"הצבי – האור"

"הצבי" (1884 – 1915),¹ היה עיתון בעריכתו של אליעזר בן יהודה,² שיצא לאור בירושלים במתכונת משתנה – אחת לשבוע (שבועון), פעמיים בשבוע ועיתון יומי.³ בן יהודה התכוון ככל הנראה להוציא עיתון בשם "האור" – אך לא קיבל רישיון מן השלטונות התורכיים, והשתמש ברישיון קיים לעיתון בשם "הצבי".⁴ עם זאת, במשך שנתיים (תרנ"ו / 1896 – תרנ"ז / 1897 הוא פרסם את עיתונו תחת השם "האור", עם כותרת המשנה "הוספה להצבי" – עד שהשלטונות התורכיים עמדו על כך ודרשו להחזיר לעיתון את שמו הרשמי, "הצבי".⁵
הגיליון הראשון של "הצבי" לא כלל הגדרת יעדים. אלה נוספו לכותרת המשנה של העיתון רק בשנתו השלישית והגדירו אותו כעיתון "לענייני היהודים בארץ ישראל, לתחיית הלשון, לספרות, לחדשות וענייני המדינות". עם זאת תכניו של העיתון מעידים כי מתחילתו יצא העיתון למאבק ביישוב הישן ובאורח חייו, בבערות ובבטלנות,⁶ תוך הזדהות עם היישוב החדש והמושבות. בשל כך הוחרמו גם העיתון וגם עורכו בידי רבני ירושלים. "הצבי" יצא למאבק גם בנושאים סביבתיים, והוקיע את העזובה והלכלוך בשכונות היהודים בירושלים, ובכלל זה בשכונות חדשות יחסית (כגון משכנות שאננים).⁷ נושא מרכזי בעיתון היה חזונו של בן יהודה להפוך את ירושלים למרכז רוחני על ידי הקמת ישיבה גדולה בירושלים, "…מקום אחד אשר תורת ישראל תפרח שם בכל יופיה והדרה, אשר ספרות ישראל בלשון ישראל תתגדל ותתרחב מיום ליום". לתפיסתו של בן יהודה, טיפוח הרוחניות היה תנאי להגשמת המשימות הלאומיות (הגשמיות), והחייאת הדיבור העברי הייתה חלק בלתי נפרד מן התהליך. בן יהודה פרסם ב"הצבי" קטעים תוך "ספר מילים גדול בסדר חדש" – שהיו חלקים ממילונו הגדול ומן ההקדמה שכתב למילון.
העיתון, על כל גלגוליו, פרסם תיאורי מסעות בארץ ישראל, מאמרים על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ארץ ישראל,⁸ תרגומים של יצירות מופת⁹ וכן מדורים בנושאי לשון וספרות. במהלך השנים פרסם העיתון יצירות ומאמרים של אנשי רוח יהודים ובהם מ"י ברדיצ'בסקי, שאול טרשניחובסקי, א"ד גורדון ועוד. מדור מיוחד – "האיכר היהודי" הוקדש לעבודת אדמה ולחקלאות ונעשה במרוצת הזמן לשבועון עצמאי.
בחודש תשרי תרס"ט – 1908 היה "הצבי" לעיתון יומי, ושנה וחצי לאחר מכן החל לצאת לאור בשמו הנבחר והסופי – "האור".