מהי ישראליות: על 'שרוליק' וכור ההיתוך

המטרות מנוסחות ליחידה כולה (שלושה שיעורים ומעלה)

• לעורר דיון על השאלה: כיצד אנחנו מגדירים ישראליות?
• להכיר את דמותה של ז'קלין כהנוב ואת עיסוקה בנושא הזהות.
• לפתוח את עצמנו לתרבות רחבה באמצעות מוזיקה.

הוסיפו עוד מטרות בהתאם להתמקדות שלכם בתכנים המוצעים.

 

יחידת לימוד בנושא "מהי ישראליות ומיהו ישראלי" דרך היכרות עם דמותה של ז'קלין כהנוב, בהתבסס על תוכנית הלימודים בתרבות יהודית־ישראלית לכיתות ז.
היחידה מורכבת משלושה מפגשים, במפגש השני ייפגשו התלמידים עם כיתה מקבילה מבית ספר אחר.

מבנה המפגשים

מפגש מספר	משך המפגש	היכן מתקיים?	נושא
מפגש 1	45 עד 90 דקות	בכיתה – פתיח	מהי ישראליות? שרוליק וכור ההיתוך
מפגש 2	שעה עגולה או 90 דקות.	עם כיתה מקבילה מבית ספר אחר – למידה מקוונת	ישראליות מגוונת – היכרות עם המושג "רב־תרבותיות"
מפגש 3	45 עד 90 דקות	בכיתה – למידה ומבט לאחור על מה שלמדנו.	ז'קלין כהנוב – זהות יהודית־מזרחית־מערבית־ישראלית

פתיח

הציגו ללומדים את יחידת הלימוד הקרובה: בשלושת המפגשים הקרובים נדון בשאלה מהי ישראליות – מה היא כוללת? מי נכנס למעגל הישראליות? נכיר את דמותה של ז'קלין כהנוב ודרכה נרחיב את נקודת המבט על הנושא.

מה הופך אותי לישראלי?

נקודת מבט אישית

(10 דקות | אולי קצת יותר, ילדים בדרך כלל שמחים לענות על שאלות כאלה. אולי יתעוררו שאלות ביחס לשאלה עצמה.)

פתחו בשאלה או התחילו בסיפור על עצמכם.

הזהות שלנו מורכבת מכל מיני דברים: הדברים שאנחנו אוהבים, המשפחה שלנו, מקום המגורים ועוד. היום נתייחס לרכיב מסוים בזהות שלנו: ישראליות.

שתפו אותם בסיפור שלכם: מה שהופך אותי לישראלי הוא…

לאחר מכן שאלו את הלומדים – מה הדבר שהופך אתכם לישראלים? כדאי להעלות שאלה זו באמצעות כלי לניהול סקרים (כמו "מנטימטר" או "סלולר בכיתה – סל"ב"). באמצעות שימוש בכלי שיתופי תוכלו לקבל תשובות מכל ילדי הכיתה ולדון בהן, למצוא תשובות דומות, להבחין בדברים שונים לחלוטין, ליצור קטגוריות שקשורות לפירוט שנתנו כמו: אוכל, מקום הולדת, שפה, חגים ומועדים ועוד.

כמו כן, במקום להתחיל בשיתוף כיתתי אפשר לבקש מהם לשתף זה את זה בחברותא ולאחר מכן לנהל דיון שבו הילד או הילדה המדברים יציגו את דברי החברותא והאם גם לדעתם דברים אלה הופכים גם אותם לישראלים.

איך ישראלי היה נראה… ?

נקודת מבט משותפת

(10 דקות)

הנחו את התלמידים לחשוב איך לדעתם תיראה דמות שמאפיינת את הישראלי (או הישראלית) המצוי של ימינו.

כיצד הייתם מציירים אותה? איך הייתה נראית? באיזו מידה יש לה מאפיינים ייחודיים? הנחו אותם לצייר או לכתוב איך תיראה דמות כזו (אפשר להציע לכתוב משהו על החולצה, לתאר את הנעליים, התספורת או אם ענדה שרשרת או תכשיט). אפשר לבקש מהילדים לצייר את הדמות בטלפון או להרכיב אותה מתמונות באמצעות יישומונים.

סביר להניח שיהיו כל מיני אפשרויות מגוונות ואולי הישראלי של ימינו ייראה כמו אזרח העולם עם כיתוב שלNew York" " על החולצה (כדי לתת אפיון גלובלי, לומר שאולי אין הבדל של ממש בין ישראלי לאדם אחר בעולם), או בעל מאפיינים יהודיים או לאומיים ועוד.

נעים להכיר, שרוליק – הישראלי של ראשית ימי המדינה

(15 דקות)

הציגו לילדים את שרוליק על גבי מקרן – שרוליק הוא דמות מאוירת שמייצגת את מדינת ישראל.

(אפשר להראות את שרוליק באתר דוש, [האתר נמצא כעת בשדרוג ניתן למצוא את איורי שרוליק במרחבי הרשת או בתערוכה כאן]

שאלו את הילדים האם הם מכירים את "שרוליק"? אם כן, איפה "פגשו" בו?

