כמו רקפות בין הסלעים

דיון בתחושות בעקבות מבצע צוק איתן או אירועים דומים.

*המערך נכתב בעקבות מבצע צוק איתן, אך ניתן להתאימו לאירועים אחרים.

פתיחה

בפתח השיעור נחלק כרטיסייה לכל תלמיד. על צד אחד של הכרטיסייה יכתבו התלמידים חוויה חיובית אחת שהם זוכרים מהקיץ, ועל הצד האחר חוויה שלילית. כדאי להנחות את התלמידים להיות מדויקים עד כמה שניתן, ולהשתדל להתייחס לאירועים מסוימים שאירעו להם באופן אישי (לדוגמה: אבא יצא למילואים, התבטל מחנה קיץ, התנדבתי בקהילה וכדומה).

חלק א: דיון בקבוצה קטנה

לאחר שכל תלמיד כתב על גבי הכרטיסייה חוויה חיובית וחוויה שלילית, נחלק את התלמידים לקבוצות של 5-4 תלמידים, ונבקש מהם לשתף בפורום המצומצם הזה את מה שרשמו על הכרטיסיות. במהלך הדיון בקבוצה המצומצמת יתבקשו התלמידים להתייחס כקבוצה לנקודות הבאות:

• האם חוויה שנחשבה "חיובית" בעיני אחד התלמידים נחוותה כ"שלילית" בעיני תלמיד אחר?
• האם היו חוויות שהפתיעו את חברי הקבוצה? ממה הופתעתם?
• מה אנחנו זוכרים טוב יותר, את החיובי או את השלילי? מדוע?

חלק ב: דיון במליאה

לאחר הדיון בקבוצות קטנות נזמין את התלמידים לחזור למקומות הישיבה ונבקש שנציג אחד מכל קבוצה ישתף ברושם הכללי שנוצר בדיון הקבוצתי המצומצם. כעת נשאל את התלמידים אילו ערכים מיוחדים ויוצאי דופן באו לידי ביטוי במהלך חופשת הקיץ בעקבות מבצע צוק איתן, ובין היתר נבקש מהם לחשוב על דוגמאות לאחדות, לאומץ לב, להתמדה, לסבלנות, ליצירתיות, לתקווה, ליוזמה ועוד. את הערכים הללו ננסה לקשור לחוויות שחוו התלמידים, ואת הדיון הכיתתי נסיים בכך שלמרות הקשיים הגדולים שמתעוררים במהלך הלחימה, יש גם הזדמנות ייחודית להביא לידי ביטוי ערכים שבדרך כלל נדחקים מסיבות שונות.

חלק ג: כמו רקפות בין הסלעים

את השיעור נסכם בהאזנה לשירו של אריאל הורוביץ, רקפות בין הסלעים, שנכתב במהלך מבצע עופרת יצוקה (הערה: לחילופין, אפשר גם לפתוח את השיעור בשירו של הורוביץ, כדי לעורר את התלמידים לדיון משמעותי בחוויות השונות שחוו במהלך הקיץ). בדומה לדיון שערכנו בשיעור, גם השיר מתייחס לנקודות החיוביות שחבויות בין נקודות הקושי הרבות שמתעוררות בתקופות קשות כמו הקיץ האחרון.
להדפסת המילים באתר שירונט (מומלץ מאוד) לחצו כאן.

לאחר ההאזנה לשיר, אפשר לקרוא גם את התיאור הנוגע ללב של אריאל הורוביץ עצמו על נסיבות חיבור השיר:

השיר "רקפות בין הסלעים" נכתב בזמן מבצע "עופרת יצוקה". ביצעתי אותו לראשונה שעתיים אחרי שכתבתי אותו, בהופעה למען תושבי הדרום במקלט בבאר שבע, שאותה שידר אבי אתגר מרשת ג'…
אף שהשיר נולד בנסיבות "צבאיות", חשוב לי להדגיש שבעיניי ה"רקפות" הן לא רק חיילים בשדה הקרב. יש כל מיני סוגים של שוחות שצריך לשכב בהן וכל מיני אנשים מאיישים אותן. הדוגמה שאני חושב עליה כרגע למשל היא חברי עמיחי כ"ץ – הבעלים של מועדון ההופעות הירושלמי המיתולוגי – "הסינדרום". במשך שנות הפיגועים של האינתיפאדה השנייה ולמרות התנכלויות המשטרה ומכבי האש שעשו עליו קופה ודפקו לו דוח בכל פעם שקצת יותר מדי אנשים הצטופפו כדי לראות הופעה טובה, כ"ץ שמר על המקום שלו פעיל בניגוד לכל היגיון כלכלי ונתן בית ירושלמי חם למוזיקה ישראלית…

לטקסט המלא לחצו כאן.