של מי האחריות?

• לעורר מודעות לעיסוק בבעיית העוני בחברה.
• להעלות את השאלה של מי האחריות לטפל בעוני.
• להכיר שלושה דגמים לטיפול בבעיית העוני.
• ללמוד מקורות מקבילים לדגמים.

מיומנויות:

• איסוף מידע והשלמה באמצעות התבוננות בתמונה: מה רואים ומה לא רואים?
• התבוננות מכמה נקודות מבט.
• התאמה בין טקסטים לרעיון כללי.

ערכים ומיומנויות SEL במהלך היחידה:

• • מודעות חברתית.
  • אחריות ביחס לבעיה חברתית.

שיעור זה הוא חלק מרצף של שיעורים שאחד מהם עם כיתה נוספת מבית ספר אחר.

ניתן להתאים את התכנים גם לכיתה בודדת ולהתחיל את המערך לאחר 'שבירת הקרח'

הקדמה – היערכות ותכנון

המפגש המשותף ייערך בזום או בתוכנת וידאו אחרת בזמן שמתאים לשתי הכיתות המשתתפות. יש להיערך לפני המפגש בהתאם. כדאי לקיים פגישה מקדימה של המורות השותפות לצורך היערכות:

1. חשיבה היכן מתאים לקיים את המפגש: מבתי הילדים בשעה נוחה, מחדר המחשבים בבית הספר, באמצעות הטלפונים במרחבי בית הספר – חשבו על רעש שעלול להיווצר בעקבות העבודה בקבוצות בחדרים או על כל הפרעה אחרת אפשרית, ובחרו את המקום המתאים ביותר. בקשו מהילדים להגיע עם אוזניות. אם בית הספר קרוב לאזור מגוריכם ויש אפשרות להיפגש – נצלו את הקרבה וערכו את המפגש פנים אל פנים.
2. חלוקת קבוצות עבודה – יש אפשרות לחלק את התלמידים באופן אקראי לחדרים, אך ייתכן שהילדים לא יפגשו ילדים נוספים מכיתה אחרת. אפשרות אחרת היא לחלק לפני המפגש את הילדים משתי הכיתות לקבוצות עבודה מעורבות ולסדר את הקבוצות (החדרים בזום) לפי חלוקה זו בתוכנה. אפשרות זו תיקח כחמש דקות מזמן המפגש עצמו.
3. אחראי טכנולוגי או מוביל קבוצה – מכיוון שחלק גדול מהפעילות ייעשה בקבוצות למידה, כדאי לבקש מראש מאחד הלומדים בכל קבוצה להנחות או להוביל את הפעילות כדי להפיג את החשש או המתח המתלווים למפגשים מסוג זה.
4. היערכות טכנולוגית מקדימה:

• בדקו שהקישור למפגש עובד.
• בדקו שיש אפשרות לחלק לחדרים. אם יש לכם אפשרות לחלק מראש לקבוצות – מה טוב, אם לא – עשו זאת במהלך המפגש. ודאו שיש לכם את שמות חברי הקבוצות קודם לכן.
• בדקו שהמצגות (אם ישנן) עולות כראוי ונראות בשיתוף מסך. אם יש עבודה שיתופית במצגות – בדקו שהן פתוחות לעבודה ולעריכה של הילדים.
• בדקו שהכלים הטכנולוגיים עובדים. אם לדוגמה השתמשתן בכלי "פדלט" – בדקו שהוא פתוח לשיתוף ולהעלאה של תוצרי הילדים. כך גם עם שאר התכנים והחומרים. תמיד ייתכנו בעיות טכנולוגיות – צמצמו את היתכנותן ככל האפשר.

5. כדאי לחלק את המפגש המשותף הראשון לשלושה חלקים:

• "שבירת הקרח" – היכרות בין הכיתות והילדים, פעילות לפני למידה מעמיקה.
• למידה משותפת בקבוצות בנושא המשותף הנלמד.
• הצגת התוצרים ושיתוף – כדאי לכלול משוב (מצורף).