קריאל גרדוש הקריקטוריסט, הידוע בכינויו דוֹש  (ספרו על אודותיו בקצרה) יצר את הדמות בשנותיה הראשונות של המדינה, בשנת 1951. דוש ביקש ליצור דמות שתאפיין את מדינת ישראל. כמו שלארה"ב יש את "דוד סם", לצרפת את הנערה מריאן ולרוסיה את הדוב הרוסי, כך גם הוא ביקש ליצור סמל למדינה שנולדה.

נחזור לשרוליק: שאלו את הילדים: איך שרוליק נראה ומה מאפיין את ישראל לפי הנראות שלו, לדעתכם?

אספו את התשובות: נער צעיר (ולא נערה), חייכן, מכנסיים קצרים, סנדלים, כובע טמבל.

אין סממנים דתיים, אין סממנים של התרבויות המגוונות שמהן הגיעו יהודים לארץ. הוא מסמל פשטות, נכונות לעבודה, הסתכלות חיובית על המציאות למרות הקשיים של בניית המדינה, נוצרת התחלה חדשה של תרבות. עם זאת, הדמות של שרוליק מזוהה עם ה"צבר" הישראלי: כובע טמבל, חולצת עבודה, סנדלים – שיוך למגזר העובד, מובדל מהיהודים בלבוש המסורתי, מבורגנים או ממערבים.

הראו לתלמידים את האיור של דוש לכבוד חגיגות 13 שנים למדינה – כיצד הוא מאופיין?

דוש משנה את הדמות וכותב על השינויים שהוא עורך בה, אך עדיין לשרוליק יש מראה אחיד שיכול ללמד אותנו ולקשור אותנו לניסיון של הנהגת המדינה ליצור "יהודי חדש" שהוא גם הישראלי החדש.

מאיירים רבים משתמשים עד היום בשרוליק כסמל של הישראלי, והדבר מראה עד כמה הוא הפך לאיקון תרבותי)  אפשר לראות כמה מהאיורים באתר של דוש בסוף העמוד כאן בכותרת: מחווה לשרוליק.

דוד בן־גוריון על כור ההיתוך

(25 דקות)

הקרינו את הקטע המובא להלן ובקשו מהלומדים לקרוא את הקטע בחברותות ולהשיב יחד על השאלות

בקטע הבא מובאים דבריו של דוד בן גוריון משנת 1967 כשהמדינה עדיין נבנית ומתעצבת:

אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו מפוזר בכל קצוות תבל, המדבר בלשונות רבות, חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות ושבטים שונים בישראל. ומוטל עלינו להתיך מחדש את כל הציבור הרב והמנומר הזה, לצקת אותו לדפוס של אומה מחודשת.

עלינו לעקור המחיצות הגאוגרפיות, התרבותיות, החברתיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים.

(מתוך: דוד בן־גוריון, כוכבים ועפר, "מאמר בשנתון הממשלה התשי"א", התשל"ו 1976, רמת גן: מסדה, עמ' 33).

• שפת האם של רוב היהודים בארץ בשנות ה־50 לא הייתה עברית אלא יידיש, ערבית, רומנית, צרפתית, לדינו ושפות רבות נוספות. מה מטיל בן־גוריון על ההנהגה לעשות? מדוע?
• מה לדעתו יקרה כאשר ישראל תפעל באופן הזה?
• נהלו שיחה ביניכם: מה דעתכם על כך? חשבו שמדובר בשנים שבהן ישראל מתעצבת ונבנית כחברה. איך לדעתכם "אומה מחודשת" כזאת נראית, באיזו מידה עשויים להיות לה סממנים תרבותיים מסוימים שיהיו שייכים רק לחלק אחד בחברה? הסבירו דבריכם.

# אפשרות לשיקולכם: בסיום הפעילות בקשו מהלומדים להוציא טלפונים ניידים ולהעלות ללוח השיתופי – מה דעתם על מדיניות זו? האם הסכימו ביניהם?

דיון מתוך הלמידה – "כור ההיתוך" לעומת התפיסה שלנו היום

מדיניות זו של האחדה תרבותית נקראת כור ההיתוך. ישראל פעלה לקידום מדיניות זו בשני העשורים הראשונים של המדינה.

חזרו לשרוליק וחזרו לדמויות הישראליות שציירו התלמידים –

האם שרוליק מחזק את מדיניות כור ההיתוך? אם כן, כיצד? אם לא, מדוע לא בעיניהם? (אפשר להראות את הקריקטורה של פרידל שטרן ולנסח את הטענה שלה ביחס לכור ההיתוך בהתבסס על הקריקטורה ולמראהו של דמות הישראלי־הצבר) מדוע לדעתכם הוא לאו דווקא מחזק? (אפשר לדבר על מגוון ה"שרוליקים" שיצר דוש ויצרו אחרים בהשראתו ועל המורכבות התרבותית שלהם, למרות המראה האחיד).

מה לגבי הדמויות שאתם ציירתם? יש בהם יסוד משותף או דומה ממש? כיצד המעבר מהרצון להיתוך התרבויות לתרבות אחת יצר מגוון רחב של תרבויות (בהתבסס על הציורים של התלמידים, בתור התחלה).

המפגש הבא יהיה עם כיתה מבית ספר אחר. במפגש התלמידים ייפגשו עם תפיסות נוספות דומות או שונות מהם לשאלה – מיהו ישראלי.

קישור לשיעור השני: ישראליות במבט שלנו – מפגש משותף

שיעור שלישי: ז'קלין כהנוב ומוזיקה מחברת