שבת: בין תנועה למנוחה
בשיעור זה נעמוד על משמעות השבת כיום שעונה על צורך אנושי אלמנטרי - שביתת האדם מהשגרה השבועית, ומדגיש ערך חברתי רחב – כל אדם צריך מנוחה, כל אדם צריך 'לשבות'. נתייחס לאופן שבו אנו שובתים (מה אנחנו עושים בשבת), ונראה מהם הערכים שהשבת מציעה לנו ועד כמה זה רלוונטי לחיינו (באמצעות שאלות הנוגעות לעבודה בשבת).
מטרת הפעילות
- להכיר את הערך החברתי שקיים בשבת: השבת כיום מנוחה לכלל העובדים בישראל.
- לדבר על רלוונטיות – לראות באיזה אופן ניתן וצריך ליישם ערך זה במאה ה-21.
- לעורר את הלומדים למעורבות בשאלות אקטואליות הנוגעים לנושאים חברתיים, כגון תחבורה ציבורית בשבת, העסקת עובדים בשבת (שלא מההיבט הדתי).
מהלך הפעילות
פתיח: מה השבת מעניקה לנו?
א. נאמר לתלמידים:
- בואו ונראה מה יש בה בשבת, על אילו צרכים אנושיים בסיסיים היא עונה. אנחנו מבינים שמדובר ביום שהוא מיוחד, נבדל, קדוש, וכעת ננסה לברר – מה השבת מעניקה לנו? ומה אנחנו עושים עם המתנה הזו?
ב. לפני שניגש לתשובות, נחלק לתלמידים את דף ההאזנה לשיר 'מתנות קטנות' – גרסת וורד | גרסה מקוונת. נקריא את השיר ונאזין לו:
הערה: רצוי להקרין את מילות השיר על מסך: יוצר ריכוז גבוה בקרב אחוז גדול יותר של תלמידים, מקנה חוויה של למידה שמיעתית, מספק חווית למידה חזותית, וכל זאת גם תוך כדי כתיבה וחוויה רגשית של התלמידים.
ג. לאחר ההאזנה, נאסוף את התשובות של הלומדים על הלוח ונשאל:
- מהן המתנות שמגיעות עם השבת? (ריח של אוכל, שקט, בית כנסת, המון זיכרונות-נוסטלגיה, שיר, קשר בין דורי)
ד. נקרא בקול רם (או ניתן לאחד התלמידים לקרוא) את המדרש שליד השיר.
הערה: למורים שלימדו את נושא המדרש אפשר לציין שהשיר של נועם חורב הוא למעשה 'מדרש' חדש, כי אנחנו רואים שהוא מתכתב עם טקסט תלמודי, מפרש ומרחיב אותו: "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גְּנָזַי (בבית אוצרותיי), ושבת שְׁמָהּ, ואני מבקש לִיתְנָה (לתת אותה) לישראל – לך והודיעם. (מסכת שבת, דף י עמוד א)
ה. נשאל:
- מדוע שבת היא מתנה עבורכם? (תשובה: ככל הנראה, הנושא של הזמן יהיה מרכזי – פנאי, משפחה, עושים מה שרוצים, שקט, אין בית ספר…)
- מי לדעתכם צריך לקבל את המתנה הזו? מדוע? (תשובה: כולם, צורך אנושי אישי של עצירה מהשגרה, ולכן זה גם ערך חברתי שנכון לכולם)
שלב 1: תחבורה ציבורית בשבת/ עיסוק בטכנולוגיה בשבת/ קניות בשבת – האם מדובר בפגיעה ב'מתנה'? של מי?
א. נצפה בסרטון הווידאו-בלוג של תומר: 'אבא: איפה אתה?'
נשאל את התלמידים:
- מה דעתכם? האם צריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת? נמקו את התשובה.
- לו הייתם אבא של תומר – כיצד הייתם משיבים לתומר?
ב. נצפה בסרטון נוסף: 'עמית עונה: ומה איתי?'
נשאל את התלמידים:
- מה דעתכם על הנימוקים של עמית?
ג. נאמר לתלמידים:
- נחזור לסרטונים עוד מעט. כעת, נבחן את הסוגיה של עבודה בשבת דרך המקורות שלנו.
