"לצמוח מתוך מחלוקת"

1. דיון בשאלה: מהם היתרונות ומהם החסרונות שבמחלוקת ציבורית.
2. ניסיון להגדיר את גבולות המחלוקת הלגיטימיים בחברה הישראלית.
3. צפיה בשידורי החדשות מהדקות שאחרי רצח רבין.

פתיחה: עם אחד עם שיר אחד?

בפתח השיעור, נשמיע את השיר "עם אחד עם שיר אחד".

להדפסת מילות השיר לחצו כאן.

להאזנה בשיר וצפיה בקליפ לחצו כאן.

לאחר ההאזנה לשיר, נשאל את התלמידים האם החברה הישראלית היא אכן חברה מאוחדת, או שמא היא מפולגת? כחלק מהדיון בשאלה זו, נבקש מהם לאפיין את השסעים הגדולים והבולטים ביותר בחברה, לדוגמה:

• חילוניים ודתיים
• ימניים ושמאלניים
• יהודים וערבים
• עשירים ועניים
• מרכז ופריפריה
• אשכנזים ומזרחיים

את כלל התשובות שנאסוף מהתלמידים נוכל לרשום על הלוח, על מנת להמחיש עד כמה המחלוקות הציבוריות מושרשות בחברה הישראלית.

מחלוקת: טוב או רע?

לאחר שהצבענו על הקוטביות המאפיינת במידה רבה את החברה בישראל, נציג בפני התלמידים שאלה נוספת לדיון: האם מחלוקות ציבורית היא תופעה רצויה או בלתי-רצויה, ומהם התוצאות האפשריות של מחלוקות ציבוריות?

במסגרת הדיון בשאלה זו, נוכל לעיין בשני מקורות אשר מציגים עמדות מנוגדות ביחס לשאלה זו (המקורות מופיעים גם בספר הלימוד "ערכים במועדם" עמוד 34):

בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת? ואילו נוטל אחת אחת, אפילו תינוק משברן! וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת. (מדרש תנחומא, פרשת ניצבים סימן א)

על ידי המחלוקת שחולקים על האדם, עושים לך טובה; כי על ידי זה יכול לגדול ולצמוח. כמו שנוטעים גרעין בארץ; אם הייתה כל הארץ הדוקה יחד, לא היה אפשר שיגדל ויצמח מהגרעין אילן, ובהכרח שתחלק הארץ קצת, כדי שיהיה מקום לאילן להתגדל. כמו כן על ידי המחלוקת שחלוקים; על ידי זה נותנים לך מקום להתגדל ולצמוח. (על פי ר' נחמן מברסלב, מופיע ב: שמחה רז, "גשר צר מאוד")

כסיכום לדיון ניתן לקבוע שיש יתרונות וחסרונות באחדות ובמחלוקת, ובעוד שהאחדות ושיתוף הפעולה מסייעים לחברה בהתמודדות עם אתגרים ובהגשמת יעדים, המחלוקת היא שמאפשרת חשיבה עצמאית, קידמה ושינוי.

גבולות המחלוקת במדינה דמוקרטית

במידה רבה, ניתן לומר כי מטרת העל החשובה ביותר של כל משטר דמוקרטי היא ליצור חברה מאוחדת, שיש ביכולתה להכיל גם מחלוקות ולאפשר (ואף לעודד) ריבוי דעות וחופש מחשבה. החברה הדמוקרטית מאפשרת את השילוב שבין האחדות לבין ריבוי הדעות והמחלוקות הנובעות ממנה באמצעות מנגנונים שונים, ובראשם כנסת ישראל, המורכבת מנציגי הציבור המייצגים מגזרים שונים ובעלי עמדות שונות.

לסיכום הדיון ביתרונות ובחסרונות של המחלוקת הציבורית, מומלץ להקריא מדבריו של ח"כ ראובן ריבלין, בישיבה לזכרו של יצחק רבין בשנת 1999 (מופיע גם בספר ערכים במועדם, עמוד 35):

אם לא נוכל לחיות זה לצד זה, אם לא יוכלו דתיים וחילוניים לכבד אלו את אלו, אם לא יוכלו אשכנזים וספרדים לחיות כאחים אלו לאלו, אם לא יוכלו שמאלנים וימנים להאמין אלו בכנותם של אלו – סופנו שנטביע את עצמנו בים השנאה … כל מחלוקת, ולו הקשה, הכואבת, והנוקבת ביותר, תידון, תלובן, ובסופו של דבר תוכרע, אפילו לדורות, רק כאן, באולם זה שבו אנו יושבים עתה ורק ברוב קולות… הדרך איננה בסתימת פיות או בציד מכשפות, אלא בויכוח ציבורי פתוח וחופשי – נוקב, כואב, אפילו בוטה – מתוך הכרה בדדית ובסיסית בשותפות הגורל הקושרת את כולנו זה לזה, לטוב ולרע. הדרך איננה בהתנכלות לחופש הביטוי או לחירות המחשבה; הדרך אף איננה בהצרת צעדיהם של בעלי דעות קיצוניות, מרגיזות או מעוררות שאט נפש, כל עוד מכבדים אלו את כללי המשחק הדמוקרטי.

רצח רבין

לסיכום השיעור, נצפה בשידורי החדשות מערב הרצח של יצחק רבין ז"ל.

רצח פוליטי הוא הדוגמה המובהקת ביותר לחריגה בוטה מגבולות השיח הדמוקרטי; מקרה שבו מחלוקת ציבורית גוררת אלימות, אשר במילים של רבין עצמו, היא "כרסום יסוד הדמוקרטיה".