חסידות ברסלב

חסידות ברסלב נוסדה בסוף המאה ה-18 בידי ר' נחמן מברסלב (1772 – 1810), שחי ופעל באוקראינה והקים את חצרו בעיר ברסלב בשנת 1802. הוא היה המייסד של חסידות ברסלב והרבי הראשון והאחרון שלה. ר' נחמן מת בגיל צעיר, כשהיה בן 38, ואף אחד מתלמידיו לא ראה עצמו ראוי לרשת את מקומו. מאז ועד היום נותרה חסידות ברסלב ללא רבי, ללא צדיק, וחסידיה נקראים "חסידים מתים".¹
אף על פי שחייו האישיים היו רצופי סבל, הדגיש ר' נחמן באוזני חסידיו את חשיבות השמחה בעבודת ה', והתפילות בחסידות ברסלב כוללות מחיאות כפיים, ניגונים וריקוד, לעתים בחיק הטבע. קברו של ר' נחמן בעיר אומן שבאוקראינה משמש מוקד עלייה לרגל לחסידיו – וגם לאחרים, ומאות אלפים נוהגים לפקוד את הקבר מדי שנה בימים הנוראים, כדי לחגוג שם את ראש השנה. תופעה שהיום חוצה מגזרים מעבר לחסידי ברסלב.²
לאחר מותו של ר' נחמן קיבל עליו תלמידו הקרוב, ר' נתן שטרנהרץ, את הנהגת החסידות, והקדיש את חייו לכינוס ולעריכה של תורת רבו ולאיסוף המידע על חייו והעלאתו על הכתב.
בימיו של ר' נחמן הייתה חסידות ברסלב קטנה יחסית, אך במדינת ישראל – בעיקר בשלהי המאה -20 – גדלה החסידות והייתה אבן שואבת לחוזרים בתשובה. בישראל פועלים כיום שני פלגים של חסידות ברסלב: הפלג בצפת בראשות ר'אלעזר קניגוהפלג הירושלמי בראשות ר'לוי יצחק בנדר. קבוצה אחרת של חסידי ברסלב פועלת מאז שנות השמונים של המאה ה-20 בראשותו של ר'ישראל אודסר, שטען כי מצא פתק בכתב ידו של ר'נחמן ובו כתוב: "נ נח נחמ נחמן מברסלב". לדברי אודסר, הפתק נמסר לו כאות וכאישור לדרכו הרוחנית, ורבים אכן נמשכו אחריו וקיבלו את הכינוי "ננחים". אך מתנגדיו בחסידות ברסלב מתייחסים בביטול לאישיותו וגם למהימנותו של הפתק.
אתר הבית של חסידות ברסלב מתאר אותה "כתנועה רוחנית רבת ממדים ורחבת אופקים" המיועדת "לכל יהודי ויהודי" ומבטיחה כי "כל אדם, בכל מצב, יכול ללמוד את תורתו של רבי נחמן", וכל מי שיקיים את עצותיו של ר'נחמן, "מובטח לו שהאש הגדולה הבוערת בברסלב תבער ותחמם גם את לבו".