תרבות המחלוקת: מערך שיעור לקראת יום הזיכרון ליצחק רבין

• לתת כלים מעשיים בידי התלמידים לקיום שיח יעיל ומכבד.
• להכיר מושגים מעולם התרבות היהודית: תרבות המחלוקת, הלל ושמאי, בית הלל ובית שמאי.
• להכיר את העיקרון הדמוקרטי "חופש הביטוי".

מיומנויות

• תרבות יהודית-ישראלית > יום הזיכרון ליצחק רבין > סובלנות ופלורליזם – היכולת להכיל שונות ואי-הסכמה.
• אוריינות שפתית > הצגה ושכנוע > להציג מידע ורעיונות בצורה משכנעת ומותאמת לנסיבות ולקהל היעד.
• אוריינות דיגיטלית > אתיקה ומוגנות > להימנע מפגיעה באחרים.
• התנהלות חברתית > תקשורת > להקשיב לזולת באופן פעיל ומכבד.
• התנהלות חברתית > תקשורת > להקשיב ולנהל שיח מכבד גם במצבי קונפליקט.

משך הפעילות

3-2 שיעורים, אחד מהם בלמידה א-סינכרונית.

אמצעים טכנולוגיים

• סביבה לקיום שיעור סינכרוני – zoom, teams או סביבה אחרת המועדפת עליכם.
• יחידת לימוד אינטראקטיבית – מתכננים מסיבה באתר אופק, או יחידת לימוד שתכינו בעצמכם: תוכלו להשתמש בכלי הסטודיו שלי או בכלי אחר.

1. הצגת הנושא (בכיתה ממשית או וירטואלית)

נצלו את 10 הדקות האחרונות של שיעור שאתם מקיימים עם התלמידים, כדי להציג להם את הנושא שבו תעסקו בשבוע-שבועיים הקרובים:

לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין תעסקו בתרבות המחלוקת בתרבות היהודית, ובקשר שלה לעקרון חופש הביטוי במדינה דמוקרטית.

הסבירו את הקשר של הנושא לרצח רבין – בתקופה שקדמה לרצח התגלעה מחלוקת חריפה בחברה הישראלית בנוגע לתהליך השלום עם הפלסטינים, שאותו קידמה הממשלה שבראשה עמד רבין. התומכים במדיניות הממשלה והמתנגדים לה ביטאו את עמדותיהם בדרכים שונות תוך שימוש בזכותם לחופש הביטוי, ופעמים רבות תוך חציית גבולותיו של חופש זה.

יום הזיכרון ליצחק רבין הוא הזדמנות לבחון את נושא חופש הביטוי ואת תרבות המחלוקת. נקרא טקסט מהתלמוד שמבטא עמדה בנוגע לדרך שבה יש לקיים דיון בסוגיה המצויה במחלוקת, ננסה ליישם את התפיסה הזו על מחלוקת בכיתה דמיונית ונבחן את הקשר בין תרבות המחלוקת לבין חופש הביטוי, שהוא ערך יסוד במשטר דמוקרטי.

הציגו לתלמידים את יחידת הלימוד האינטראקטיבית ובקשו מהם ללמוד אותה באופן עצמאי עד לשיעור הבא. ציינו בפניהם באילו אמצעים ובאילו ימים ושעות אתם זמינים לשאלות: ווטסאפ, צ'אט בסביבת ביה"ס וכדומה.

2. מפני מה זכו בית הלל? (למידה עצמית א-סינכרונית)

התלמידים ילמדו באופן עצמאי את נושא תרבות המחלוקת, באמצעות היכרות עם שני חכמים יהודים – הלל ושמאי – ועם שני בתי המדרש שהקימו תלמידיהם, שהיו חלוקים ביניהם בשאלות הלכתיות.

שייכו לתלמידים באתר אופק את יחידת הלימוד האינטראקטיבית – מתכננים מסיבה או הכינו בעצמכם יחידת לימוד: תוכלו להשתמש בכלי הסטודיו שלי או בכלי אחר.

