אורות הקודש
סדרה המבוססת על אלפי קטעים שכתב הראי"ה קוק ונחשבת לגולת הכותרת של הגותו. שם הסדרה מבוסס על שני יסודות בהגותו: הקודש - חכמת הקודש (להבדיל מחכמת החול, ההשכלה), והאור - אור הקודש, "אור שמח, מרומם, מעדֵן". הסדרה לוקטה ונערכה בידי תלמידו, הרב דוד כהן (הרב הנזיר).
מבוא
הסדרה "אורות הקודש" של הרב יצחק אברהם הכהן קוק לוקטה ונערכה בידי אחד מתלמידיו הבולטים, דוד כהן – הרב הנזיר. "אורות הקודש" היא סדרה בת ארבעה חלקים,1 וכולם מבוססים על שמונה פנקסים המכילים כשלושת אלפים קטעי הגות, שכתב הרב קוק במשך כ-15 שנים. קטעים אלו נחשבים ל"גולת הכותרת" של יצירתו ההגותית המקורית.2
העורך, דוד כהן, ליקט וערך את הקטעים במטרה "לברר תורת הרב [קוק] כשיטה אלוהית שלמה" ולעמוד על יסודותיה. והרב קוק נענה לבקשתו, מסר לו את הפנקסים ואף עודד אותו במהלך עבודתו.3 שמה של הסדרה – "אורות הקודש" – מעיד על שני יסודות מרכזיים בתורתו של הרב קוק: מושג הקודש, שהוא מקור חכמת הקודש – להבדיל מחכמת החול, ההשכלה והמדעים; והאור – "אור שמח, מרומם, מעדן" – "אור הקודש ממש".
מעט יוצרים: אורות הקודש - תביעת האיחוד הרוחניהננו נתבעים לאחד ולהתאים את מחשבותינו.
ייסורים אנו מרגישים מהעדר ההתאחדות,
אבל מכאובים יותר נוראים – מאי התאמה.
וכל כמה שאנו מתעלים… להתאים וּלְאַחֵד
את כל אברינו הרוחניים,
כן מתגברים אצלנו הכוחות העליונים,
שהם באמת מאחדים ומתאימים כל ישותנו.
יותר מכל עם ולשון אין אנחנו יכולים לסבול את הסתירה,
ואת אי האחדות הנפשית.
סגולת עולמים היא בנו השלום והאיחוד בצורתם האידאלית.
ולכן כל פיזורנו הוא רק ארעי,
והננו עתידים להתאחד ולהיות גוי (=עם) אחד בארץ.
ראי"ה קוק, אורות הקודש, חלק ראשון עמ' כא.
"אורות הקודש": כתיבה, עריכה ומגמה
הסדרה "אורות הקודש" מבוססת על אלפי קטעי הגות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שאותם נהג להעלות על הכתב בשעת לילה מאוחרת, לאחר לימוד קבלה, כשהוא כותב ברצף ובשטף ללא עצירה – אך חושב הרבה לפני הכתיבה.4 נושאי הקטעים התחלפו לעתים קרובות, והם נכתבו "כנהר שוטף", בתהליך של "התפרקות ממטענו המתגבר העובר על גדות נפשו". לפיכך אין בהם סדר כלשהו או רצף רעיוני, "והרוצה לעמוד על סוף דעתו צריך לצרף את הדברים ולסדרם".5
העדר סדר ושיטה בקטעים המקוריים עולה גם מתוכנם ומסגנונם: הם עוסקים בענייני הגות ואמונה, מהם הכתובים בסגנון אישי, ואחרים – בסגנון עיוני, כאשר מקצת הנושאים חוזרים ונדונים, לעתים הם משלימים זה את זה – ולעתים סותרים זה את זה. הרב דוד כהן קיבל על עצמו את המשימה "לברר תורת הרב [קוק] כשיטה אלוהית שלמה" על יסודותיה "ויסודי היסודות, ועל פיהם לבחור כתביו ולסדרם."6 הוא קיבל את רשותו של הרב קוק לערוך את הקטעים בצורה שיטתית-פילוסופית, כדי שהסדרה תוכל למצוא קהל קוראים גם ב"נוף המשכילים".7
את החלק הראשון של "אורות הקודש" ליקט וערך דוד כהן עוד בחייו של הרב קוק, ולפי עדותו, הודפסו חלקי הספר "במכונת כתיבה והוגשו לרב", והכול נעשה "בהתייעצות והסכמת הרב זצ"ל".8 שיטת העריכה גובשה מתוך היכרות קרובה של העורך עם תורת רבו, ושיקולי העריכה נאמנים לתפיסתו של הרב קוק. הרב קוק מצדו נמנע בדרך כלל מהתערבות כלשהי בתהליך העריכה של כתביו, וגם כאשר נשאל – היה לעתים קרובות נמנע מתשובה.9 בשנת תשנ"ט – 1999 יצאו לאור שמונת הפנקסים המקוריים שכתב הרב קוק, והם מאפשרים השוואה בין כתבי היד המקוריים ובין הספרים לאחר עריכתם. בנו של העורך אף העיד כי "הדפסת כתבי הרב ללא עריכה [הייתה] מנוגדת לרצונו".10
לתפיסתו של ראי"ה קוק, כל אדם חייב לראות את עצמו כחולייה "בשלשלת הגדולה של התעלות העולם", וכל כוח מתפתח וכל כישרון מתעלה "מצטרף לעילויה של ההוויה", של המציאות. ומכאן השאיפה להעלות "את כל העולם, את כל היצורים" ולרומם "את הזוהר האלוהי של כל העולמים". "המגמה העליונה של אורות הקודש" היא אפוא "ההתעלות הכוללת", שנועדה לקדם את הגאולה – גאולת ישראל וגאולת האדם והעולם.11
"אורות הקודש": מבנה ותכנים
הרב דוד כהן פנה לראי"ה קוק וביקש ממנו לכתוב "חיבור שיטתי", ובו שלושה חלקים – חלק אלוהי, חלק מוסרי וחלק לאומי (התחייה הלאומית) – אך הרב קוק הסביר כי אף שחלוקה זו נראית לו – הביצוע קשה לו, שכן "הריכוז והעיבוד השיטתי והמדעי שם מעצור ומפריע לנביעה" הפנימית של הדברים.
