חומות של דמיון

• להבין כי לעיתים המחסומים העומדים בדרכנו הם בעצם המחסומים הפנימיים שאנו שמים לעצמנו.
• לזהות את המחסומים העומדים בדרכנו אל מטרות שחשובות לנו.
• להתמודד עם משברים שמזמנים לנו אתגרים אישיים.
• להכיר את הסיפור החסידי כאחד מאוצרות הספרות היהודית.

ספרי לימוד

"שבילי תרבות" לכיתה ז, פרק 5, הוצאת מט"ח

הקדמה למורה

הסיפור שעליו מתבסס המערך הוא סיפור חסידי. תנועת החסידות והסיפורים שסופרו בחצרות החסידים רחוקים מעולמם של תלמידי ישראל של ימינו, אך אנו סבורים שראוי לשלב אותם בלימודי תרבות יהודית-ישראלית.

למה ללמוד סיפור חסידי? הסיפור החסידי הוא אחד מאוצרות התרבות היהודית, ואנו סבורים כי על אף המרחק והשוני חשוב להכיר סיפורים אלה משום שהם רלוונטיים ומשמעותיים גם לחיינו כיום, בעיקר בשל עושרם הספרותי, הביטוי שהם נותנים לעולמו הפנימי והרגשי של האדם והחִיות שבהם.

*להרחבה על תנועת החסידות, ראו את הנספח "מבוא לסיפור החסידי – דף מידע" להורדה , גרסה מקוונת

מהלך הפעילות

1. פתיחה:

א. נבקש מהתלמידים לחשוב על מטרה שהציבו לעצמם בעבר והשיגו אותה, או שהיו רוצים להשיג בעתיד.

ב. נבקש מהתלמידים לכתוב את הדברים.

ג. לפני הכתיבה יש לציין כי אין צורך שהתלמיד/ה ישתפו את כל הכיתה בזיכרונות או ברצונות שלהם, אלא שהתרגיל ישמש כל תלמיד/ה באופן אישי.

ד. נבקש מהתלמידים לשרטט את הדרך שלהם אל המטרה.

ה. נציג כמה תצלומים של דרכים ונבקש מהתלמידים לבחור את הדרך שהכי דומה לדרך שהם שרטטו.
נשאל את התלמידים:

• מדוע בחרתם בתצלום המסוים וכיצד הוא מתקשר לשרטוט שלכם.

את הפעילות בסעיף זה ניתן לבצע בשתי צורות:

*אפשרות א' – פעילות לקבוצה:
-מכינים ערכה של כמה תצלומים לכל זוג תלמידים/קבוצה.
-מומלץ לקיים פעילות זו בזוגות או בקבוצות קטנות כאשר כל זוג/קבוצה מקבלים מבחר תצלומים, ומשתפים את הלומדים האחרים בתצלום הדומה ביותר לתפיסתם כיצד נראית הדרך אל המטרה.

*אפשרות ב' – פעילות לכל הכיתה:
-משתמשים במצגת ובה שקף שבו משובצים כל התצלומים. תצלומי דרכים לדוגמה:

• כביש טראנספגראש, רומניה
• ספארי בקביני, הודו
• גוטנבורג, שבדיה
• יוון
• סן פרנסיסקו, ארה"ב
• גבול אורגון-קליפורניה, ארה"ב
• עמק המונומנט, ארה"ב
• פארק תמנע, ישראל

2. שלב ראשון – מתחילים לספר:

א. כדי להרחיב על הסיפור והמשמעויות שלו, ניתן לעיין בסיפור באתר "זושא – מגלים את הסיפור החסידי", בדף העוסק בסיפור "חומות של דמיון".

ב. נספר את הסיפור "חומות של דמיון" באופן חלקי, כפי שמופיע בנספח "הסיפור 'חומות של דמיון'/ גרסה חלקית, גרסה מלאה"  להורדה , גרסה מקוונת.

*הערה – מאחר שכוחו וחִיותו של הסיפור העממי טמון בקולו של המספר, עדיף לספר את הסיפור בעל פה ולא לקרוא אותו מהכתוב, כמובן רק אם חשים בנוח לעשות זאת.

ג. ניתן להיעזר בקריאה משותפת של הסיפור באמצעות מצגת, אם החלטת שלא לספר את הסיפור בעל פה.

ד. נעצור את הסיפור לאחר המילים: "והמלך עשה זאת כדי שלא יתקרב אליו כל מי שירצה".
נשאל:

• מה הניע את היוצאים לדרך לצאת אל המסע? מה היו, לדעתכם, הסיבות שלהם?

נכתוב את התשובות על הלוח.

ה. נחזור לתיאור המקום שבו נמצא המלך ונבקש מהתלמידים לתאר את המקום בעזרת שימוש בשמות תואר.

