שבעה למניין

• היכרות עם תפרוסת הקהילות היהודיות בארצות האסלאם במרחב ומידע כללי על אודותיהן.
• לימוד מקורות: עדויות אישיות של אנשים שחיו בארצות אלה ועמדות שונות בנוגע לרצון לחיות בהן.
• פיתוח מיומנות התבוננות והפקת מידע מתצלום
• פיתוח יכולת אינטגרציה של הפקת מידע מטקסט חזותי וטקסט מילולי.

שלב א – דנים

הסבירו במליאה מהו היום שאנו מציינים ואת הסיבה לבחירת התאריך. שאלו את התלמידים מה דעתם על ההחלטה לציין את התאריך ודווקא ביום זה. (מצורף דף מידע למורה)

הקרינו את העמוד הראשון במצגת.
שאלו, כיצד קשור המידע שמופיע בשקף ליום שאנחנו מציינים.
שאלו :

1. האם יש תלמידים שהוריהם או הסבים והסבתות הגיעו מארצות מוסלמיות, ורשמו את שמות המדינות על הלוח.
2. מה התלמידים יודעים על החיים בארצות אלה. אספו את המידע, רשמו על הלוח.

הקרינו את מפת הפריסה של הקהילות על הלוח ובדקו יחד את המידע המצורף למפה. התחילו במדינות שהזכירו התלמידים.
מהנתונים שעל המפה אפשר להסיק שחלק מהקהילות מתקיים כבר מאות ואלפי שנים. שאלו :

1. האם הם תארו לעצמם שיהודים חיו בארצות אלה כל כך הרבה דורות,
2. מה לדעתם ההשפעה שיש לכך עליהם. אפשר להתייחס לנקודות דמיון או השפעה כמו שפה, לבוש, מזון, צורות בניה, מוזיקה וכן

הלאה. כמו כן חושב להתייחס ליכולת לשמור על המאפיינים של התרבות היהודית. שפה אופיינית ליהודית (בעיארק ובמרוקו למשל דיברו ערבית ייחודית ליהודים) מנהגים, שמירה על הדת, לימוד התורה, מסורת של פיוט וכן הלאה.
3. האם אנחנו יכולים להבין את התחושה של חיים במשך דורות במקום אחד ואת המצב שבו בפעם אחת עוזבים מקום.
4. אילו מחשבות או תחושות לדעתם מעורבות במצב מסוג זה. מומלץ לעודד דעות שונות.
5. אחרי הדיון, מה היו רוצים לדעת על האנשים האלה שעזבו או גורשו מהמדינות האלה.

במידע ומתוך המפה עולה שרבות מהקהילות כבר לא מתקיימות, והקהילות שנשארו הן מצומצמות.
הקרינו במליאה את הטבלה
שאלו:

1. מה מציגה הטבלה? מספר היהודים בארצות השונות בכמה נקודות זמן
2. מה אפשר ללמוד ממנה? הקהילה הגודלה ביותר, הקטנה ביותר, כמה עזבו ומתי.. מגמות, מתי התרחש השינוי…
3. מה אי אפשר ללמוד ממנה? מדוע הקהילות הצטמצמו כך? לאן הלכו האנשים? האם עזבו מרצון או נאלצו לעזוב? מה היו הסיבות לכך שעזבו?

בשיעור זה לא נתעכב על הסיבות לגרוש וליציאה בכל מדינה ומדינה מפאת קוצר הזמן. נעסוק בעמדות שונות לגבי החיים בארצות אלה באמצעות עדויות.

שלב ב – עבודה בקבוצות עם דף מקורות

חלקו לתלמידים את דף המקורות.
בדף המקורות מופיעות שתי עדויות של יהודים שחיו בקהילות בארצות ערב. הנחו התלמידים לקרוא את העדויות ולענות על השאלות שבעקבותיהם.
העבודה יכולה להיעשות בקבוצות או בזוגות.

דונו בכיתה

1. מה אפשר ללמוד מתוך העדויות האלה על החיים בארצות האסלאם?
2. האם אפשר להבין מדוע היו שעזבו מרצונם והיו שגורשו?
3. האם אתם יודעים על מי מבני משפחותיכם: האם נאלץ לעזוב או עלה לישראל מרצונו?

שלב ג – צופים בתמונה

נלמד באמצעות תמונה על מצבן של הקהילות היהודיות בארצות ערב ואיראן
אנחנו נתמקד בקהילת ג'רבה שבתוניסיה כדוגמה פרטית.

