"חבצלת"
עיתון עברי שיצא לאור בירושלים במשך יותר מ-40 שנה (1911-1863). רוב שנותיו עסק העיתון בעיקר בעידוד ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ובהתנגדות לבני היישוב הישן.
"חבצלת-מכתב עתי לבית ישראל" (1863 – 1911) היה עיתון עברי שיצא לאור ב בירושלים החל בשנת תרכ"ג – 1863. 1 העיתון החל להתפרסם כירחון, לאחר מכן כדו-שבועון, ומשנת תרל"ב – 1871 – כשבועון.
"חבצלת" היה עיתונם של החסידים והספרדים ונוסד כמתחרה לעיתונם של האשכנזים בני היישוב הישן, שיצא אף הוא בירושלים. המדפיס ישראל בק היה עורכו הראשון של הירחון, אך לאחר חמישה גיליונות ראשונים חדל הירחון להופיע, והופעתו חודשה כעבור שש שנים (תר"ל – 1870) בעריכתו של ישראל דב פרומקין, חתנו של בק. בשלב זה יצאו לאור כמה גיליונות של העיתון בלאדינו, תחת השם: "חבצלת – מבשרת ירושלים", ובתחילת המאה ה- 20 הופיעו גם כמה גיליונות ביידיש .
העיתון נועד "להעמיד את ירושלים במרכז תודעתם של קוראיו" ולהביא לקוראיו ידיעות מן הארץ, "מערי יהודה וחוצות ירושלים" וכן "מכל ירכתי תבל" ובכלל זה מתורכיה, ששלטה באותם ימים בארץ ישראל.
במהלך השנים התפרסמו – לפרקי זמן שונים – מדורים מיוחדים, ובהם "פרחי החבצלת" – מדור ספרותי ועיוני; סיפורי מסע ותיאורי נוף, שהיו נפוצים במאות ה- 18 – 19 גם בספרות ובעיתונות הכללית; פיליטונים וסאטירות, וכן סיפורים מתורגמים – בעיקר סיפורים היסטוריים. שני נושאים מרכזיים בלטו בעיתון במשך מרבית שנותיו: עידוד ההתיישבות בארץ ישראל , "יישוב הארץ" – וההתנגדות לאורח החיים של היישוב הישן.2
פרומקין הוסיף לכותרת המשנה של העיתון את המילים "מבשרת ציון" – ופרסם ידיעות ומאמרים על המתרחש בקרב קהילות היהודים בעיר. הוא קרא להקמת ספרייה בירושלים והרבה לכתוב גם בענייני חינוך, ולמרות היותו אדם דתי לא היסס להטיף לשינויים בחינוך באמצעות לימודים כלליים (כגון: שפות) וחינוך לחיים יצרניים של עבודה. ועל כל אלה זכו העיתון ועורכו לתגובות חריפות של מתנגדיו מעל דפי "הלבנון".
כדי לעודד את העלייה לארץ ואת ההתיישבות בה פורסמו בעיתון באופן קבוע ידיעות על שיפור הביטחון, על סלילת כבישים ובניית שכונות חדשות בירושלים לצד סיפורי מסע בארץ. העיתון ועורכו נרתמו גם למאבק נגד המיסיון הנוצרי שפעל אז בארץ. שניים ממבשרי הציונות – הרבנים צבי הירש קלישר ויהודה אלקלעי תמכו ב"חבצלת", ולאחר שאלקלעי עלה לארץ, הוא פרסם בעיתון את מאמריו על חשיבותה של עבודת האדמה בארץ ישראל.3
בשנת תרמ"ב – 1882 ערך את העיתון אליעזר בן יהודה, ובאותה שנה נכתב רוב העיתון נכתב על ידו: מאמרי מערכת, מאמרים על תחיית השפה העברית ועל הלשון והדיבור העברי, פיליטונים וכן המדור לספרות יפה. עם שובו של פרומקין לעריכת העיתון חלה נסיגה בעמדותיו של העיתון, תוך התקרבות לעמדות מתנגדיו הקנאים, אנשי היישוב הישן בירושלים. בשנותיו האחרונות היה "חבצלת" "עיתונם בפועל של חרדי ירושלים".4 העיתון נסגר בשנת תרע"א – 1911, אך קבע תקדים בעיתונות העברית בארץ ישראל: הוא היה העיתון העברי הראשון בארץ שיצא לאור במשך יותר מ-40 שנה. רחוב החבצלת במרכז ירושלים נקרא על שמו.