כבוד האדם

• היכרות עם סיפור חז"לי – עד היכן פגיעה בכבוד מגעת?
• ניתוח והבנה טקסטואלית של הסיפור
• יציאה מהסיפור הפרטי (עולה לארץ, בודד) אל היחס לעולים בכלל.

המערך הוא חלק מרצף של חמישה מפגשים בנושא כבוד האדם ויכול לעמוד בפני עצמו. אם אתם מלמדים את המערך באופן בודד – כדאי להתחיל מהסיפור.

מצורפים קישורים ליתר המפגשים בסוף המערך.

פתיח

(5 דקות)

הזכירו לילדים את שני המפגשים הקודמים:

1. מהו כבוד האדם?
2. הזכירו לתלמידים מקרים של פגיעה בכבוד ואת הדיון בעקבות הדילמה ולימוד עם כיתה נוספת. שאלו את הילדים איך היה להם המפגש עם ילדים מבית ספר אחר? האם הם יצרו קשרים?

אפשר לחזור על אחת מהשאלות בסיום המפגש, ואם לא שאלתם לשאול כעת – מתי יש נטייה לפגוע בכבוד האדם? הזכירו חלק מהדילמות:

ילד דחוי חברתית, הרגשת עליונות, אוכלוסייה מוחלשת, מעמד אזרחי לא מוסדר. כל מה שהופיע מתחת למטרייה בכרזת הכבוד.

במפגש הנוכחי נלמד סיפור שמציג מי נפגע כאשר פוגעים בכבוד האדם. הסיפור לקוח מן התלמוד הירושלמי, ויותר מאשר הסיפור מתאר לנו מקרה שאכן קרה הוא רוצה ללמד אותנו משהו.

נלמד את הסיפור בכיתה במתודה של "סיפור בהמשכים". בכל פעם נפסיק את קריאת הסיפור ונשאל את הכיתה שאלה אחת או כמה שאלות.

אפשר לערוך את הלמידה גם בקבוצות, לבחירתכם.

למידת הסיפור במליאת הכיתה

(30 דקות)

תלמוד ירושלמי ברכות ב, ח

הסיפור מופיע בארמית והוא מובא כאן בתרגום מתוך ספר האגדה ברשת:

(מצורפת מצגת עם הסיפור וחלוקתו)

תמונה ראשונה:

רַבי זְעֵירָא כְּשֶׁעָלָה לְכָאן (=לישראל) הָלַךְ וְהִקִּיז דָּם (=בעבר נהגו להקיז דם לשם רפואה).

הָלַךְ וּבִקֵּשׁ לִקַּח לִיטְרָא (=נתח) שֶׁל בָּשָׂר מִן הַטַּבָּח (=קצב).

אָמַר: לִיטְרָא זוֹ בְּכַמָּה?

אָמַר לוֹ: בַּחֲמִשִּׁים מָעִין (=מטבעות) וּרְצוּעָה אַחַת (=הצלפה עם שוט).

שאלות לכיתה:

• כיצד אתם הייתם נוהגים?
• מה הסיבה לדעתכם שהטבח (קצב) ביקש תשלום כזה? (כוונו את הילדים לשורה הראשונה.)
• האם נתקלתם או שמעתם על מקרה דומה שבו מישהו שהגיע לסביבה חדשה מקבל יחס אחר?

אפשר להתעכב כאן על התחושה של עולה חדש שמבקש לקנות משהו. אולי השפה שלו לא תקנית, אולי הוא נראה זר..

נמשיך בסיפור –

תמונה שנייה:

אָמַר לוֹ: הֵילָךְ (=קח) שִׁשִּׁים (=מטבעות)

– וְלֹא קִבֵּל עָלָיו.

– הֵילָךְ שִׁבְעִים

– וְלֹא קִבֵּל עָלָיו.

– הֵילָךְ שְׁמוֹנִים, הֵילָךְ תִּשְׁעִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמֵאָה

– וְלֹא קִבֵּל עָלָיו.

שאלה לכיתה:

• למה רבי זעירא הציע תשלום גבוה יותר?
• כיצד הייתם נוהגים כעת?

נמשיך בסיפור –

תמונה שלישית:

אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה כְּמִנְהָגְךָ.

שאלות לכיתה:

• מה לדעתכם הסיבה שרבי זעירא הסכים?
• האם מישהו מכם היה מסכים?
• מה יקרה הלאה, לדעתכם?