*[הערה – ניתן להציע מבחר שמות תואר, כמו: מעניין, רחוק, מאתגר, מבהיל, נורא, מסתורי, מרוחק, מפחיד, לא מוכר, שונה וכד'].
ו. נשאל:

• האם, לדעתכם, המלך מעוניין בקרבת אנשים?
• אם כן – מדוע הוא יוצר חיץ כה עמוק בינו ובין האנשים האחרים?
• אם לא – מדוע הוא מבקש לקרב אליו בני אדם?

ז. נעמוד על כך שכבר מעצם הכרזתו של המלך עולה שהוא מעוניין בנבחר אחד בלבד.

ח. נבקש מהתלמידים לציין אילו תכונות אמורות להיות לאדם שיצליח לעבור את כל המכשולים בדרך אל המלך.

3. שלב שני – מה המשכו של הסיפור?

א. נבקש מהתלמידים לחבר המשך קצר לסיפור.

ב. ניתן לעשות זאת כעבודה בזוגות.

ג. נשמע כמה מהסיומות של הסיפור ונבקש מהתלמידים להסביר מדוע בחרו לסיים כך את הסיפור.

4. שלב שלישי – הסיפור המלא:

א. נקרא יחד את חלקו השני של הסיפור, שטרם קראנו. נשאל:

• מדוע, לדעתכם, פוזרו אוצרות בדרך אל המלך? האם אילו אוצרות בעיניכם?
• מה הניע את האדם שהצליח בסוף להגיע אל המלך? – מהם המניעים שלו על פי הסיפור, ומהם המניעים שלו בעיניכם?
• כיצד אפשר להסביר את היעלמותם של המכשולים לאחר שהאדם הגיע אל המלך? מה גרם להם להיעלם?

ב. נכתוב את ההשערות על הלוח.

ג. נקרא יחד את ההשערות ונבחן אם הן דומות.
מה הדמיון או השוני בין ההשערות?
ד. ננסה לחלק את ההשערות לקטגוריות.
ה. נעודד את התלמידים להציע הצעות נוספות בעזרת השאלות הבאות:

• מהם המכשולים המתוארים בסיפור?
• מה מקורם של המכשולים ומה משמעותם?

5. שלב רביעי – בין הסיפור לחיים:

א. נבקש מהתלמידים לחזור להתנסוּת בשלב הפתיחה ולחשוב על מטרה שהציבו לעצמם ועל הדרך שבחרו כדי להשיג אותה.

ב. נערוך השוואה בין הדרך של התלמידים לבין זו המוצגת בסיפור.

*הערות:

-מומלץ להמשיך פעילות זו בזוגות או בקבוצות קטנות, בהרכב שבו עבדו התלמידים בשלב הפתיחה.

-לפני ההשוואה, נקבע עם התלמידים פרמטרים להשוואה בין הדרך האישית שלהם לדרך שמוצגת בסיפור. לדוגמה:

• התחושות שלי – התחושות המתוארות בסיפור
• הסכנות בדרך שלי – הסכנות המתוארות בסיפור
• האתגרים בדרך שלי – האתגרים המתוארים בסיפור
• ה"אוצרות" בדרך שלי – ה"אוצרות" המתוארים בסיפור
• אנשים שהיו חלק מהדרך שלי – אנשים שהיו חלק מהדרך בסיפור
• דרכים לקבלת עידוד וכוחות בדרך שלי – דרכים לקבלת עידוד וכוחות בסיפור

ג. לאחר התרגיל נערוך דיון קצר ובו נבקש מהתלמידים להתייחס בעיקר לחלק האחרון של הסיפור – היעלמותם של הקשיים לאחר שהאדם השיג את מטרתו.

ד. נשאל:

• האם המצב המתואר בסיפור מוכר לכם?
• האם העיכובים והקשיים מצד אחד ו"האוצרות" מצד אחר הם אכן רק "בראש שלנו"?
• מהי נקודת המבט שלנו בתחילת המסע לעבר המטרה, ומה קורה לאחר שהמטרה הושגה? איך אנחנו מסתכלים אז על הקשיים,
• מדוע?

*הסיפור החסידי שהכרנו נכתב בתקופה רחוקה עבור אנשים שאורח חייהם שונה משלנו; הסיפור הוא על אדם מאמין בדרכו המאתגרת ורבת החתחתים לעבר האמונה והקרבה לאלוהים.

*אבל לסיפור יש ממד נוסף: אדם המתמודד עם אתגרים בדרכו למטרה שהוא שואף אליה. כאשר הוא משיג את המטרה, הוא נוכח לדעת שהקשיים שחווה קשורים להתמודדות הפנימית שלו עם עצמו – הפחדים, העכבות וה"הסרטים" שהריץ בראשו. התמודדות עם מטרות ואתגרים היא לא רק סיפור חסידי – היא חלק מחיי האדם באשר הוא; לא פעם הרצון שלנו, האתגרים, הפחדים, הלא נודע והמחסומים הפנימיים שלנו מעכבים אותנו לא פחות, ואולי יותר, מהתנאים החיצוניים שעימם אנו מתמודדים.