נשים לומדות תורה?

• להכיר מצב שבו קבוצת אוכלוסיה מושתקת במשך אלפי שנים
• להכיר את התמורות שחלו במצב זה
• לימוד מקורות שונים: קדומים וחדשים.
• פיתוח מיומנות התבוננות והפקת מידע מתצלום
• פיתוח יכולת אינטגרציה של הפקת מידע מטקסט חזותי וטקסט מילולי.
• יישום חוויתי של הנושא באמצעות יציאה לצלם

הנחיה כללית לעבודה עם תצלומים במערכי השיעור "עדשה יהודית"

1. מקרינים את התצלום על מסך במליאה. לא חושפים עדיין היכן הוא צולם ומה רואים בו! מטרת הצפייה היא להפיק כמה שיותר מידע מתוך התצלום. התצלום עבורנו הוא טקסט שכולל מידע חד פעמי וספציפי מחד, ומאידך באמצעותו אנחנו יכולים ללמוד על המנהג/התופעה/המצווה.
2. מבקשים מהתלמידים להתבונן בקפידה בתצלום.
3. המלצה: מכריזים על משחק: כל אחד בתורו מציין פריט אחד. אסור לחזור על פריט שכבר הוזכר.

חשוב שאיסוף המידע ניטראלי ככל האפשר. בשלב זה לא תהיה עמדה לגבי הנראה (לא נציג תיאורים כמו יפה, גדול, מפחיד או כל עמדה אחרת כלפי הנראה). הסיבות לכך הן:

• לאסוף כמה שיותר מידע שישמש אותנו מאוחר יותר באינטגרציה עם מקורות כתובים.
• להתנסות בהתבוננות מדוקדקת.
• להתנסות בדיוק בשפה.
• להתנסות בהקשבה לאחרים.
• להתנסות בפענוח של מצב מתוך תמונה.
• להיחשף לזווית הראייה של אחרים.
• להתנסות בתהליך החשוב של איסוף מידע ורק אחר כך הבעת דעה.

ציוד נדרש: מקרן

מהלך הפעילות

השיעור עוסק בלימוד תורה של נשים. אנו מציעים להתייחס לכך כאל מקרה פרטי של נושא רחב יותר שהוא שיוויון הזדמנויות וכיצד פועלים כדי להשיג אותו. על פי ההלכה נשים לא מחויבות בלימוד תורה ויש אף שאסרו ללמד בנות. התמונה שבמרכז הפעילות מציגה נשים לומדות תורה. הנשים האלה לא חיכו שפוסקי הלכה יתירו את הלימוד. הן יזמו את הלימוד. הדבר היה חשוב להן מאוד ולכן הן היו אקטיביות ונטלו את הזכות לעצמן. מה אפשר ללמוד מהמקרה הפרטי הזה על הכוח שלנו לעמוד על זכותנו?

פתיחה

נפתח את השיעור במשחק.
מטרת המשחק היא ליצור מצב שבו יופר שוויון ההזדמנויות בכיתה באופן שרירותי.
הכריזו על משחק נושא פרס.

1. בקשו מהתלמידים להציע קריטריונים לחלוקה של הכיתה לשתי קבוצות (בנים בנות, חצי כיתה שיושבת מימין למורה וחצי שיושבת משמאל למורה, תלמידים שגרים קרוב לבית הספר ותלמידים שגרים רחוק וכן הלאה, עודדו אפשרויות רבות. גם אפשרויות אבסורדיות)
2. קבעו שהקריטריון למשחק יהיה לחלק את הכיתה לשתי קבוצות: קבוצה שיושבת מימין למורה וקבוצה משמאל.
3. הקרינו את התצלום מתוך המצגת ובקשו מהתלמידים למנות פרטים רבים ככל האפשר.
4. שתפו רק קבוצה אחת במשחק. התלמידים מהקבוצה השנייה שיצביעו לא יקבלו את הזכות לענות.
5. בסוף המשחק העניקו פרס לתלמיד שמצא פרט אחרון בתמונה ושאף אחד לא מצא פרט נוסף.

שלב א – צופים:

משוטטים בתצלום באמצעות "זום אין": התצלום מוטמע ברכיב דיגיטלי שמאפשר הגדלה של פרטים בתצלום. השתמשו בכפתורים (+) (-) להגדלה ולהקטנה של התצלום.
הזמינו תלמידים ללוח, עודדו אותם להשתמש בפונקציה של הגדלה כדי להציג את הפריט שבחרו.

דיון

ערכו דיון על מה שהתרחש במהלך המשחק והפעם שתפו את כל הכיתה.
שאלו:

1. האם התרחש משהו לא רגיל במהלך המשחק?
2. בקשו מתלמיד אחד מכל קבוצה לתאר את מה שהתרחש, וכיצד חש בזמן המשחק.
3. שאלו מדוע רק חצי כיתה השתתפה (המורה החליטה).
4. שאלו מה דעתם על ההחלטה הזו.
5. שאלו כיצד היו חשים אם כל השיעורים היו מתנהלים כך.
6. מה היו עושים אם כל השיעורים היו מתנהלים כך, שתמיד אותם תלמידים מקבלים זכות להשתתף והאחרים לא.
7. כיצד המשחק קשור לתמונה?