כמו כן, יש להקדים בפתיח משותף של המורות השותפות, ובחלק האסיף לערוך סיכום משותף שלכן. כדאי לגוון בפתיח – לחלק תפקידים ביניכן להצגת המהלך כדי ליצור עניין, להתחפש (אפשר עם רקע ואפקטים או עם אביזרים ממשיים), אפשר להקליט את עצמכן מראש ולהשמיע את ההקלטה, כולל מוזיקה. הפתיח יכלול את המפגש המשותף סביב תיקון חברתי-כלכלי, הצגה של לפחות תמונה או שתיים שבהן דנתן במפגש הקודם, והצגה על ידי נציגים של כל אחת מהכיתות של עמדה אחרת ביחס לשאלה – של מי האחריות?

'שבירת הקרח'

(20 דקות, כולל פתיח במליאה, חלוקה לקבוצות וחזרה למליאה)

הפעילות הפותחת היא כללית ויכולה להיות מנותקת מהקשר התוכן. מטרתה היא ליצור תחושה של התלהבות וקרבה בין הכיתות ולאפשר למידה פעילה לאחריה. לפניכם כמה הצעות לפעילות ל'שבירת הקרח' שאפשר לקיים בקבוצות או במליאה. להלן הצעות לקיום הפעילות בקבוצות (חדרים של 5-4 ילדים), בחרו באחת מהאפשרויות הנראות לכן מתאימות או הוסיפו משלכן:

המשימות הן משימות קבוצתיות שדורשות שיתוף פעולה, ומטרתן ליצור היכרות בסיסית בין הכיתות השותפות למפגש. בקשו מהתלמידים להתחיל בסבב שמות, להלן כמה הצעות לפעילות היכרות:

• מציאת מקום מפגש בין יישובי המגורים של חברי וחברות הקבוצה, וסימונו ב"גוגל מפות" משותף לכל הקבוצות (להלן הדרכה ליצירת מפה אישית ב"גוגל מפות").
• בניית המילה הכי ארוכה שמורכבת מהאותיות של השמות הפרטיים של כל חברי הקבוצה.
• מיקום מאפיינים הקשורים לכיתה (לפי חברי הקבוצה) על מערכת צירים: מספר הבנים ומספר הבנות; לומדים עד שעה____; מה עושים בשעות הפנאי; מקום הבילוי המועדף – בריכה או סרט; אוהדי קבוצת____.
• בסבב של כל חברי הקבוצה: אם הכיתה שלנו הייתה צבע – איזה צבע היא הייתה? איזה בעל חיים, ארץ, ידוען, שיר, כוח-על (וכדומה) הכיתה שלנו הייתה?
• מקום שהילדים אוהבים במיוחד בארץ ורוצים להציג אותו. מציאת תמונות של הערים או השכונות של הילדים בקבוצה מתוך "גוגל מפות" או מאגר התמונות האישי שלהם בטלפון, ואז כל ילד מעלה ל"פדלט" תמונה של המקום שבחר (מ"גוגל מפות" או ממקום אחר) ומשתף בקבוצה מדוע בחר דווקא במקום הזה.

עוד הצעות ל'שבירת הקרח':

• כולם יחד במליאה, בכל פעם עולה שאלה כללית ומחלקים את הילדים לזוגות בחדרים למשך שתי דקות. כשחוזרים מופיעה שאלה אחרת ומחלקים שוב לחדרים. הילדים משוחחים זה עם זה ועונים על השאלה (יש להזכיר להם להציג את עצמם לפני כל מפגש כזה). הצעות לשאלות: (בחרו כמה שתרצו, מנוסחות בלשון זכר אך מכוונות לשני המינים, אנו סומכים על הילדים שיתאימו את סוג הפנייה לתלמיד או לתלמידה היושבים מולם):
  • אם הייתה לך אפשרות לבחור בכוח-על – באיזה כוח היית בוחר?
  • מה אתה עושה בשעות הפנאי?
  • מה היית רוצה לעשות כשתהיה גדול?
  • מה הבילוי המועדף עליך?
  • כמה אחים ואחיות יש לך? ספר לי סיפור על אחד מהם.
  • באיזו שעה אתה מתעורר בשבת ולמה?
  • מה אתה מצלם הכי הרבה? (אוכל, "סלפי", חברים…)
  • מהו המקום הכי מוזר שביקרת בו?
  • איזו תוספת הכי טעימה לך בפיצה?
  • איזה שיר יגרום לך לרצות לצאת מהחדר אם ישמיעו אותו?
  • מה זה לדעתך להיות במצב של עוני?
  • על מי מוטלת האחריות לדעתך במצב של עוני?