התמונה המוצגת היא מתוך פרויקט "עדשה יהודית" של הצלם ציון עוזרי.
עוזרי מבקר בקהילות ברחבי העולם ומתעד אותן באמצעות תצלומים. עוזרי מגיע לקהילות שהן בשיא פריחתן כמו קהילות בארה"ב או בישראל, אבל גם לקהילות שהולכות ודועכות. התיעוד שלו חשוב ביותר מבחינות רבות והוא מספק לנו ידע רב.
הציגו את התמונה במליאה

הנחיות לצפייה בתמונה
הנחיה כללית לעבודה עם תצלומים במערכי השיעור "עדשה יהודית"

קראו היטב את ההוראות במסמך המצורף לפני הפעילות. המידע שתאספו מתוך התמונה חשוב מאוד להבנה של משמעויות מרכזיות ביום הזה

משוטטים בתצלום באמצעות "זום אין": התצלום מוטמע ברכיב דיגיטלי שמאפשר הגדלה של פרטים בתצלום. השתמשו בכפתורים (+) (-) להגדלה ולהקטנה של התצלום.
הזמינו תלמידים ללוח, עודדו אותם להשתמש בפונקציה של הגדלה כדי להציג את הפריט שבחרו.

מעלים השערות שואלים שאלות

כתבו על הלוח את השאלות ואת ההשערות שהועלו. למשל:

1. מהו האירוע שבתמונה?
2. חפצים, מקום, נוכחים. מה תפקידו הראשוני של המקום?
3. מי נוכח ומי נעדר?
4. אם היינו שומעים את המתרחש במקום בזמן הצילום, כיצד היה נשמע?
5. מנסים לשלוף מתוך התמונה אי התאמות לכאורה. האם המרחב מתאים לפעולה? הפער בין הפאר של המבנה למצב של היושבים בו.

מקבלים מידע על התצלום

הציגו במליאה את המידע על התצלום, היכן צולם, מי צילם, מי מצולם, מה מצולם.
הציגו במליאה את הטקסט מהמצגת המתייחס לתמונה.

שלב ד – דנים בכיתה

1. על סמך הנראה בתמונה והמידע בטקסט, האם ברור מדוע בית הכנסת כל כך מפואר?
2. לפי התמונה והטקסט מה אנחנו יכולים לומר על האנשים המצולמים?
3. מה אנחנו יודעים על הקהילה בג'רבה שני המקורות האלה?
4. האם אנחנו יכולים להסיק מה היה מצב הקהילה לפני העזיבה?
5. מה אנחנו יכלים לומר על הפער בין החיים בג'רבה לפני העזיבה וכיום?
6. נסו להפיק כמה שיותר מידע על הקהילה וכן לערוך איזו הכללה שקשורה במשמעות של יום ה-30 בנובמבר לפי התמונה והטקסט.
7. איזו תחושה מעוררת בכם התמונה אחרי שקראתם את המידע שבטקסט?

סכמו את השיעור בשאלה המופיעה במצגת

שלב ה – משימה לתלמידים

המשימה היא לאסוף עדויות ממקור ראשון מפי אנשים לחיו בארצות אלה והגיעו לישראל. רבים מהתלמידים הם בנים או נכדים של אנשים שהגיעו מארצות אלה. המפגש הזה הוא הזדמנות ליצור סוג חדש של קשר ולהפוך את המבוגרים למקור ידע רלוונטי ללימודים. אפשר לצוות שניים או שלושה תלמידים יחד (לא לכולם יש בני משפחה או מכרים או שכנים שיכולים להתראיין)
תלמידים ראיינו ויצלמו – ההנחיות לראיון ולצילום בנספח 2.

אפשרות להרחבה בשיעור נוסף

הזכירו בקצרה את הנושא שבו אנו עוסקים, אפשר להראות שוב את התמונה ואז לפנות אל עבודות התלמידים.
בשיעור זה:

1. התלמידים יציגו את הראיונות והתצלומים
2. יספרו על על החוויה שלהם. האם הם למדו דברים חדשים שלא ידעו על בני המשפחה? האם מעניין לדעת את הדברים האלה? האם היו רוצים לדעת יותר?

אפשרויות הצגה של עבודות התלמידים

• תלמידים יציגו בכיתה את התצלום שצילמו ויציגו את הפרטים שכתבו בדף לצלם.
• העבודה תעלה על לוח padlet אישי של התלמיד, כחלק ממכלול העבודות בנושאים השונים. בסוף התהליך יתגבש תלקיט עבודות דיגיטלי. יכול לשמש גם כהערכה חלופית.
• הצגה קבוצתית: פותחים לוח padlet כיתתי. במרכז הלוח התמונה מ"עדשה יהודית" וסביבה תמונות וטקסטים של התלמידים.
  (הנחיות לשימוש ב padlet)

אפשרות נוספת: להעלות את העבודות על מצגת emaze

* כל התצלומים הם מתוך האתר "עדשה יהודית". מורים מוזמנים לעשות שימוש גם בתצלומים שאינם כלולים במערכים.