יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין

יום הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין שנרצח בתאריך י"ב בחשוון תשנ"ו – 1995 בידי מתנקש יהודי. הרצח גרם זעזוע עמוק בחברה הישראלית, שהאמינה כי לא ייעשה כדבר הזה במדינה יהודית ודמוקרטית, שבה האיסור "לא תרצח" חרות בעשרת הדיברות.

< 1 דקות

מבוא

יצחק רבין היה ראש הממשלה היחיד במדינת ישראל שנרצח, ובשל הנסיבות המזעזעות של מותו קבעה הכנסת יום זיכרון ממלכתי לזכרו. יצחק רבין נרצח במוצאי שבת, י"ב בחשוון תשנ"ו (4 בנובמבר 1995) ביריות אקדח של מתנקש יהודי. רצח יצחק רבין גרם זעזוע עמוק בחברה הישראלית, שעד אותו לילה מר ונמהר האמינה כי לא ייעשה כדבר הזה במדינה דמוקרטית ויהודית, שבה האיסור "לא תרצח" חרות בעשרת הדיברות. "הנה כי כן הגיע תור הצער והכלימה על כי זה קרה בתוכנו," כתב המשורר חיים גורי. כשנה וחצי אחרי הרצח, בשנת תשנ"ז – 1997, אישרה הכנסת את התאריך י"ב בחשוון כיום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין.

מעט יוצרים: האיש ההוא

לְמַרְגְּלוֹת הָהָר נוֹלַד‎
לְיַד הַנַּחַל.‏‎
בַּחֹרֶף שָׁר בֵּין עֲרָבוֹתבּוֹכִיּוֹת‎
בַּקַּיִץ בֵּין אוֹרוֹת בִּצְעִי הַמַּיִם‎
לַחֲמוֹ שָׁלַח עַל פְּנֵי הַנַּחַל לַדָּגָה‎
מִקְנֵי הַסּוּףכָּרַת לוֹ עֲפִיפוֹן‎
וּכְשֶׁהָיָה לְאִישׁ‎
מִגִּבְעוֹלִי הָעֲרָבוֹת הַבּוֹכִיּוֹת נָטָה סֻכָּה‎
מֵאֶבֶן הַמִּבְצָרהָאֲפֹרָה בָּנָה לוֹ בַּיִת
עַל מֵי הַנַּחַל טַחֲנָה הֵקֵים‎
זָרַע שָׂדוֹת
שָׁלַח אוֹנוֹ עַל פְּנֵי הַיָּםבָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר
אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יָנִיחַ כְּלִי מְלַאכְתוֹ‎
וְיִהְיֶה פִּתְאוֹם לְאִישׁ אַחֵר‎
יִנְדֹּד פְּזוּר נֶפֶשׁ עַל הָהָר אוֹ בבכאים‎
וּבְנָפְלוֹ בְּבֹקֶר לֹא עָבוֹת אֶחָד עַלאַדְמָתוֹ,‏
יִקְנוּ לוֹ אֲחִיזַת עוֹלָם‎
לְיַד אַמּוֹת הַמַּיִם הַשְּׁקֵטוֹת.‏

אֵיפֹה יֶשְׁנָם עוֹד אֲנָשִׁיםכְּמוֹ הָאִישׁ הַהוּא‎
אֲשֶׁר הָיָה כַּעֲרָבוֹת הַבּוֹכִיּוֹת‎
וּכְמוֹ מִבְצָר עַתִּיק הָיָה בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ.‏

עצרת השלום שהסתיימה ברצח

במוצאי שבת, אור ליום י"ב בחשוון תשנ"ו – 1995 התקיימה בכיכר מלכי ישראל שבתל אביב, עצרת המונים תחת הסיסמה: "כן לשלום – לא לאלימות". העצרת נועדה להביע הזדהות עם מדיניות השלום של רבין והסכמי אוסלו שחתם עם אש"ף,1 והייתה תגובת נגד להפגנות הסתה נגד מדיניות הממשלה ובמיוחד נגד העומד בראשה – יצחק רבין.2 את נאומו פתח רבין במילים: "אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם, שהתייצב כאן כנגד האלימות ובעד השלום," והוסיף: "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך ההכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות." עם סיום העצרת, כשהוא מלווה בקריאות עידוד מן הקהל, ירד יצחק רבין מן הבמה ופנה אל אזור החנייה, שהיה אמור להיות "סטרילי" – נקי מכל אדם שאינו נמנה עם פמליית ראש הממשלה. אך שם חיכה לו הרוצח, יגאל עמיר, שכיוון את אקדחו וירה ביצחק רבין מטווח קצר מאוד.3 שתי יריות פגעו בגבו של רבין, והוא הובהל לבית החולים איכילוב. בשעה 23:14 מת מפצעיו על שולחן הניתוחים. בעקבות הרצח הוחלף שם הכיכר – מכיכר מלכי ישראל לכיכר רבין.

מדינת ישראל מודיעה...

