תלמוד ≤ מעשה?

1. חשיבה על איך קובעים סדרי עדיפויות ומה חשוב ממה.
2. בירור המושגים 'תלמוד' ו'מעשה' במדרש.
3. הבנת הרציונל של הקביעה: "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה".

פתיח: משל החול והאבנים

הציבו לפני התלמידים את השאלה: איך אתם מקבלים החלטה על סדרי עדיפויות? אם תעלה מצידם אמירה שהם לא נוהגים לקבל החלטות, צריך לחשוף יחד איתם את ההחלטות שהם מקבלים הן בשגרה היומיומית והן בימים מיוחדים כגון חופשות וכדומה.
שווה לעשות רשימה של הדברים שבהם הם צריכים לקבוע סדרי עדיפויות.
חשוב לעמוד ביחד עם התלמידים על הנימוקים בקביעת סדרי עדיפויות. האם יש להם מהלך מחשבתי קבוע או שבכל פעם הם מכריעים אחרת?
לשמוע מהתלמידים רעיונות שונים בנוגע לסדרי עדיפויות.

הדגמה
לשם הדגמה של דרך לקבל החלטות אפשר להוציא צנצנת, למלא אותה באבנים גדולות עד הסוף, ולשאול – האם הצנצנת מלאה?
אחר כך להוציא חצץ ולמלא ולנער כדי שהחצץ ייכנס בין האבנים הגדולות, ושוב לשאול – האם הצנצנת מלאה?
ואז להוציא חול ולחזור על התהליך, ולבסוף להוציא מים ולשפוך לתוך הצנצנת.
זה הזמן להיכנס לדיון בכיתה: מה ניתן ללמוד מזה בהקשר של ניהול זמן ותעדוף?
למי שלא רוצה להביא צנצנת לכיתה, ניתן להקרין את הקטע הבא:

ואחר כך לקיים את הדיון: מה ניתן ללמוד מזה בהקשר של ניהול זמן ותעדוף?

הציבו לפני התלמידים את השאלה:
מהן האבנים הגדולות בחייכם?
עלינו לברר מהם הדברים החשובים בחיינו וקודם כל להשקיע בהם, כי אנחנו לא יודעים מה טומן בחוב העתיד ולא בטוח שבהמשך יתאפשר לנו לעשות את הדברים החשובים הללו.
אפשר להציג דוגמה: אם חשוב לי להיות כדורגלן/ית בליגת העל, אז אני אתאמן בכך רבות (אלו יהיו האבנים הגדולות) ואחר כך אמלא את הזמן בתחביבים אחרים, משום שאם אמלא את היום שלי בדברים אחרים ולא אתאמן כלל, הסיכוי שאוכל להתאמן בעתיד (בגיל מאוחר יותר לדוגמה) ולהצליח להגיע לליגת העל הוא נמוך.
בתוך הדיון על תעדוף אפשר לצרף גם קריטריונים לתעדוף: אורך המשימה, האם יש תאריך תפוגה, הקושי של המשימה, הקשר בין משימה למשימה וכו'.

המקור החז"לי

בשיעור נכיר מחלוקת מעניינת שהייתה בין חכמים, שקשורה גם היא לסדרי עדיפויות.
המקור שנקרא הוא מ'ספרי דברים' (על מדרשי ההלכה שה'ספרי' הוא חלק מהם ראו כאן).

1. בירור במליאה של הפסוק הפותח את הטקסט 

הפסוק שאותו מפרשים במדרש הוא (אפשר להקרין במצגת):

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם
וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם.
(דברים ה, א)

חשוב לומר לתלמידים שהפסוק הזה הוא חלק מהנאום של משה לעם ישראל לפני הכניסה לארץ כנען, שבו הוא הזכיר להם את החוקים והמצוות שעליהם לעשות.

• בסוף הפסוק אומר משה ביחס למצוות ולחוקים: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" – למה לדעתכם הכוונה ב"ושמרתם לעשותם"?
• מה לדעתכם הקשר בין למידה לעשייה?
• מה ההבדל בין למידה לעשייה?