* חשוב לבדוק את משימות התלמידים לאחר ביצוען ולתת להם משוב – תלמידים שהמשימות הדיגיטליות שלהם אינן נבדקות חשים תסכול לנוכח העובדה שאיש אינו רואה את עבודתם. לחלופין – אם אתם בונים עבור התלמידים דף עבודה דיגיטלי משלכם והסביבה מאפשרת זאת, אפשרו להם לבדוק זה את משימתו של זה.

3. הבנת הקשר בין דמוקרטיה, חופש הביטוי ותרבות המחלוקת (בכיתה ממשית או וירטואלית)

סיכום הנלמד ביחידה ללימוד עצמי על אודות תרבות המחלוקת:

• אם השתמשתם ביחידת הלימוד "מתכננים מסיבה", תוכלו לעשות זאת באמצעות הצגת תגובות מההתכתבות שמופיעה בין הילדים בפעילות (ראו קובץ מצורף). חלק מהתגובות תואמות את דרכו של בית הלל על פי התלמוד, וחלק מהן אינן תואמות.
• בקשו מהתלמידים להסביר מה למדו על דרכו של בית הלל, ולהדגים זאת באמצעות הדוגמאות מההתכתבות.
• בקשו מהתלמידים לומר במילים שלהם מה היתרון בדרך של בית הלל – את דבריהם הם יוכלו לבסס על ההיגדים שמסיימים את יחידת הלימוד.

היכרות עם עקרון חופש הביטוי:

• הציגו לתלמידים את הכְּרזה של האגודה לזכויות האזרח שמופיעה בספר הלימוד "שבילי תרבות" לכיתה ז בעמ' 251. את הכְּרזה תוכלו למצוא גם באתר האגודה לזכויות האזרח.
• בקשו מהתלמידים לפענח את הדימוי הפשוט שמופיע על גבי הכְּרזה: בועת דיבור ועליה שלשלאות ומנעול. שאלו מה מייצגת בועת הדיבור ומה מייצגים השלשלאות והמנעול.
• שאלו את התלמידים מה הם יודעים על חופש הביטוי, ומדוע לדעתם מופיע בכְּרזה סימן שאלה אחרי המילים "חופש הביטוי".
• קראו את הציטוט שמופיע בתחתית הכְּרזה – זהו ציטוט מתוך "ההכרזה לכל בָּאֵי עולם בדבר זכויות האדם":

כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות.
(סעיף יט, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם)

• ספרו לתלמידים שבשנת 1948 חתמה העצרת הכללית של האו"ם על הכרזה זו (אם יש צורך, הסבירו לתלמידים מה הוא האו"ם). ההכרזה נוסחה בעקבות זוועות מלחמת העולם השנייה, והיא מציגה את הזכויות הטבעיות של כל אדם מעצם היותו אדם. מטרת ההכרזה הייתה לנסח את עקרונות היסוד שעליהם צריכה להיות מושתתת כל חברה אנושית. בית המשפט העליון במדינת ישראל מסתמך בפסיקותיו גם על ההכרזה הזאת.
• שוחחו על הציטוט מתוך ההכרזה. שאלו את התלמידים מדוע לדעתם הוחלט באו"ם שחופש הביטוי יהיה אחת מהזכויות שמגיעות לכל אדם, שאלו אם הם שמעו על מדינות שבהן אין חופש ביטוי או על תקופות שבהן לא היה חופש ביטוי, מה היתרון של חברה שיש בה חופש ביטוי וכדומה.
• תוכלו להרחיב ולשוחח על הבחירה ליצור את הכְּרזה בעברית ובערבית ולדון במעמדה של השפה הערבית במדינת ישראל. שאלו את התלמידים: האם אתם סבורים שלשפה הערבית צריך להיות מעמד של שפה רשמית בישראל, כפי שהיה עד לפני שנים אחדות? מה המשמעות של מתן מעמד של שפה רשמית לשפתו של המיעוט הגדול ביותר במדינה – האם יש קשר בין מעמד זה לבין חופש הביטוי?

העלאת שאלה: האם לחופש הביטוי צריכים להיות גבולות?