שלב 2: בחינת הסוגיה של עבודה בשבת דרך המקורות
א. נאמר לתלמידים:
בשיעור הקודם ראינו שהשבת מתקדשת עם סיום בריאת העולם על ידי האל. השבת מוזכרת גם בעוד טקסטים במקרא שמדגישים סיבות נוספות לקדושת השבת.
בואו נראה, דרך דף העבודה, מה יש לתורה ולטקסטים נוספים לומר על סוגיית התחבורה הציבורית בשבת (יש להדגיש – לאו דווקא מהכיוון של אסור או מותר, אלא מהכיוון הערכי). יש ללמוד את הדף בחברותות (לימוד ועשייה* בשניים, מלווה בדיון ובפידבק הדדי).
* הערה פדגוגית: לימוד ועשייה – התייחסות של המורה לדף עבודה כאל דף עשייה, מייצרת אצל הלומד תחושה של אקטיביות ושותפות בנושא הנדון.
ב. נחלק לתלמידים את דף העבודה "בין תנועה למנוחה – שבת חברתית" – גרסת וורד | גרסה מקוונת.
ג. נשאל את התלמידים:
- האם יש מישהו שלאחר לימוד הדף בחברותות שינה את דעתו בנוגע לנושא שמטריד את תומר, מדוע?
הערה:
המטרה היא כמובן לא לשנות את דעתם אלא להבליט את ההיבט החברתי-שוויוני שיש בשבת, ולהעלות את המודעות שלצד הצורך הקיים בתחבורה ציבורית בשבת של בני נוער ואנשים שאין להם רכבים פרטיים, יש בצד השני אנשים שצריכים לעבוד ביום שבת, יום שהוא הזדמנות נדירה ללו"ז אחר של כולנו. השבת למעשה מרחיבה גם את נקודת המבט האישית שלנו – מיום שנתפס כיום של חופש, ליום ששם לב לכל שכבות האוכלוסייה, ודווקא לכאלה שעבורם יום חופש הוא פריבילגיה אמיתית, מתנה. נחזור לשאלה שבה פתחנו – מדוע שבת היא מתנה עבורכם? ועכשיו אפשר גם להסתכל על השבת בהיבט החברתי הרחב – המתנה לכל אדם היא שלא לעבוד ביום זה.
הצעה: לשמור על דיון פתוח ולהימנע משיח שמנסה לייצר קריטריונים לפתירת הדילמה. יש להדגיש כי זה אולי מה שצריך לעשות, אך כרגע אנחנו מעלים את שתי האפשרויות עם זרקור על השבת החברתית כערך מכונן בחברה הישראלית.
- מה דעתכם על הטקסט של סיוון רהב-מאיר? ("שבת – אוויר לנשימה", שלקוח מתוך האתר "הידברות" ומופיע בדף העבודה)
- כיצד הדברים שלה מרחיבים את ההתייחסות שלנו לשבת?
סיכום: השבת / ממד נוסף על ממד הקדושה – שבת חברתית
א. נכתוב על הלוח:
…יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת אותם…
אפשר להביא לכיתה את המשך הקטע להלן:
…ולולא היא שהחזירה להם 'נשמתם' וחידשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של 'ימי המעשה' מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לדיוטא האחרונה של 'חמריות' ושפלות מוסרית ושׂכלית. ועל כן בוודאי אין צורך להיות ציוני בשביל להרגיש כל הדר הקדושה ההיסטורית, החופפת על 'מתנה טובה' זו, ולהתקומם בכל עוז נגד כל הנוגע בה.
אחד העם, "שבת וציונות", חוברת ו', סיון תרנ"ח, 1898 (לחיצה על הקישור מובילה למאמר המלא באתר "פרויקט בן יהודה")
ב. נשאל את התלמידים:
- 'אחד העם' משתמש בביטוי 'השבת שמרה אותם'. באיזה מובן לדעתכם השבת שמרה על ישראל?
תשובות אפשריות: יום של מנוחה לכל אחד ואחת, התייחסות לקולקטיב באופן שווה ומכבד שמטרתו גם לייצר הרמוניה בקהילה. יום המיועד למנוחת הנפש, שגורם לנו לעצור משגרת השבוע ולהיות פנויים לעצמנו, למשפחה שלנו ולהתחדשות (גם רוחנית) לקראת השבוע החדש.
ג. משימת בית:
- ערכו סקר למשפחתכם – האם הם בעד תחבורה ציבורית בשבת או נגד? מדוע?