2. לימוד המקור

וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסובים בבית עריס בלוד.
נשאלה שאלה זו לפניהם: מי גדול, תלמוד או מעשה?
אמר רבי טרפון: גדול מעשה.
רבי עקיבה אומר: גדול תלמוד.
(ספרי דברים, פסקה מא)

ראשית, הסבירו לתלמידים שיש כאן סוג של תיעוד של דיון שהתקיים במקום ידוע בעיר לוד.
קיימו דיון עם התלמידים על המקור ושימו לב לשאלות אלו:

• מה שאלו את רבי עקיבא, רבי טרפון ורבי יוסי הגלילי?
• מהי משמעות המילים "תלמוד" ו"מעשה" מעבר לפירוש המילולי?

זה המקום להרחיב על המשמעות של תלמוד תורה ומקומו בתוך עולמם של חכמים – בין בהיבט של קביעות ("והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח)) ובין בהיבט החשיבות ("… ותלמוד תורה כנגד כולם" (משנה פאה א, א)). מאידך חשוב להזכיר שהיהדות תמיד הייתה ידוע כדת שהמעשים בה הם המימוש של הדת, ולאור זאת להציג את הקושי הגדול בשאלה שבמקור.

זה המקום להיזכר בפסוק שעליו נכתב המדרש שלמדנו (אפשר להשתמש במצגת).

• מה ענה רבי עקיבא ומה ענה רבי טרפון?
• מהם הנימוקים האפשריים של כל אחד להחליט ש"גדול מעשה" או ש"גדול תלמוד"?
• מה לדעתכם חשוב יותר?
• איך לדעתכם המחלוקת נגמרה?

3. הכרעת התלמוד

הביאו את הדיון עם החלק האחרון שלו:

וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסובים בבית עריס בלוד.
נשאלה שאלה זו לפניהם: מי גדול, תלמוד או מעשה?
אמר רבי טרפון: גדול מעשה.
רבי עקיבה אומר: גדול תלמוד.
ענו כולם ואמרו: גדול תלמוד, שהתלמוד מביא לידי מעשה.
(ספרי דברים, פסקה מא)

כאן המקום להמשיך את הדיון:

• מה התשובה של כולם לשאלה?
• מי זה כולם? האם זה חיבור בין ר' טרפון לר' עקיבא? ואולי אלה השואלים שלא מתייחסים לתשובות של החכמים.
• מה הנימוק של כולם?
• האם אתם מכירים את המעבר הזה מהלמידה לעשייה? לדוגמה, יש אנשים שלומדים על התחממות כדור הארץ, וזה מוביל אותם לדאוג יותר לסביבה.
• חשבו: איזו גישה עומדת מאחורי הנימוק?
• מה זה "תלמוד" ו"מעשה" בימינו? ומה קודם למה אצלכם באופן אישי? [התלמוד – יכול להיות הלימודים בבית הספר, קריאת ספרים, פעולות בתנועת נוער, קריאת הוראות הפעלה; מעשה – מילוי תפקידים בבית, התנדבות, צדקה, תרומת בגדים/משחקים, עזרה לאחים ואחיות, סיוע לחבר/ה שמתקשה בלימודים]

בסיכום נתייחס לנקודות הבאות:

• למדנו טקסט מתוך מדרש 'ספרי' לספר דברים שעוסק בפסוק "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" ודן בשאלה: מה קודם למה – תלמוד או מעשה?
• המילה "תלמוד" פירושה לימוד תורה, והמילה "מעשה" פירושה עשיית מצוות (כמו הנחת תפילין וכיבוד הורים ועזרה לזולת).
• בעולם של חז"ל גם התלמוד וגם המעשה חשובים, ולכן צריך להחליט מה קודם למה.
• למדנו שתי דעות – סכמו מה כל אחד אמר ומה עומד מאחורי דעתו.
• הביאו את המסקנה הסופית וחברו אותה לדיון הפותח על סדרי עדיפויות.