חסידות חב"ד – חכמה, בינה, דעת

חסידות חב"ד נוסדה בסוף המאה ה-18 בידי ר' שניאור זלמן מלאדי (1745 – 1813), שהקים את מרכז התנועה בעיירות לוזנא ולאדי, שליד לובביץ.¹ שמה של החסידות – חב"ד – הוא ראשי תיבות של המילים חכמה, בינה, דעת – שנבחרו בידי מייסדה ומעידים על ייחודה המקורי: חסידות המדגישה את היסודות השכליים – את לימוד התורה – כעקרונות מנחים בעבודת ה'.² מייסד חסידות חב"ד ביקש לצמצם את תפקידו של המנהיג החסידי, ה"צדיק", כמתווך בין האדם לאלוהים, וסבר כי כל אחד מן החסידים חייב להשתדל ולהתעלות בעבודת האלוהים בכוחות עצמו.³ לפי תפיסתו, תפקידו של הצדיק – לסייע לחסיד ולהנחיל לו את הידע ואת ההניעה הדרושים לשם כך. וזאת במסגרת מפגשים ביחִידוּת של הרבי עם החסיד או בהתכנסויות בחצר הרבי שבהן היה משמיע באוזני חסידיו דברי תורה וחסידות.⁴

עד המאה ה-20 היו לחב"ד שבעה אדמו"רים, ומאז שנת תש"א – 1941 עבר מרכז החסידות לניו יורק. מנהיגה האחרון של חב"ד, ר' מנחם מנדל שניאורסון, נפטר ערירי, ללא יורש, בשנת תשנ"ד – 1994, ומאז נותרה גם חסידות חב"ד ללא מנהיג, ללא רבי. נראה שעוד בימיו של מנחם מנדל שניאורסון התפתח רעיון המשיחיות בחב"ד, ור' מנחם מנדל שניאורסון נתפס כמשיח – גם בגלל ערירותו וגם בזכות היותו המנהיג השביעי בחסידות.⁵

חוקרים חלוקים בשאלה, אם מנחם מנדל שניאורסון עצמו יזם או עודד את הציפיות המשיחיות שתלו בו, או שמא עשו זאת מקצת חסידיו ללא התערבותו. "הגאות המשיחית הנוכחית בחסידות חב"ד… הובילה לבסוף חסידים רבים למסקנה, כי עליהם ליטול את היוזמה, לדחוף את העגלה המשיחית דחיפה אחרונה ול'סייע' בידי הרבי להתגלות כמשיח".⁶
לאחר מותו של הרבי מלובביץ' חל בחסידות פילוג פנימי, ועלה הפלג המשיחי, המאמין כי הרבי לא מת והוא עתיד להתגלות כמשיח, כפי שמעידה סיסמתם: "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד."
מאפיין מרכזי של חסידות חב"ד היא הפעילות להפצת תורת חב"ד בכל אתר ואתר – בארץ ובחו"ל. וזאת באמצעות רשת ענפה של שליחים בכל רחבי העולם – בכל מקום שיהודים וישראלים מגיעים אליו, ובכלל זה קטמנדו, קונגו, סינגפור ועוד; הקמת בתי ספר ובתי חב"ד (כולל מסעדות כשרות) בקהילות יהודיות, גדולות כקטנות; ובארץ – הפעלת דוכנים ברחובות הערים, בתחנות רכבת ובנמל התעופה. חסידות חב"ד שומרת בהקפדה על עמדות שמרניות בכל הקשור לאורח החיים ולנורמות דתיות, ועם זאת היא דוגמה לגישה "דינמית ופעלתנית יותר מכל זרם יהודי חרדי אחר בן זמננו", כשהיא מרחיבה את תחומי פעילותה ומעורבותה.
מרכזה של חסידות חב"ד בארץ – בכפר חב"ד, שם הקימו החסידים העתק מדויק של בית הרבי בניו יורק, אך הם לא הסתפקו במרכז זה. במשך השנים הקימה חסידות חב"ד שכונות וקהילות ביישובים רבים בכל רחבי הארץ – מקריית מלאכי שבדרום הארץ ועד צפת שבגליל העליון. אתר הבית של חסידות חב"ד מגדיר את אפיונה וייחודה של החסידות: "לא להסתגר בד' אמותיה אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה – חוּצָה, לכל מקום.