מנהיגות בין רגש לשכל

מערך פעילות בנושא החלטות של מנהיגים הצריכים לקבל הכרעה קשה. מה המשמעות של קבלת החלטה המעדיפה את השכל על פני הרגש? הנושא הנבחן הוא היחס להסכם השילומים עם גרמניה. השוואה בין דוד בן-גוריון למנחם בגין לגבי התייחסותם להסכם השילומים עם גרמניה.

כיתה זשיעור אחד

מטרת הפעילות

  • בחינת המשמעות של מחילה וסליחה של עם ושל מנהיג.
  • היכולת של מנהיג לפעול גם כנגד מאוויי העם.
  • הבנת מכלול האירועים שהביאו להסכם השילומים.

מהלך הפעילות

פתיח/שאלת דריכה

כל אחד מכם מנהיג. אתם עומדים לפני הכרעה: האם תחליטו על פי הרגש או על פי השכל?

מהלך הפעילות

א. נפתח בדיון בכיתה על קבלת החלטות שבהן הבדל ניכר בין הכרעת הרגש להכרעת השכל.

ב. נתאר בכמה משפטים את המצב ערב הדיון על הסכם השילומים (אפשר להיעזר בקישורים):

מאות אלפי ניצולי השואה אינם מוכנים לסלוח לגרמניה על השמדת משפחותיהם.
המצב הכלכלי הקשה בארץ – שנות הצנע. כרקע ניתן להיעזר במאמר "כלכלת ישראל: שנים ראשונות 1949-1951" ובמאמר "משטר הצנע".
הצעתה של ממשלת גרמניה לפתוח "דף חדש" ולפצות את העם היהודי ברמה האישית (לכל ניצול) וברמה הלאומית (למדינת ישראל).

ג. נקריא קטעים מנאומו של מנחם בגין, מנהיג מח"ל (תנועת האופוזציה), שהתנגד לכל הסכם שילומים. אחר כך אפשר להקרין את הסרט. מולו – דבריו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה, שתמך בהסכם.

ד. נדון בקצרה:

  • מה בקטעי הנאומים פונה לרגש?
  • מה פונה לשכל?

אם כך,

  • איזו החלטה רגשית יותר ואיזו שכלית יותר?
  • כיצד לדעתכם על מנהיג להכריע – לפי הרגש או השכל?
  • מה עלול לקרות אם ההחלטות הן שכליות בלבד, או רגשיות בלבד?

ה. הילדים ינסחו את דעותיהם בקבוצות ויכריעו האם הם תומכים בבגין או בבן-גוריון. כל קבוצה תכין שני דברים:

  • נאום של שתי דקות ובו דעתם.
  • כרזה להפגנה המביעה את דעתם.

ו. נדון בתובנותיהם אשר לקושי של מנהיג להכריע.

חומרי למידה

א. תקציר נאומיהם של ראש הממשלה דוד בן גוריון וחבר הכנסת מנחם בגין – להורדה.

  1. מתוך נאומו של דוד בן גוריון מעל בימת הכנסת:

למעלה מששה מיליונים יהודים הומתו בעינויים, ברעב, בהרג ובחנק המוני. רבים נשרפו, נקברו חיים, לא ריחמו על זקנים, נשים וילדים, ותינוקות נגזלו מזרועות אמותיהם והוטלו לתוך הכבשנים. ולפני הרצח ההמוני והשיטתי, בשעתו ולאחריו בא השוד; אף הוא בהיקף עצום, ללא תקדים… פשע בעל ממדים עצומים כאלה אין לו כפרה בשום פיצוי חמרי. כל פיצוי שהוא, ויהא גדלו אשר יהיה, אין בו שילומים על אבדן חיי אדם או כפרה על סבל ויסורים של אנשים ונשים, ילדים, זקנים וטף.

…אולם העם הגרמני, גם אחרי מיגור שלטונו של היטלר, עודנו מוסיף ליהנות, גם במערב וגם במזרח, מפירות הטבח והביזה, השוד והגזל של היהודים שנרצחו.

…ממשלת ישראל רואה עצמה חייבת לתבוע מהעם הגרמני להחזיר הרכוש היהודי שנגזל.

….

בל יהיו רוצחי עמנו גם יורשיו.

2. מתוך נאומו של מנחם בגין לפני באי ההפגנה:

הערב עומד לקרות המקרה המחפיר ביותר בתולדות עמנו. בשעה מרה זו נעביר לנגד רוחנו את אבותינו הקדושים, אמהותינו הטבוחות ותינוקותינו שהובלו במיליונים לטבח על-ידי השטן שיצא מתחתית הגהינום להחריב את שארית עמנו.

והנה היום הזה, ארבע שנים לאחר האתחלתא דגאולה [=תחילת הגאולה], עומד ראש הממשלה העברי ומודיע כי ילך לגרמניה בכדי לקבל כסף, כי ילך בעד בצע כסף למכור את כבוד עם ישראל ולהטיל עליו חרפת עד.

אך זהו החשבון שלהם: כסף, כסף, כסף! בעד כמה מיליונים דולרים עומדת להיעשות התועבה. הם יבטיחו אולי להקים "סולל בונה" חדש, אך זה יימס ויבוזבז תוך זמן קצר, ואיפה הם יקחו עוד ששת מיליונים יהודים בכדי לקחת כספים מאת רוצחיהם? הן זוהי זוועת הזוועות.

תלווה אותנו רוח המיליונים מכל הארצות, מהכבשנים ותאי הגזים שציוו לנו: לא לשאת ולא לתת. חרם על גרמניה עדי עד. חרם על דורשי שלום עם גרמניה, ממשלה זו שתיכנס למשא-ומתן איתה – פושעת היא. בן-גוריון – פושע. שרת – פושע. הדבר לא יקום ולא יהיה, אלא על גופותינו, על נפשותינו ודמינו.

ב. קישור לנאומו המלא של מנחם בגין.

ג. סרטון העוסק בנאומו של מנחם בגין:

שאלות מרכזיות לדיון

  1. הדרישות ממנהיג והעמידה מול לחצים רגשיים.
  2. האם לקיחת השילומים קשורה במתן סליחה?
  3. האם מנהיג יכול לסלוח בשם העם על מעשים שנעשו נגד אנשים בני עמו?
  4. מתי מניעים אתכם לחצים רגשיים ואתם נמנעים מלהשתמש בחשיבה הגיונית?

סיכום

במבט לאחור החתימה על הסכם השילומים הצילה את מדינת ישראל הצעירה.

  • האם אנו יכולים לשפוט היום את ההחלטות של בן-גוריון ואת התייחסותו של בגין?

חשוב להזכיר לתלמידים שהיום אנו מצוים במצב דומה – אנחנו נדרשים לדון בשלום עם אנשים ועם עמים שפגעו בנו.

אפשר להציב לתלמידים אתגר אישי – להשלים עם אנשים שפגעו בהם ולא למשוך איבה וכעס לאורך שנים.

פעילות המשך

  • התלמידים ישאלו את בני משפחותיהם שחיו בשנים הראשונות אחרי קום המדינה כיצד הם חשים בנוגע לחתימה על הסכם השילומים. אפשר לדון בתשובותיהם בכיתה.
  • אפשר להרחיב ולדון במתח ששרר בין המנהיגים ובתהליכי ההתפשרות לאחר עשרות שנים ולהיעזר במאמר " 'בין זאב ז'בוטינסקי למנחם בגין': שבים אל הוויכוח, אבל אחרת" של שלמה נקדימון.

לקריאה נוספת