לחלופין, אפשר לשאול את השאלות באמצעות גלגל המזל הזה ולצאת לשיחה קצרה של שתי דקות בחדרים, לחזור ולשאול שאלה נוספת וכך הלאה. כאן אין אפשרות לבחור בשאלות שלכם מראש.

• משחק זיכרון במליאה או בקבוצות, תלוי בגודל הקבוצות – יש להיערך לכך מראש. צריך לחבר את הילדים מהכיתות השונות לזוגות, וכדי לעשות זאת כל זוג מביא מראש חפץ זהה לפי הנחיית המורה. המטרה היא להתאים בין החפצים (והילדים). כל הילדים מכבים את המצלמות שלהם למעט הילד שמנחש, ובכל פעם ילד אחר מנסה לנחש זוג מתאים. כאשר הוא אומר שמות של שניים מהחברים לכיתה הם פותחים את המצלמה עם החפץ שהביאו.

 

בזום יש להקפיד שכולם רושמים שם מלא ושם בית הספר.

פתיח: הצגת העמדות של ילדי הכיתה – במליאה

(10-5 דקות)

חוזרים לנושא השיעור שלנו: נציגי הכיתות מציגים את עמדתם: חובת הפרט או חובת המדינה.

מקיימים סקר ראשוני של שתי הכיתות יחד (אפשר באמצעות גוגל פורם, סקר בזום, מנטימטר או חיווי של הרמת יד בזום).

שאלת הסקר: איזו עמדה משכנעת אתכם יותר, העמדה המטילה אחריות על הפרט לדאוג לאחרים או העמדה המטילה אחריות זו על המדינה?

ממשיכים בהסבר על מהלך השיעור המשותף:

שתי אפשרויות: שלושה סבבים של קריאה מונחית בטקסטים בעבודה קבוצתית בחדרים, או סבב אחד שבו כל קבוצה לומדת טקסט אחד בלבד.

[הצעה לאפשרות ראשונה: הקצבת 20 דקות לכל טקסט ואחר כך חלוקה מחודשת לחדרים. לחילופין, בתום כל 20 דקות חזרה קצרצרה למליאה לשאלת רפלקציה או הפעלה (ראו להלן) ולאחר מכן חזרה לאותם חדרים].

המקורות ללמידה:

1. פסוקי המקרא על לקט, שכחה ופאה.
2. הלכות מתנות עניים מתוך משנה תורה לרמב"ם.
3. קטע מתוך הספר אלטנוילנד של בנימין זאב הרצל.

פסוקי המקרא – של מי האחריות?

• טקסט ראשון: פסוקי המקרא על לקט, פאה ושכחה.

המשימה (בתוך מצגת שיתופית (הכנו לכם אחת לדוגמה לשימושכם)/ גוגל פורם / אמצעי אחר):

1. קריאת הפסוקים ומענה על שאלות הבנה.
2. מענה לשאלה הגדולה: על מי מוטלת האחריות לפרנס את העניים?
3. נקודת המבט של אדם הנדרש לסיוע כלכלי: מה היתרונות והחסרונות שלו בקבלת סיוע באופן זה?
4. נקודת המבט של החקלאי: מה היתרונות והחסרונות שלו במתן סיוע באופן זה (במקום למשל לשלם מיסים ושהמדינה תסייע לעניים)?
5. נקודת מבט כלל חברתית: באיזו מידה ההסדר הזה נותן פתרון לבעיית העוני?

 

הטקסט	פירושי מילים
ספר ויקרא פרק כג, פסוק כב וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא־תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם׃	בקצרכם, בקצרך – כאשר אתם קוצרים. פאת שדך – הפינה של השדה שלך. לקט קצירך – ליקוט שאריות השיבולים שנשארו אחרי הקציר. עני וגר – אנשים שאין להם שדות.
ספר דברים פרק כד, פסוקים יט-כב כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה  אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ׃ כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה׃ (ס) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה׃ וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃	עומר – ערימה קטנה של שיבולים. לא תפאר – אל תעבור בין הענפים לקטוף את הזיתים שנותרו על העץ אחרי שרוב הזיתים כבר נשרו על האדמה. לא תעולל – אל תקטוף את הענבים הבודדות שנותרו על הגפן לאחר שבצרו כבר את האשכולות המלאים.
שאלות הבנה: א.      הפסוקים מתארים סוגים שונים של גידולים. מהם שלושת הגידולים המופיעים בפסוקים? _________ __________ __________ ב.       השלימו: כאשר קוצרים את השדה יש להשאיר _________ אחת לא קצורה, אסור ל_______ את השיבולים שנותרו אחרי הקציר, ואם שוכחים _________ קטנה של שיבולים אסור לחזור לקחת אותם. את כל אלה צריך להשאיר עבור אלה ש_______ להם שדות. ג.        לפי הפסוקים בספר דברים, מדוע האדם מצווה לדאוג למי שאין לו? ___________________

 

משנה תורה לרמב"ם, הלכות מתנות עניים – של מי האחריות?

