תורה – רק למבוגרים?!

1. רכישת ביטחון ביכולת הלמידה.
2. העצמת הלמידה בקרב ילדים שתביא להגברת תחושת השייכות שלהם לחברה.

מיומנויות הוראה ולמידה

1. השוואה בין סיפורים.
2. השלכה מסיפור אל העצמי.

רציונל

בכיתה ב הלומדים מתחילים ללמוד תורה. זהו השלב האורייני הראשון שבו הילדים משתלבים "בחברת המבוגרים". שני אתגרים, מתוך רבים המלווים שילוב זה, ניצבים לפנינו כעת:
הראשון – הלומדים נחשפים לשפה של מבוגרים, שפה גבוהה ולא מובנת העלולה ליצור רתיעה וריחוק. משום כך יש צורך בתיווך והנגשה.

השני – קיים מתח תמידי בין הרצון לשלב את הילדים בחברה הכללית לבין מה שמתאים לחשוף לפניהם בשלב צעיר זה של חייהם, בין יצירת מעורבות של הילדים לבין החשש שהילדים עלולים "לקלקל" כשהם מעורבים בפעילות של מבוגרים.

מערך שיעור זה מתייחס אל שני האתגרים האלה, ובעיקר אל האתגר השני – אל המתח שבין הרצון לערב ולשלב את הילדים בחברה הכללית לבין החשש התמידי שמא האווירה תתקלקל (לדוגמה: מעורבות קולנית מדיי) או חפץ מסוים ייהרס (לדוגמה: שימוש לא זהיר או לא נכון). אך קיימת גם התייחסות אל האתגר הראשון, במטרה להפחית את המתח העלול ללוות את הלומדים לקראת לימוד התורה, שהיא ספר בשפה של "מבוגרים", ולהעביר את המסר כי התורה היא גם שלהם.

פתיחה

השמעת הסיפור "הענק וגנו":

שאלות לאחר האזנה

1. כיצד מתואר הגן של הענק?
2. מה עשה הענק כשחזר מנסיעתו? יש להתייחס למעשים כלפי הילדים ולמעשי הביצור בגן.
3. הענק ישב ורעד מקור בביתו, ולפתע היה מופתע. ממה הוא הופתע?
4. מה גרם לענק להבין כי "בלי ילדים האביב לא יגיע"?

לאחר שלב הבנת הנשמע, כשמוודאים עם הלומדים כי הבינו את מהלך הסיפור, ניתן לעבור לשלב שבו מנסים להבין את חשיבותם של הילדים. מה כוחם וייחודם של הילדים בהשוואה לכוחו של הענק? מדוע גן לא יפרח ללא ילדים? האם יש עוד מקומות שהלומדים חושבים שהימצאותם של ילדים הכרחית בו, ואחרת המקום יישאר חסר חיים?

לדוגמה:

• ברחבי המוזיאון הילדים אינם רשאים להסתובב, לרוץ או לשחק כאוות נפשם. עליהם ללכת בזהירות ובשקט כדי לא להפריע למבקרים האחרים. אם זאת, חשוב שהילדים ימצאו עניין בביקור במוזיאון בכדי שייהנו וילמדו – ובעתיד ישובו לבקר גם בתערוכות אחרות.
• הים הוא מקום מסוכן, ולילדים אסור להימצא בסביבתו ללא השגחת מבוגר. אבל אם כבר מגיל צעיר הילדים לא יאהבו ללכת לים בגלל האיסורים הרבים ובגלל הפחד שניטע בהם, הם ימשיכו להירתע ממנו גם בבגרותם, וקרוב לוודאי שכל הקשור לשמירה על החופים לא יעניין אותם.

סיפור: תורה – רק למבוגרים?!

כעת תורכם להקריא ללומדים סיפור. הכינו אותם מראש לכך שפעמיים במהלך הקראת הסיפור אתם עומדים לעצור ולשאול אותם שאלות. (דף סיפור נמצא בסוף המערך, בקבצים להורדה)

קטע 1

הרב מרדכי אליהו היה רב גדול וחשוב בישראל. פעם נסע לחוץ לארץ והתארח בשכונה יהודית. באחד מימי שישי בזמן ביקורו חיפש ספר תורה* ולא מצא.

ניגש הרב אליהו אל אחראי בית הכנסת וביקש את עזרתו, אך האחראי שאל: "למה לך ספר תורה? רק מחר, בשבת, אנחנו מוציאים את ספרי התורה!"

השיב הרב אליהו: "כדי ללמוד."

האחראי היסס, ורק לאחר שהרב התעקש, ניגש אל חדר צדדי והביא לו ספר חדש ומהודר.

"ראה כמה יפה ספר התורה!" אמר האחראי, "את הספרים אנחנו נותנים רק למבוגרים, כדי שיישמרו."

ספר התורה: בסיפור המקורי מופיע חומש, שהוא אחד מחמשת הספרים הראשונים בתורה.

שאלו את הלומדים:

1. מה דעתכם על כך שנותנים את הספרים רק למבוגרים?
2. מה יקרה אם יתנו את הספרים לילדים?

