האפשרויות שדרכן אנחנו יכולים להגדיר את ה'ישראליות' שלנו וגם לשים לב להיבטים חסרים. לדוגמה – האם היה ייצוג כלשהו לקבוצות שונות בחברה הישראלית המרכיבים את החברה הישראלית? האם היה ייצוג מספק לנשים? – מה הדברים האלה אומרים עלינו כחברה?
עוד נקודה למחשבה: מה (או מי) מגדיר שייכות לזהות מסוימת: האם המקום שבו אדם גר? האם אדם שגר במקום אחר, לא יכול להרגיש ישראלי בליבו? האם מאכל מגדיר את הזהות? הזכירו להם את הסרטון שבו צפיתם בהתחלה (אם בחרתם בו(.
כדאי לסכם בדברים אלה באופן כללי (ולא לתת דוגמה של אחד "הדוכנים" שיצרו הילדים).
סיכום משותף והגדרה לרב־תרבותיות
(10 דקות)
בשיעור המשותף ובמפגש הזה יחד ראינו כמה אנחנו דומים ושונים בהגדרות שלנו לשאלה "מה מאפיין ישראליות". הניסיון ליצור חברה בעלת מאפיינים אחידים לא צלח (כור ההיתוך, היהודי החדש, הצבר) ובמקום זאת החברה הישראלית מתאפיינת כיום בשאיפה לחברה רב־תרבותית המורכבת מכמה קבוצות בעלות זהות תרבותית שונה שמבקשות לשמור על הייחודיות שלהן. חברה רב־ תרבותית אינה פוסלת או שוללת קבוצה אחרת, ובישראל – יש עוד מה לעשות כדי שלכל קבוצה יהיה את המקום שלה בחברה מבלי שיפסלו אותה.
התייחסו למפגש המשותף ולהיכרות, גם בנוגע לגיוון שיש בכיתות שלהם ובין הכיתות.
לסיכום הלמידה המשותפת והמפגש שלחו את המשוב המסכם.
להרחבה: רב־תרבותיות וחינוך בישראל בשנות האלפיים.
אפשר לתת לתלמידים להאזין למונח על הבוקר בנושא כור ההיתוך ורב־תרבותיות ולבקש מהם להאזין.
למפגש הבא בכיתה הם יכולים להגיע עם עוד תובנות בנוגע להבדלים בין כור ההיתוך לרב־תרבותיות.
שיעור 1: מהי ישראליות: על שרוליק וכור ההיתוך
שיעור שלישי: ז'קלין כהנוב ומוזיקה מחברת