ללמוד מ"לא"

1. להבין שלמידה נעשית גם מטעויות ולא רק מהצלחות.
2. להבין ולהכיר דרכי למידה אחרות.
3. לאפשר מבט מורכב יותר על טעויות, כישלונות ואירועים שליליים שאנו חווים.

מבוא למורה

אחת החוויות הראשונות של הילד היא החשש לטעות. ילדים רואים שברגע שהם טועים, או שמתקנים אותם או שההערכה אליהם פוחתת. החוויה מתעצמת בבית הספר מפני שלכל טעות נלווית הורדה בציון. וכך אנחנו כהורים וכמורים מתקשים להקנות לילדים למידה מטעויות, מאי-הצלחות ואפילו מכישלונות. במערך שיעור זה ברצוננו לחדד את היכולת ללמוד גם מאי-הצלחה. זו יכולה להיות אי-הצלחה אישית, אי-הצלחה של חבר ואפילו הדגמה מַטְעָה שמורה נוקטת על מנת ללמד באמצעותה (על דרך השלילה) את הדרך הנכונה.

פתיחה

קיימו דיון בכיתה על לימוד מתוך הדגמה (ולא מתוך ידע תיאורטי).

לדוגמה: בשיעור מתמטיקה המורה תסביר איך לפתור תרגיל.

שאלו את התלמידים:
מה למדתם מזה? האם תוכלו כעת לפתור תרגיל אחר בצורה טובה יותר, גם אם המספרים יהיו שונים ואולי גם מבנה התרגיל אחר?

דוגמה אחרת: המורה תַרְאֶה כיצד היא פותרת תרגיל בדרך שגויה או שתטעה בכוונה ותיתן לכם לגלות איפה השגיאות. האם תלמדו מזה יותר מאשר מהדגמת הפתרון בדרך הנכונה?

הגישו לתלמידים את החידה הבאה ובקשו בשלב הזה שמי שמכיר שלא יענה.

לפניכם 3 שורות של 3 נקודות בכל שורה. עליכם לחבר את כל הנקודות ב-4 קווים ישרים, בלי להוריד את היד מהדף ובלי לחזור אחורה.

אחרי דקה – בקשו מהם להפוך את דף הניסיונות ושאלו אותם:

• כמה ניסיונות ניסיתם עד עכשיו? האם הצלחתם?
• מה למדתם מהניסיונות שמהם לא הצלחתם?

הערה: אם הכיתה מכירה את השאלה, אפשר להציג שאלות אחרות – מכאן.

זה הזמן לעבור לדיון כללי יותר:

• מה לומדים מכישלונות אישיים או מכישלונות של אחרים, ומה לומדים מאי-הצלחות?
  בקשו מהלומדים להביא דוגמאות למקרים שנכשלו בהם או שלא הצליחו ומה למדו ממקרים אלו?
• האם קרה שבכיתה למדו משהו דרך אי-הצלחה?
• נחזור לשאלה הקודמת: ממה אפשר ללמוד יותר – מהכישלון או מההצלחה? חשוב לשים לב שהשאלה מכוונת אל העתיד: האם מבחן שיש לך בו טעויות מלמד יותר ממבחן שקיבלת בו 100, בהנחה שתיבחנו בהמשך השנה שוב על אותו החומר?

לימוד הסיפור

על מנת לבחון למידה מדוגמה שברור לנו (אחרי הסבר) שבכוונה אינה נכונה, נלמד סיפור. המקרה התרחש בירושלים לפני כ-70 שנה. בסיפור – חכם מזרחי בונה סוכה (חכם הוא כינוי לדמות ציבורית שמנהיגה קהילה בעדות המזרח).

חשוב לומר: לבניית סוכה, כמו למצוות רבות אחרות, יש כללים ברורים. צורת הבנייה קובעת אם הסוכה כשרה ומתאימה לישיבה בה למי שמקפיד על המסורת – או שהיא פסולה עבורו.

קריאת הסיפור – שימו לב: חילקנו את הסיפור לחלקים, על מנת לעורר שיחה בין הלומדים.