קטע 2

השיב לו הרב אליהו: "טוב שספרים שחוקים מרוב דפדוף ולימוד. הבו את ספרי התורה לילדים כדי שילמדו."

עם כניסת השבת הגיע הרב אליהו לאותו בית כנסת וראה שאין בבית הכנסת אף לא ילד אחד. שאל הרב אליהו: "היכן הילדים?" ונענה: "אנחנו משאירים את הילדים בבית, כדי שלא יפריעו בזמן התפילה והקריאה בתורה."

עצרו ושאלו את הלומדים:

לפי דעתכם, האם יגיב הרב אליהו למה ששמע על החלטת המבוגרים להשאיר את הילדים בבית?

קטע 3

נשא הרב אליהו דברים בבית הכנסת ואמר: "הילדים הם האור שלנו. בית כנסת בלי ילדים הוא מקום חשוך ועצוב."

לסיכום הסיפור:

1. לפי דעתכם, מה יהיו הנימוקים שיציגו המבוגרים המתפללים באותו בית כנסת, ומה יהיו נימוקיו של הרב אליהו?
2. עם מה אתם מסכימים – עם דעתו של הרב אליהו או עם החלטת המבוגרים? זכרו שגם הרב אליהו הוא מבוגר.
3. במה סיפור זה דומה לסיפור "הענק וגנו"?
   האם הסיפור "הענק וגנו" מצליח להוסיף פרטים להבנת הסיפור שלנו? אילו פרטים?
4. מה הייתם מציעים למבוגרים באותו בית כנסת כדי שהחומשים שלהם יישמרו וכדי שלא יפריעו להם בתפילה?

סיכום השיעור

לסיכום השיעור מומלץ להמחיש ללומדים את האיסורים הקיימים בעולמם. ניתן לעשות זאת בעזרת הסרטון הבא, ולאחר מכן בעזרת דוגמאות מחיי היום-יום שלהם.

1. צפו בסרטון מתוך "ילדי בית העץ", למשך דקה: 1:39-0:39.
שימו לב למספרם הגדול של האיסורים ששומר היער מטיח בילדים, איסורים המונעים מהם לבצע את הפעולות היומיומיות שהם רגילים לבצע. לאחר הצפייה השיבו על השאלות הקשורות באיסורים, הן מבחינת תוכנן והן מבחינת מהותן:

• מהם האיסורים שמונה השומר?
• מהי מטרתם של האיסורים?
• האם אפשר להפוך את האיסור למעשה שמותר? לדוגמה: במקום "אל תלכו ברעש על העלים" – "לכו בשקט בשבילי היער".

2. הסרטון קרוב לעולמם של הלומדים. כעת נסו עוד יותר להתקרב לעולמם היומיומי-אישי-משפחתי ושאלו אותם על אירועים שבהם מבוגרים אמרו להם משפטים דוגמת אלו:

• "לא! זה אסור. רק למבוגרים מותר."
• "לא לגעת, זה רק למבוגרים."
• "תקראו למבוגר שיפעיל או יעשה. לכם אסור…"

לאחר שהלומדים נזכרים באירועים שכללו אמירה כזאת או דומה לה, חקרו ודלו עוד פרטים:

• מה היה הדבר האסור?
• מה כן היה מותר לכם לעשות?
• איך הרגשתם באותו רגע שבו אמרו לכם שאסור?

*במידה שהלומדים מתקשים להעלות מקרים שכללו איסורים דומים לאלו, עזרו להם בעזרת המחזה משעשעת של דמות כלשהי הנכנסת לכיתה ומתחילה להטיף לכל היושבים:

• "הי, אני רואה שאתה שותה פטל. אסור לשתות משקאות מתוקים או מוגזים בכיתה!"
• "סליחה, אסור לזרוק ניירות על הרצפה."
• "מה זה החידודים האלה על השולחן, מהר לפח!"
• "לא אוכלים עכשיו! רק בהפסקה…"

ועוד…

לאחר שעלו דוגמאות מגוונות, חשבו יחד עם הלומדים מה הסיבות האפשריות לאיסורים, ומיינו אותן בטבלה, לפי מכנים משותפים.

טבלה לדוגמה:

חשבו יחד עם הלומדים מה ניתן לעשות כדי לצמצם את האיסורים ולהפוך אותם לחובות המובעות בלשון חיובית. מטרתם של (רוב) האיסורים הוא לא רק למנוע אלא גם לשמור ולשמר את הטוב. לכן יש להקפיד על מידתיות האיסור. אם האיסור חמור מדיי, הוא עלול לפגוע בדבר שהוא שומר עליו. ראינו את זה בגן של הענק ובבית הכנסת, שנאסר על ילדים להיכנס אליהם, ועקב כך גם הגן נפגע וגם בית הכנסת נעשה מקום חשוך ועצוב.

זהו מסר מורכב עבור לומדים בכיתה ב' וחשוב בדיון לאורך השיעור לשים לב ולא לפגוע בסמכותם של ההורים ושל נורמות חברתיות מקובלות באותה קהילה.