הרב דוד כהן קיבל על עצמו את משימת העריכה של היצירה, שתוכננה תחילה כסדרה בת חמישה כרכים, אך בסופו של דבר הסתכמה בארבעה כרכים (לעיל הערה 1). העורך, הרב דוד כהן, סידר את תוכנו של כל כרך לפי שערים, ונתן כותרת ותמצית קצרה לכל שער.12 הוא חילק כל שער לסדרים,13 וכל סדר לפסקאות, בדרך כלל פסקאות קצרות – אך לעתים ארוכות יותר – עם כותרת לכל פסקה המגדירה את תוכנה.
רבים מן הפרקים ב"אורות הקודש" עוסקים באותו נושא מזוויות שונות. כך, לדוגמה, הכרך הראשון של "אורות הקודש" כולל שני שערים: שער ראשון – "חכמת הקודש", ושער שני – "הגיון הקודש". השער הראשון עוסק במושג מרכזי במחשבתו של הרב קוק – מושג הקדושה – והוא מתחלק לשבעה "סדרים", החל ב"חכמת האמת הכוללת (=הכללית)", שהיא האמת האלוהית, ועד ל"התגלות אור הקודש" בארץ ישראל, בזמן שבו "תחיית האומה מתעוררת".
הכרך השני של "אורות הקודש" עוסק ביסודות המרכיבים את שיטתו של ראי"ה קוק, ובו חמישה מאמרים הדנים במושגים האלה: קודש, חַיוּת, אַחְדוּת, הטוב, התעלות העולם.14
הכרך השלישי עוסק בתורת המוסר, ובו קובע הרב קוק כי "אסור לה ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה".15
החלק הרביעי עוסק באהבת אלוהים ובשלום – בהרמוניה הפנימית בנפשו של האדם ובעולם כולו.
השכלה וחינוך ב"אורות הקודש"
הפרקים הראשונים בספר "אורות הקודש" כוללים "פואמה פדגוגית שלמה" המפוזרת על פני פסקאות שונות, לעתים רחוקות זו מזו, ומתמודדת עם הבעיות "של החינוך היהודי המתחדש".16 הרב קוק מבחין בין "חכמת הקודש" ובין החכמה באופן כללי, המדעים. לשיטתו, המדעים משפיעים על "כוחו המדעי של האדם" – אבל אין להם השפעה על יתר הכוחות שבאדם, ואין בכוחה לשנות את האדם. רק חכמת הקודש, שהיא "נעלה מכל חכמה", מסוגלת לשנות את "הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה" ולקרב אותם "לאותה הרוממות" הנכספת.17
הפרקים עוסקים, בין השאר, ביחס בין חכמת הקודש ובין חכמת החול, ההשכלה הכללית: הרב קוק מכיר בחשיבות המחקר המדעי ובתרומתו גם למדעי היהדות, שהתעשרו בדורות האחרונים, אך "רוב עושרם" הביא לדלדול הרוח, בשל הגישה האנליטית, שאחריה יש להביא לסינתזה, לאינטגרציה בלימוד, לחיבור בין האגדה וההלכה שיביא להפריה רוחנית ולחשיפת "האחדות החבויה בהן מאז ומעולם."18 זאת ועוד: לתפיסתו, התורה איננה "מקצוע מיוחד בחיים", להיפך: הרב מציג אידאל שבו הכול, גם מקצועות הקודש וגם מקצועות החול, כלולים בתורה. ובאופן כללי – כל לימוד וכל מידע אינם בבחינת "מחשבה בטלה" מכיוון "שאין לך דבר שאין לו מקום, כי כולן ממקור החכמה הן יוצאות". וגם מחשבות שיש בהן דופי או ריקנות – הדופי והריקנות הן רק הסגנון, העטיפה החיצונית, אבל בפנימיותם תמיד מוצאים "יסודי חיים".19
הגותו הפדגוגית של הרב קוק כוללת גם עניינים טכניים הנוגעים למסגרת הלימודים, כגון – הפסקה בין שיעורים: לתפיסתו יש צורך ב"רווח של התבוננות בין כל גילוי רוחני, לעכל יפה את התופעה", ולחיזוק דבריו הוא מביא את ההפסקות בתורה, בין פרשה לפרשה, ומסכם ואומר: "והוא הדין לכל לימוד תבוני."20
העשרה - קישורים
יהודה ביטי, "קווי יסוד להתפתחות הגותו המוסרית של הרב קוק" – באתר דעת:
http://www.daat.ac.il/DAAT/mahshevt/biti/biti4-
2.htmhttp://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/biti/biti6-2.htm
פרופ' יוסף בן שלמה, האבולוציה במשנת הרב קוק – באתר אוניברסיטת תל אביב
יונינה דיסון, "קווי הרצון – רישום וקולאז' בהשראת תורת הרצון של הרב קוק" ("אורות הקודש") – באתר דעת