• טקסט שני: קטע מתוך משנה תורה לרמב"ם, הלכות מתנות עניים.

1. קריאת הטקסט ומענה על שאלות הבנה
2. מענה לשאלה הגדולה: איזה גורם חדש יש כאן שאחראי לפי הרמב"ם על הרווחה? (לא הפרט, לא המדינה, אלא… [הקהילה])
3. נקודת המבט של העני: מה היתרונות והחסרונות שלו בקבלת סיוע באופן זה?
4. נקודת המבט של הנותן: מהי המוטיבציה של הנותן להביא כסף ומזון לקופה ולתמחוי?
5. נקודת מבט כלל חברתית: האם הדגם שמציע הרמב"ם נותן מענה יותר טוב או פחות טוב לבעיית העוני מאשר הדגם שבתורה?

 

הטקסט	פירושי מילים
הרמב"ם, משנה תורה, הלכות מתנות עניים, פרק ט, הלכות א-ג כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְהַעֲמִיד מֵהֶם גַּבָּאֵי צְדָקָה אֲנָשִׁים יְדוּעִים וְנֶאֱמָנִים שֶׁיִּהְיוּ מַחְזִירִין עַל הָעָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְלוֹקְחִין מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לִתֵּן וְדָבָר הַקָּצוּב עָלָיו. וְהֵן מְחַלְּקִין הַמָּעוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְנוֹתְנִין לְכָל עָנִי וְעָנִי מְזוֹנוֹת הַמַּסְפִּיקִין לְשִׁבְעָה יָמִים. וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת קֻפָּה: וְכֵן מַעֲמִידִין גַּבָּאִין שֶׁלּוֹקְחִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִכָּל חָצֵר וְחָצֵר פַּת וּמִינֵי מַאֲכָל אוֹ פֵּרוֹת אוֹ מָעוֹת מִמִּי שֶׁמִּתְנַדֵּב לְפִי שָׁעָה. וּמְחַלְּקִין אֶת הַגָּבוּי לָעֶרֶב בֵּין הָעֲנִיִּים וְנוֹתְנִין לְכָל עָנִי מִמֶּנּוּ פַּרְנָסַת יוֹמוֹ. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא תַּמְחוּי: מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶן קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה. אֲבָל תַּמְחוּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בּוֹ. וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט הַיּוֹם שֶׁיִּהְיוּ גַּבָּאֵי הַקֻּפָּה מַחְזִירִין בְּכָל יוֹם וּמְחַלְּקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת:	עיר שיש בה ישראל – עיר שיש בה קהילה יהודית. גבאי צדקה – אנשים שתפקידם לגבות את כספי הצדקה. מחזירין על העם – מסתובבים בין האנשים. מערב שבת לערב שבת – פעם בשבוע. מעות – כסף. דבר הקצוב עליו – סכום שנקבע לכל אדם לתת. הגבוי – מה שגבו מהאנשים.
שאלות הבנה: א.      השלימו: לפי הרמב"ם, בקופה אוספים _________ ומחלקים פעם ב_______. לעומת זאת, בתמחוי אוספים __________ ומחלקים כל _________. ב.      איזה הבדל נוסף יש בין קופה לתמחוי? ג.       לפי הרמב"ם, מה (קופה/תמחוי) חייב להיות בכל קהילה ומה תלוי במנהג?

 

• קטע מ"אלטנוילנד" של בנימין זאב הרצל.

1. קריאת הטקסט ומענה על שאלות הבנה.
2. מענה לשאלה הגדולה: מי אחראי על צמצום העוני בחזון של הרצל?
3. נקודת המבט של העני: במה שונה הסיוע שמקבלים העניים בחזון זה מאשר הסיוע שהם מקבלים לפי התורה ולפי הרמב"ם?
4. נקודת המבט של הנותן: מניין לדעתכם מגיע הכסף לסיפוק הצרכים הללו?
5. נקודת מבט כלל חברתית: מהם היתרונות של הדגם שמציע הרצל לעומת הדגמים של התורה ושל הרמב"ם? חשבו גם על חסרונות.