תמונה רביעית: 

בָּעֶרֶב יָרַד לְבֵית הַוַּעַד (=מקום מושבם של חכמים),

אָמַר לָהֶם לַחֲכָמִים: מָה רַע הַמִּנְהָג כָּאן,

שֶׁאֵין אָדָם אוֹכֵל לִיטְרָא שֶׁל בָּשָׂר עַד שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ אַחַת בִּרְצוּעָה.

אָמְרוּ לוֹ: וּמִי הוּא זֶה?

אָמַר לָהֶם: טַבָּח פְּלוֹנִי.

שָׁלְחוּ וּבִקְּשׁוּ לַהֲבִיאוֹ.

שאלה לכיתה:

• מה חכמים הבינו? מדוע ביקשו לקרוא לטבח?
• מה יקרה לדעתכם כעת?

תמונה חמישית:

וּמָצְאוּ אֲרוֹנוֹ יוֹצֵא. (ההלוויה שלו התחילה …)

שאלות לכיתה:

• מה קרה ולמה? מה הסיפור מנסה להראות?
• מה לדעתכם יאמרו חכמים לרבי זעירא?
• למה הסיפור בוחר בתרחיש כל כך מוקצן, לדעתכם?

תמונה שישית:

אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כָּל כָּךְ!

שאלות לכיתה:

• מה חכמים סבורים?
• אם הייתם צריכים להשלים את המשפט "רבי, כל כך…" כיצד הייתם ממשיכים אותו?

תמונה שביעית:

אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלַי, שֶׁלֹּא כָּעַסְתִּי, סָבוּר הָיִיתִי: כָּךְ הוּא הַמִּנְהָג.

שאלה לכיתה:

• גם אם מדובר במנהג המקום (שהוא לעיתים מחייב כמו חוק) – האם לדעתכם מדובר בפגיעה בכבוד? נמקו.
• מה דעתכם על המסר של הסיפור? האם אתם מסכימים איתו? (כדאי להעלות כשאלת סקר בכיתה ולשלוח לטלפונים את הקישור למענה.)
• הסיפור מתאר מצב שבו חוסר צדק ופגיעה בכבוד מביאים לסוף טרגי של הפוגע. בעולם האמיתי בדרך כלל, מי שפוגע בכבוד האדם בוודאי לא משלם על כך בחייו (חלילה), אך לעיתים גם לא נענש. שאלה למחשבה – (אם אתם מלמדים מהספר 'שבילי תרבות' לכיתה ח, תוכלו להזכיר את הפרק הזה, אם נלמד) באיזו מידה לדעתכם, מי שפוגע בכבוד האדם ראוי שייענש? או באיזו דרך עליו לתקן את הנזק לו גרם?

אסיף וסיכום –

(10–15 דקות)

צפייה בסרטון:  סליחה על השאלה ילדים – עולים חדשים – מומלץ לצפות מההתחלה ועד דקה 6:08, להמשיך בדקה 10:20 ולעצור בדקה 13:53 כדי להאזין לדבריה של פולינה נזרנקו עד דקה 13:59 ולהמשיך עד הסוף (או להמשיך עד הסוף ולחזור לדקה 13:53).

שאלו את הילדים: על אילו סיטואציות לדעתכם מדברת פולינה? האם אתם לפעמים עדים לסיטואציות כאלה? האם מדובר בפגיעה בכבוד? האם עלייה לארץ היא עדיין נושא שיש לעסוק בו? מדוע?

הילדים הנוספים נראים מאוד שמחים ומשתלבים – מה לדעתכם עזר להם להשתלב בארץ החדשה?

פגיעה בכבוד האדם היא פגיעה אישית בכבוד של אדם פרטי. ההתייחסות לעולים חדשים בכל מקום בעולם קשורה גם להבחנה קטגורית בין קבוצות שבדרך כלל, מראש היחס אליהן נפגע, מה שמביא בסופו של דבר לפגיעה בכבוד האדם הפרטי. עולים חדשים הם אחת הדוגמאות לקבוצה כזו. אילו עוד קבוצות נראה לכם שהיחס אליהן מראש נפגע?

במפגש הבא ניפגש עם עוד כיתה ושם נרחיב את הדיון על פגיעה בקבוצות. נחשוב יחד על דרכים ליצירת מודעות ושמירה על כבודו של כל אדם.