להרכיב משקפיים ורודים

1. להבין את המסר שעולה מהסיפור: כוחו של הצחוק במיגור פחד שמתעורר בנו בגלל דבר מאיים.
2. ללמוד כיצד ניתן להתמודד עם מצבים קשים, כיצד להסתכל על אתגרים באור חיובי – להקיש מהמסר של הבן איש חי אל חיינו שלנו.

הפעילות החינוכית היא חלק ממיזם "חכִּימא – סיפורים ורוח מחכמי המזרח", מיזם שמטרתו לאסוף ולהנגיש את הסיפורים ועולם הרוח של חכמי המזרח.
המיזם שואף להפוך את סיפורי חכמי המזרח לחלק מהתרבות הישראלית מתוך הבנה שהחכמה הגנוזה בסיפורים רלוונטית לחיים שלנו כאן ועכשיו.

פתיחה

פתחו את המפגש הכיתתי בשאלה: מתי אתם צוחקים?

כתבו על הלוח את השאלה בשמש אסוציאציות והוסיפו את תשובות הלומדים.

תשובות אפשריות: כששומעים בדיחה, כשמישהו מחליק ונופל על הישבן, כשמישהו מתחיל לצחוק, כשרואים משהו מצחיק בסרט, כשמחקים מבטא זר ושגיאות לשון, ועוד. תשובות אפשריות נוספות: הרצון לשנות טון רציני או כועס של מורה או הורה, או השתחררות מסיטואציה חברתית מביכה או מלחיצה.

** הצעה לפתיחת המפגש למורים בעלי כישרון משחק: התחילו לצחוק: צחוק משתנה, גבוה ונמוך, חזק וחלש… וראו כיצד ילדים נוספים מצטרפים אליכם. לאחר מכן הציגו את השאלה.

תוספת מידע למורה:

לצחוק יש תפקידים רבים בתוך השיח החברתי. אחת ממטרות הצחוק היא למגר את הפחד או להתייחס לנושאים שליליים בדרך קלילה שממיסה במקצת את האיום. וכך נאמר בספר על הומור וצחוק:

…לעתים קרובות מפר את השלווה גורם חיצוני שמערער לנו את השקט הנפשי ומכניס אותנו למצב של חרדה. האדם יצר כלים להתמודד עם מצבים שכאלה. הוא פיתח מנגנוני הגנה תת הכרתיים, כגון הכחשה, הזדהות ורציונליזציה, שעוזרים לו להתמודד עם גורמי החרדה. כמו כן פיתח מנגנוני הגנה מודעים כגון התמודדות פיזית עם גורם הפחד וכן התמודדות אינטלקטואלית, שאחד הביטויים השכיחים שלה הוא ההומור. מעטים הם האנשים שמוכנים ומסוגלים להתמודד עם גורם הפחד כפי שעושים זאת מטפסי הרים, ציידי דובים, משתתפי ספורט אתגרי או אסטרונאוטים. לעומתם כל בני האדם יכולים להשתמש בהומור כדי להתמודד עם גורם הפחד, אך לא כולם עושים זאת. כדי לשפר את יכולת ההתמודדות עם גורמי הפחד, פיתח האדם מצבים מפחידים וירטואליים ואת ההומור כמנגנון להתמודד אתם. כך בספרות, בקולנוע, בטלוויזיה, בתאטרון ובבדיחות מילוליות…

(אריה סובר, הומור: בדרכו של האדם הצוחק, עמ' 74 ירושלים: כרמל 2009)

שלב 1: הקראה או האזנה לסיפור וניתוחו

הקריאו את הסיפור הבא (המצגת מצורפת בקבצים להורדה):

בכל חג פורים לאחר קריאת מגילת אסתר היה חכם יוסף חיים נושא דרשה על מגילת אסתר.

כשהוא עוטה ארשת פנים רצינית, נהג להציג את המן הרשע בנפילתו עד שהקהל היה מתגלגל מצחוק.

בכל פעם בחר קטע אחר מן המגילה והציג אותו בצורה מצחיקה.

שנה אחת הציג חכם יוסף חיים את המן המלביש את מרדכי היהודי בבגדי מלכות, לפי הוראת אחשורוש. החכם שיחק את דמותו של מרדכי והדגים כיצד מרדכי מתח את ידיו לצדדים כמו ילד קטן והקשה על המן להלבישו.

ההצגה הייתה משעשעת וגרמה לקהל לצחוק.

כשסיים את הדרשה שאלו אותו: "כיצד רב גדול ורציני כמוך עסוק בלהצחיק?!"

על כך השיב חכם יוסף חיים: "רק בכוחו של הצחוק להביס את הרוע."

התייחסו למעשה של חכם יוסף חיים:

• בזמן נשיאת דרשה על פורים מציג חכם יוסף חיים חלקים ממגילת אסתר. הזכירו ללומדים בקצרה את סיפור המגילה. (ראו במצגת)
• בקשו משני לומדים (או יותר) לבוא ולהמחיז את שני הקטעים ממגילת אסתר שמוזכרים בסיפור. בקשו מהם להכניס רכיבים מצחיקים* להצגה:
  1. המן מלביש את מרדכי בבגדי מלכות (אפשר להזכיר מה גרם לכך ולציין את הרכיב הקומי שמתבטא במפח הנפש של המן).
  2. לאחר שאסתר הזמינה את המן ואחשורוש אליה למשתה מיוחד ואישי, היא מצביעה על המן ואומרת שהוא רוצה להשמיד אותה ואת עמה.