 

הטקסט	פירושי מילים
בנימין זאב הרצל, אלטנוילנד ("תל-אביב", תרגום: נחום סוקולוב), ספר חמישי, פרק רביעי רקע: במסגרת ביקור דמיוני של פרידריך, יהודי מגרמניה, בארץ ישראל שתתפתח לפי החזון של הרצל, הוא מגיע לבית ספר בחיפה. פרידריך רואה את הנערים משחקים בכדור בחצר בית הספר ומשוחח על כך עם פקיד שעבר שם במקרה.   אך, כנראה, אלה רק בני עשירים – שאל פרידריך – כי כלם לבושים יפה ונקי, כאשר עיני רואות. – לא, אדון – השיב הפקיד – אלה הם כל פלגות העם, בבית הספר אין הבדל לא בבגדים, לא בשום דבר – זולתי בכשרון, ובשקידה. אנו בחברתנו החדשה לא נעשה את מעשה הַהַשְוָאָה. איש לפי פעלו. לא בטלנו את תחרות העבודה. אך התנאים שוים הם לכל, כמו במלחמה לשם פרס, או במרוץ התחרות, בתחילה הכל רצים להיות שוים, בתחילה ולא בסוף. בחברה הישג יש אשר איש הצליח בעסק אחד, ומזה לבד היו תוצאות לילדיו ולצאצאי צאצאיו ליהנות מטוב החינוך הגבוה ולהיות כל ימיהם חסרי דאגה, ומן העבר השני אנוסים היו הנודדים לסבול לא רק בגלל פשעי אבותיהם, אך גם בגלל עסקיהם הרעים. משפחה שנתדלדלה נפלה לתוך אספסוף העניים, ועוז ענקים היה דרוש להתנער משם… אך בינינו אין הילדים מפסידים ואינם נשכרים בעד עסקי אבותיהם. בעד כל דור חדש הכל מתחיל מבראשית. על כן כל בתי הספר מן הבתים למתחילים עד האוניורסיתה הציונית הם חנם אין כסף, וילדי בתי הספר עד תלמידי בה“ס התיכונים הגומרים את למודם חיבים ללבוש בגדים שוים. אנחנו חושבים לדבר פורע-מוסר, כי יורגש בבה”ס הבדל מצב הונם של אבות התלמידים. זה מקלקל הכל. ילדי העשירים מתגאים ומתעצלים, וילדי העניים נעשים מרי נפש קודם זמנם…	פלגות העם – חלקי העם, מעמדות. זולתי ב… – חוץ מ… בחברה הישג – בחברה תחרותית. אנוסים – נאלצים. נתדלדלה – ירדה מבחינה כלכלית. בעד עסקי אבותיהם – כתוצאה מהעסקים של הוריהם. בעד כל דור חדש – בשביל כל דור חדש. אוניוורסיתה – אוניברסיטה. מצב הונם – מצבים הכלכלי.
שאלות הבנה 1.      לפי הפקיד, מדוע כל הילדים בבית הספר לבושים יפה? 2.      איזו בעיה קיימת בחברה תחרותית? 3.      בחברה שמתאר הפקיד, כיצד מסייעים למי שאין לו אמצעים?

 

 אסיף וסיכום

בסוף הלמידה כל הקבוצות חוזרות למליאה מהחדרים, 3 קבוצות נבחרות יציגו תשובה שונה לשאלה: של מי האחריות ומדוע נכון שהאחראי על הרווחה יהיה הפרט, הקהילה או המדינה. אפשר לתת לילדים המיגים מתוך הקבוצות שמות: משה (כמייצג התורה), הרמב"ם והרצל.

ניתן לסכם את הלמידה, שתי המורות יחד, בהעלאת האפשרות של שילוב בין הדגמים ולהשאיר את השאלה של האיזון בין הדגמים פתוחה.

לסיום, אפשר לפתוח מיקרופונים לכולם ולהגיד בקול רם "להתראות".

המפגש הבא יהיה מפגש מסכם ללמידה

שיעור ראשון: מציאות של עוני 

שיעור שלישי: שלוש דרכי צדקה