מעלים השערות שואלים שאלות

חזרו לתמונה הפעם שתפו את כל הכיתה
כתבו על הלוח את השאלות ואת ההשערות שהועלו. למשל:

1. מהו האירוע שבתמונה?
2. כמה ספרי לימוד אנחנו רואים?
3. חפצים, מקום, נוכחים.
4. מי נוכח ומי נעדר?
5. אם היינו שומעים אך המתרחש, כיצד היה נשמע?
6. האם זוהי קבוצה קבועה או מזדמנת?
7. מנסים לשלוף מתוך התמונה אי התאמות לכאורה. מה אפשר ללמוד מכך?

הקרינו על הלוח את השורות מתוך המשנה.
שאלו:

1. על מה לא מסכימים שני הדוברים?
2. מה אפשר ללמוד על התקופה ועל הזכות של בנות ללמוד בתקופה ההיא?
3. מי כן יכול היה ללמוד?
4. כיצד קשור הדיון במשנה למשחק ולתמונה שראינו?

הקרינו את הקטע מתוך הרמב"ם.

1. אנו מקבלים פרטים נוספים מדבריו של הרמב"ם מה הם? (גברים כן לומדים, ילדים קטני לומדים, אישה לא חייבת ללמוד, אישה לא חייבת ללמד, איש חייב ללמד)
2. לפי שני הקטעים, האם המצב שמופיע בתמונה יכול היה להתרחש בתקופתם?
3. מה לדעתכם השתנה ומדוע?

מקבלים מידע על התצלום:

חושפים בפני התלמידים את המידע על התצלום, היכן צולם, מי צילם, מי מצולם, מה מצולם.

שם התצלום: קבוצת לימוד
צלם: ציון עוזרי
שנה: 2009
מקום: סיאטל וושינגטון
מצולמים: קבוצת נשים לומדות

הקרינו את קטע הטקסט הבא. טקסט זה נכתב כבר בימינו.
[למורה: הרב משה מלכה היה מרבניה של יהדות מרוקו ובארץ אב בית הדין הרבני בפתח תקווה. הדברים האלה נאמרו בהקשר של "פרשת נגר": מדובר במחלוקת בין בני זוג שהתגרשו. האב חזר בתשובה ותבע שילדיו יתחנכו בחינוך דתי. האם נשארה בחייה הקודמים והתנגדה לכך. המחלוקת הגיעה לבית המשפט בנוגע לשאלה למי יש הזכות לקבוע היכן יתחנכו הילדים. ההלכה קובעת שחובת החינוך של בניו על האב והוא זכאי לקבוע את צורת חינוך ילדיו. האם במשפט זה תבעה את זכותה. הרב מלכה מציג בדבריו את הלך הרוח על פיו תנאי החיים השתנו ולכן יש להתאים גם את הגישה למעמדה של האישה.]
שאלו:

1. מי הם בן עזאי ורבי אליעזר המוזכרים בקטע?
2. האם הרב מלכה כותב הטקסט מסכים עמם?
3. כיצד מסביר הרב מלכה את אי הסכמתו?
4. הרב מלכה טוען שחובה ללמד נשים תורה. כיצד הוא מסביר זאת?
5. מה דעתכם על דבריו של הרב מלכה? האם אתם מכימים אתו?
6. מה דעתכם על כך שהוא אומר דעות נחרצות שעומדות בניגוד לדברים שנאמרו מאות שנים לפניו?

הנשים שמופיעות בתמונה כנראה לא הכירו את עמדותיו של הרב מלכה, אבל הן החליטו ללמוד. כמוהן יש נשים רבות שלומדות תורה. הן עמדו על זכותן לשוויון. הן לא חיכו לאישור חיצוני לקיים את הרצון שלהם, אלא קיימו את רצונן בכוחות עצמן.

סיכום

1. האם חשוב בכלל שלכולם יינתן שוויון הזדמנויות?
2. האם את יכולים לחשוב על מקרים שבהם בחייכם חשבתם שלא נהגו בכם בשוויון והתעקשתם על מקומכם?
3. האם בעקבות הדוגמה של הנשים הלומדות תשימו לב למצבים שבהם מתקיים שוויון ומצבים שבהם לא מתקיים שוויון הזדמנויות?

משימת המשך לתלמיד

התלמיד יצא לצלם מצב שמייצג בעיניו את ערך או רעיון שקשור לשוויון הזדמנויות או אי מתן שוויון הזדמנויות למשימה יצורף דף לצלם (נספח 3)

אפשרויות הצגה של עבודות התלמידים

• תלמידים יציגו בכיתה את התצלום שצילמו ויציגו את הפרטים שכתבו בדף לצלם.
• העבודה תעלה על לוח padlet אישי של התלמיד, כחלק ממכלול העבודות בנושאים השונים. בסוף התהליך יתגבש תלקיט עבודות דיגיטלי. יכול לשמש גם כהערכה חלופית.
• הצגה קבוצתית: פותחים לוח padlet כיתתי. במרכז הלוח התמונה מ"עדשה יהודית" וסביבה תמונות וטקסטים של התלמידים.
  (הנחיות לשימוש ב padlet)

אפשרות נוספת: להעלות את העבודות על מצגת emaze

* כל התצלומים הם מתוך האתר "עדשה יהודית". מורים מוזמנים לעשות שימוש גם בתצלומים שאינם כלולים במערכים.