חכם נסים כדורי ובני משפחתו יצאו במוצאי יום הכיפורים להקים סוכה. כמו חכם כדורי ובני משפחתו כך גם רבים מאנשי השכונה היהודים החלו במלאכת הבנייה. אך להפתעת השכנים, החל חכם נסים בהקמת שתי סוכות. התלחשו השכנים ביניהם על המעשה התמוה, אך לא שאלו דבר.

שאלו את הלומדים: מה אתם אומרים: למה בנה חכם נסים שתי סוכות? קבלו את כל התשובות וכתבו אותן על הלוח (אפשר להשתמש בסל"ב).

המשיכו לקרוא:

למחרת שמו השכנים לב, שהסוכה הראשונה שבנה חכם נסים כשרה, ואילו השנייה פסולה.

אחד השכנים לא התאפק, ושאל: "מדוע הקמת שתי סוכות? ומדוע בנית סוכה שאינה כשרה?!"

לאור מה שראינו קודם – לפי דעתכם, מה תהיה התשובה של חכם נסים?
חשבו על תשובות נוספות.

חייך חכם נסים כדורי והשיב: "אחת – להשתמש בה, ואחת – ללמוד ממנה.
הסוכה הכשרה היא לשימוש המשפחה, ואילו השנייה נועדה לתלמידיי ולשכניי. תקוותי היא שכשם שניגשת אַתָה לשאול אותי, כך יפנו גם אחרים, ומתוך כך נוכל ללמוד יחד את דיני המצווה, דווקא מן הסוכה הפסולה."

• מה דרך הלמידה שהציב חכם כדורי? האם זו דרך למידה מטעות? האם זו למידה מכישלון או שזה משהו אחר?
  (זו למידה מכישלון או טעות כביכול, שעשה מישהו בכוונה – על מנת ליצור סוג של תמיהה או דיאלוג.)
• חשבו: מה יכלה להיות דרך אחרת (אלטרנטיבה) לְלַמֵד את הדינים של בניית סוכה? האם היה זה טוב יותר או טוב פחות?
• האם נראה לכם שנכון שמורה למתמטיקה תכתוב תשובה מוטעית על הלוח? מה זה יגרום בכיתה? האם זו דרך למידה נכונה ומתאימה לכם?

כתבו על הלוח –
“You never fail until you stop trying"
"לעולם לא תטעה – עד שתפסיק לנסות"
מיוחס לאלברט איינשטיין

• מה משמעות המשפט הזה?
  (כל עוד עושים ומנסים אין אפשרות להפסיק לטעות.)
• מדוע החשש לטעות ולא להצליח מונע מאתנו פעולה?
• שאלו בכיתה: במשחק כדורסל – איזה אחוזי קליעה (זריקות שהופכות לסל) נחשבים לאחוזי קליעה מעולים?
  – בקליעות עונשין? (התשובה – 75% קליעות = מעולה. כלומר: כישלון 1 מתוך כל 4 זריקות).
  – בזריקות ל-3 נקודות? (התשובה – 45% כלומר כישלון אחד כל 2 זריקות)
  – בזריקות מהשדה – 2 נקודות? (התשובה – 46% נחשבת תוצאה מעולה, כלומר כישלון אחד כל 2 זריקות)
  אל תגלו לילדים את התשובות. כתבו על הלוח את תשובותיהם, ואחר כך את התשובה הנכונה. מה הפער בין הציפיות שלהם לבין אחוזי הקליעה המציאותיים? מה זה אומר על הלמידה ועל הנכונות לטעות או להיכשל?
  (אנחנו מניחים ששחקן טוב קולע לסל 80%-90% מהזריקות, והדבר רחוק מהמציאות. למרות זאת הוא לא מפסיק.)
• איך חכם כדורי עקף את "הבעיה" של חשש מטעות או מאי-הצלחה?
  (הוא עשה אותה בכוונה ואיפשר לכולם ללמוד ממנה.)
• האם תרצו שבכיתה המורה ילמד גם דרך טעויות או שגיאות?

הרחבה למורים

מדקה 5:50 מתייחס לנושא של למידה מטעויות.

כדאי לטעות: שלושה כלים למורים לעידוד למידה מטעויות.