חסדאי אבן שפרוט

חסדאי אבן שפרוט (910 – 975 לספירה בערך): מלומד יהודי שחי ופעל באנדלוסיה (ספרד המוסלמית). היה בן למשפחה יהודית מכובדת, שלט בכמה שפות (ובהן יוונית), למד גם רפואה – והיה לרופא מפורסם. את פעילותו הציבורית החל כרופא בחצרו של המלך עבד אל רחמן השני, ועד מהרה נעשה לאיש אמונו של המלך ולדיפלומט מצליח בחצרו, ואף שימש כמתווך בין המלך ובין מלכים נוצרים בצפון ספרד ובאירופה. בתוקף מעמדו זה היה חסדאי אבן שפרוט למנהיג יהדות אנדלוסיה "ולסמכותה העליונה" (חיים ביינארט, "יהדות קסטיליה", בתוך: חיים ביינארט (עורך), מורשת ספרד, הוצאת מאגנס, תשנ"ד – 1994, עמ'  14).

חסדאי אבן שפרוט היה פטרון (מצנט) של תלמידי חכמים ומשכילים – בהם המשורר מנחם בן סרוק – וסייע רבות לישיבות אנדלוסיה. הוא הזמין חכמים מישיבות בבל לבוא וללמד בישיבות אלו, ואף הזמין חכם מאיטליה לכהן כרב בעיר קורדובה. בכך חיזק אבן שפרוט את קהילות היהודים בספרד המוסלמית מבחינה תורנית ורוחנית.

לצד הנדיבות והתמיכה בתלמידי חכמים ובמשכילים מבני הקהילה היהודית גילה אבן שפרוט תקיפות ולעתים גם שרירות לב, כפי שעולה ממסכת יחסיו עם הפייטן והבלשן מנחם אבן סרוק: כעסו של אבן חסדאי על אבן סרוק הביא לא רק להפסקת התמיכה בו, אלא גרם "להחריב בִּנְיָנִי" כטענת הפייטן.

חסדאי אבן שפרוט גילה עניין רב בהתגיירותם של הכוזרים ושלח שליחים אל יוסף, מלך הכוזרים. בעקבות ניצחונותיו הצבאיים של מלך כוזר שיגר לו אבן שפרוט איגרת, ובה הביע את כיסופיו לגאולה ושאיפתו למלכות יהודית עצמאית – "מלכות בן ישי… לנצח".¹