• שאלו את התלמידים: האם לחופש הביטוי צריכים להיות גבולות? האם יכול לקרות מצב שבו חופש הביטוי של אדם עלול לפגוע בזכויות בסיסיות של אחרים, והאם במקרה כזה יש להגביל את חופש הביטוי שלו? מומלץ להתבסס לצורך הדיון על הנוסח המלא של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.
  סעיפים שכדאי להפנות אליהם את תשומת הלב של התלמידים, אם הם יתקשו:
  – "הכרה בכבוד הטבעי לכל בני משפחת האדם" (זה אינו סעיף, אלא עיקרון מוביל של האמנה).
  – "סעיף א: כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה."
  – "סעיף יב: לא יהא אדם נתון […] לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב."
• הציגו לתלמידים קטעים מתוך פסיקה של בית המשפט העליון משנת 1953 (בג"ץ קול העם). אף שבחוק הישראלי אין התייחסות מפורשת לחופש הביטוי, יחסה של מדינת ישראל לנושא מתבסס על פסק דין זה.

העקרון של חופש הביטוי הוא עקרון הקשור קשר אמיץ עם התהליך הדמוקרטי. […] במדינה של משטר דמוקרטי – הוא משטר "רצון העם" – רואים את "המושלים" כמורשים וכנציגים של העם שבחרם, אשר על כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם המדיניים תחת שבטו […]
הזכות לחופש הביטוי אין פירושה, כי אדם רשאי להשמיע או לפרסם בכתב, כדי שאחרים ישמעו או יקראו, את כל העולה על רוחו. יש להבחין בין חופש להפקרות. […] קיימים אינטרסים מסוימים התובעים, אף הם, הגנה ואשר למענם הכרחי לצמצם צמצום ידוע את חופש הביטוי. החשוב שבהם הוא האינטרס של בטחון המדינה.
(מתוך דבריו של השופט אגרנט, פסק דין בעניין בג"ץ 73/53, חברת קול העם נ' שר הפנים)

• שאלו: מה ההנמקה שנתן השופט אגרנט לחשיבותו של חופש הביטוי במשטר דמוקרטי?
• לאחר מכן שאלו: מה אמר השופט אגרנט על גבולות חופש הביטוי? בקשו מהתלמידים להביא דוגמאות נוספות לגבולותיו של חופש הביטוי, מלבד סוגיית בטחון המדינה שהעלה אגרנט (לדוגמה: הסתה לאלימות, גזענות, פגיעה בזכות לפרטיות).

סיכום: מה בין חופש הביטוי לבין תרבות המחלוקת?

• סכמו ושאלו את הלומדים: האם יש קשר בין פגיעה בחופש הביטוי לבין האופן שבו מתנהלות מחלוקות?
  (תוכלו להעלות שאלות להמחשה: האם לתרבות המחלוקת בכיתה יכולה להיות השפעה על הנכונות של התלמידים לבטא את דעתם? האם שיח אלים ברשתות החברתיות עלול להוביל לכך שאדם שנחשף למעשה עוולה שיש בו עניין לציבור, יחשוש לפרסם את הגילוי שלו?)
• לאחר מכן שאלו: האם אימוץ תרבות המחלוקת של בית הלל יכול לסייע לקידום חופש הביטוי במדינת ישראל?

4. דיון בשאלה שנויה במחלוקת

תוכלו לסיים את מהלך הלמידה בשלב הקודם, ותוכלו להמשיך לשלב היישום.

• בסיומו של השיעור, שתואר בשלב 3, בקשו מהתלמידים לנסח סוגיה שנויה במחלוקת. תוכלו להשתמש בלוח שיתופי כדוגמת סל"ב לצורך העלאת הרעיונות, ולאחר מכן לנסח יחד שאלה.
• בקשו מהתלמידים לנסות לנסח בבית את עמדתם בסוגיה זו, תוך שהם מתייחסים לעמדות מנוגדות להם על פי דרך בית הלל (תוכלו להציע להם להתייעץ עם תלמידים שעמדותיהם שונות מעמדתם). אמרו להם שבשיעור הבא הם יקיימו דיון בנושא.
• במפגש הבא יקיימו התלמידים דיון, ואתם רק תתבוננו מהצד.
• השאירו 10 דקות בסיום המפגש לרפלקציה: שאלו את התלמידים במה היה הדיון דומה לדיונים (או ויכוחים) שהם נוהגים לנהל בדרך כלל, ובמה היה שונה מהם.