אליעזר בן יהודה

אליעזר בן יהודה (1858 – 1922) היה "המנהיג והאידיאולוג" של השפה העברית החדשה, אותה הֶחְיָה כשפת דיבור "וככלי מרכזי לביסוס תודעה לאומית עברית בארץ ישראל".¹
בן יהודה נולד בליטא בשנת תרי"ח – 1858 כאליעזר פרלמן. בגיל חמש התייתם מאביו, ואמו שלחה אותו להתחנך ב"חדר", שם קיבל חינוך יהודי מסורתי בתקווה שיהיה בבגרותו לרב. אך כבר בגיל צעיר התוודע בן יהודה לספרות ההשכלה ולעיתונות העברית, נטש את לימודיו התורניים והתקבל ללימודי רפואה בפריז.
שם, בפריז, התוודע לתחייה הלאומית של עמי הבלקן והגיע למסקנה כי גם העם היהודי זקוק לעצמאות ולתרבות לאומית במולדתו ההיסטורית: "ארץ ישראל תהיה המרכז לעם כולו, וגם אלה אשר יהיו בחו"ל ידעו כי עמם בארצו יושב, כי שפה וספרות [יש] לו שמה, גם השפה [העברית] תעשה חיל."²
בפריז למד בן יהודה בסמינר למורים של חברת "כל ישראל חברים". הוא החל לחפש ולאסוף מילים בעברית "היותר דרושות בדיבור", וכשהרשימה החלה להתארך – חיפש לה "שם קצר", ואז עלתה במוחו מילה חדשה – "מילון" – שעליה העיד לימים: "זו הייתה המילה החדשה הראשונה שיצרתי בלשון העברית."³
בשנת תרמ"ב (1881) עלה אליעזר בן יהודה לארץ לאחר שהתקבל לעבודה בעיתון "חבצלת", והתיישב בירושלים עם אשתו דבורה (לבית יונאס). ביתו היה הבית העברי הראשון, ובנו הבכור, בן ציון – לימים איתמר בן אב"י – היה הילד הראשון בדור חדש של דוברי עברית, וגדל בבית שבו דיברו עברית בלבד.
בן יהודה לא נרתע ממכשולים, גם לא מעוינותם של קנאי ירושלים בני היישוב הישן, שהתנכלו לו ולמשפחתו בשל פעילותו להפיכת העברית, לשון הקודש, לשפת הדיבור והחול.⁴ הוא דבק בעקשנות בדרכו ופרסם מאמרים רבים בעיתונות העברית על חשיבות הדיבור בעברית; הוא הקים את החברה "שפה ברורה" – לימים וַעַד הלשון העברית⁵ – ערך את השבועון "חבצלת" ואחר כך ייסד את עיתונו הראשון, "הצבי". בן יהודה לימד בבית הספר של חברת "כל ישראל חברים" בירושלים בשיטתו המיוחדת – עברית בעברית.
בשנת תרנ"א (1891) מתה דבורה, אשתו של בן יהודה, ממחלת השחפת. אחותה הצעירה חמדה, שבאה ארצה לסייע לו לטפל בבנו הקטן, הייתה לאשתו השנייה ולתומכת נלהבת במפעלו. "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" החל להתפרסם בשנת תר"ע – 1910 ונמשך לאחר מותו.
המילון כלל מילים עבריות מכל התקופות ומכל רובדי הלשון, ובכלל זה שלל מילים חדשות שהיו חסרות בשפה העברית וכולן חידושים פרי עטו של בן יהודה, ובהן: אדיב ואדיש, רציני וקיצוני, בובה וגלידה, הפתעה וזמזום, מגבת ומגהץ, כרובית, ריבה ומקלחת.
אליעזר בן יהודה לא הספיק לסיים את מפעל חייו. בן 65 נפטר ממחלת השחפת. בשנת תשס"ח – 2007 זכה בן יהודה להכרה מיוחדת על פועלו להחייאת השפה העברית מטעם ארגון אונסק"ו לחינוך, למדע ולתרבות, לקראת חגיגות הארגון בשנים 2008 – 2009.⁶
על פי הדגם של פרויקט גוטנברג ברשת האינטרנט בשפה האנגלית, יזמו פרויקט בעברית על שמו של אליעזר בן יהודה, ובו מהדורות מקוונות של נכסי היצירה העברית מימי הביניים ומתקופת ההשכלה והתחייה בתחומי השירה, הספרות והמסה, שהיו לנחלת הכלל, ובכלל זה – כתביו של אליעזר בן יהודה. האתר נמצא בתהליך מתמיד של עדכון והוספת יצירות למאגר. אתר פרויקט בן יהודה.