אפשר לבקש מהלומדים להמחיז את הקטעים פעם בקול מצחיק או בקול בס, פעם כאילו לכולם כואבת הבטן וכדומה. לחלופין, בקשו מהם לעשות את התנועות בצורה מוקצנת ובהגזמה. גם דרך זו תגרום לפרצי צחוק.

שאלו את הלומדים:

• בזמן שרב הקהילה, חכם יוסף חיים, היה מספר את סיפור מגילת אסתר, הוא היה בוחר להציג חלקים ממנה בדרך מצחיקה וקלילה. לפי דעתכם, מדוע עשה זאת?
• ספרו ללומדים על דמותו של החכם יוסף חיים,* שתפו אותם בכך שהוא כתב גם ספר חידות ופתרונן שנקרא "אִמְרֵי בינה", כדי שהלימוד יהיה מעניין ומשעשע.

* מי אני?
"הבן איש חי" הוא כינויו של הרב יוסף חיים שנולד בסוף המאה ה-19 בבגדאד שבעיראק.
היה רב בולט ביהדות ארצות האסלאם, מחבר דרשות, פוסק הלכה ומנהיג קהילה. את הכינוי קיבל משם ספר ההלכה שחיבר, "הבן איש חי".

•  מה דעתכם: מה הצחוק מוסיף לשיעור הנוכחי שלנו?

אספו את התשובות שיתקבלו וסכמו שהצחוק גורם לנו הנאה. הזכירו את פתיחת השיעור וחזרו אל הסיפור.

שאלו את הלומדים:

• ממה היה הקהל מופתע בדרך שבה סיפר חכם יוסף חיים את סיפור המגילה ומדוע?
• כתבו על הלוח או השתמשו במצגת המצורפת (ראו מצגת) על מנת להדגיש את המסר של חכם יוסף חיים: "רק בכוחו של הצחוק להביס את הרוע". לאיזה רוע התכוון?

שמעו את הסברי הלומדים. עמדו על כך שבאמצעות התייחסות הומוריסטית וקלילה ניתן להתגבר על מצבים שהם מורכבים או קשים עבורנו. הדגישו בעזרת השאלות המופיעות במצגת את האפשרות להבין "רוע" גם במובן של מחשבה רעה שעולה בראשנו, גם במובן של חשיבה על עצמי באופן מחמיר ואפילו במובן של מחשבה שלילית על מישהו אחר.

שלב 2: צפייה בסרטון על חשיבה חיובית והשלכת המסר לחיים

צפו עם הלומדים בסרטון הזה:

שימו לב שבזמן 00:15 יש שאלה שהלומדים מוזמנים להשיב עליה. עצרו את הסרטון ואפשרו ללומדים להשיב.

שאלו:

• מה הקשר בין הסרטון לבין המסר של הבן איש חי?
• האם קרה לכם שבאמצעות הצחוק הצלחתם לראות מציאות לא רצויה באופן אחר?
• התייחסו לסרטון: מדוע היה קשה לקרן? לפי דעתכם, האם גם ג'ונתן יכול היה לחוות קושי? מדוע?

לעיתים אנחנו נתקלים בחוויות שנראות לנו חוויות קשות או רעות, לפעמים אנחנו מפרשים לא נכון אירועים או אמירות מסוימות – והדבר מביא אותנו לחשוב בצורה שלילית, גם על עצמנו. אימוץ של התבוננות חיובית על המציאות או תגובה קלילה שמעוררת צחוק יכולה לגרום לכך שנסתכל ונתייחס לדברים קצת אחרת.

הצעה לסיום: חלקו את הלומדים לקבוצות בכיתה ובקשו מכל קבוצה להכין סלוגן (מסר פרסומי קצר וקליט) על כוחו של הצחוק ועל ההשפעה של חשיבה חיובית. תלו המסרים ברחבי בית הספר. אפשר לתת ללומדים כמה משפטים לשם השראה.

דגשים פדגוגיים למורה:

• בכיתות גבוהות ניתן להדגיש ששימוש בצחוק הוא חלק מהשיח של הסתכלות חיובית. הסתכלות חיובית על המציאות או על מחשבות יכולה להיות גם ללא שימוש בצחוק. הצחוק עצמו מעצים את הצורך שלנו להרחיק את המחשבה או את התופעה השלילית.
• אם הדבר אפשרי, קיימו את המפגש במרחב שמאפשר הצגה או המחזה וישיבה בקבוצות קטנות.
• ניתן לחלק את הסיפור בליווי השאלות ללמידה בקבוצות, ולאחר עבודה עצמית של הלומדים – לקיים דיון בנושא.

על מנת לאפשר הפנמה והטמעה של המסר בקשו מהלומדים לחשוב על מקרים מחיי היום-יום, שהשימוש בהומור עוזר להם להתמודד עם המקרה באופן אחר. זכרו לשאול מדי פעם בפעם: האם יש למישהו סיפור על "כוחו של הצחוק"?