עם מותו של יצחק רבין יצא מנהל לשכתו, איתן הבר, אל הקהל הרב שצבא על פתח בית החולים, ושם קרא מן הכתב הודעה קצרה ומצמררת: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק על מותו של יצחק רבין, שנרצח בידי מתנקש הערב בתל אביב. יהיה זכרו ברוך." ביום ראשון, למחרת הרצח, הוצב ארונו של יצחק רבין ברחבת הכנסת, ועשרות אלפי אנשים ונשים מכל רחבי הארץ ומכל שכבות העם עברו על פני הארון. טקס ההלוויה של יצחק רבין התקיים יומיים אחרי הרצח, ביום שני י"ג בחשוון. להלוויה הגיעו מנהיגי העולם מ-80 מדינות, ובהם ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית; חוסיין מלך ירדן; חוסני מובארק, נשיא מצרים ובוטרוס בוטרוס-ראלי, מזכיר האו"ם באותה תקופה. יצחק רבין נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים, ואשתו לאה, שנפטרה כמה שנים אחרי מותו, נקברה לצדו.
על רצח רבין אמר המשורר חיים גורי: "יש אומרים כי לא המילים הרעות התירו את דמו אלא מחלוקת קשה מנשוא על עתידה של הארץ, קלסתר פניה, יחסי העמים בה ובאזור הזה. אך גם למילים היה חלק באסון, מילים שהיו כפקודת אש." ובעקבות ביקור בקברו של רבין העיר גורי: "כל שכניו שם נאספו בשיבה טובה או גוועו בחולי: הרצל, ז'בוטינסקי, אשכול, שז"ר… הוא נורה בתל אביב בידי בן עמו."

"שלום חבר"

אחד ההספדים המרגשים בטקס הלווייתו של יצחק רבין היה נאומו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, ששזר את דמותו של רבין בהיסטוריה ובתרבות היהודית. בנאומו ציין קלינטון כי "יצחק רבין חי את ההיסטוריה של מדינת ישראל – המאבק לעצמאות, מלחמות ההישרדות, המאבק על השלום – ותמיד הוא היה בקווים הראשונים. בן זה של דוד ושלמה אחז בנשק כדי להגן על עצמאות ישראל, ונתן את חייו כדי להבטיח את עתידה של ארצו." קלינטון פנה לעם בישראל וציין את הישגיה של המדינה "בהפרחת המדבר, בבניית דמוקרטיה פורחת באזור עוין, בניצחון בקרבות ומלחמות, ועכשיו – בניצחון השלום." הוא קרא לעם בישראל לא לתת לשנאה להשתלט עליהם ולהישאר בנתיב הנכון, "כפי שמשה אמר לבני ישראל, כשידע שלא יגיע אל הארץ המובטחת: 'היו חזקים ואמיצים. אל תחששו, כי האלוהים ילווה אתכם ולא יכזיבכם, והוא שיצילכם'." קלינטון שיבץ את רבין ברצף הדורות של עם ישראל ואמר: "האגדה מספרת כי בכל דור, מאז ומעולם, קם מנהיג יהודי להגן על עמו ולהראות לו את הדרך הנכונה. ראש הממשלה יצחק רבין היה מנהיג שכזה." בסיום הספדו הזכיר ביל קלינטון את תפילת הקדיש והתייחס לתוכנה המיוחד: "הקדיש, תפילת האשכבה היהודית, אינו מתייחס למוות, אלא לשלום. היא מסתיימת במלים "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן". ואז חתם קלינטון את נאומו בצמד המילים "שלום, חבר"4 – שהיו לסיסמה של "מחנה השלום" ומוקירי זכרו של יצחק רבין.

חוק יום הזיכרון ליצחק רבין

ביום ג' בתמוז תשנ"ז – 1997 אישרה הכנסת את חוק יום הזיכרון ליצחק רבין, ובו נקבע התאריך י"ב בחשוון כיום זיכרון ממלכתי ליצחק רבין. בשנים שבהן תאריך זה חל ביום שישי או בשבת מקדימים את יום הזיכרון ליום חמישי. את יום הזיכרון מציינים במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובבתי הספר. דגלי המדינה מורדים לחצי התורן, ובבתים פרטיים רבים נוהגים להדליק נר נשמה לזכרו של יצחק רבין. ליד קברו (וקבר רעייתו לאה) מתקיים מדי שנה טקס זיכרון ממלכתי בהשתתפות ראש הממשלה והנשיא, חברי כנסת, אישי ציבור ובני משפחת רבין. הרדיו והטלוויזיה משדרים תכניות מיוחדות העוסקות בדמותו של יצחק רבין ובתרומתו רבת השנים לצה"ל ולמדינת ישראל – וגם ברצח הנורא ובהשלכותיו על החברה והדמוקרטיה בישראל. בבתי הספר מציינים את יום הזיכרון בטקסים ובאירועים העוסקים בשני נושאים: דמותו ופועלו של יצחק רבין, וחשיבותה של הדמוקרטיה בישראל על רקע סכנת האלימות לחברה ולמדינה. בהקשר זה מרבים לקשר בין רצח רבין ובין רצח גדליה בן אחיקם – המנהיג היהודי שנרצח בירושלים לאחר חורבן בית ראשון.
בשנת תשנ"ז – 1997 החליטה הכנסת להקים את מרכז יצחק רבין, שנועד לשמר ולהנציח את קורות חייו ואת פעילותו למען המדינה, ולעסוק בלקחים ובהשלכות של הרצח ונסיבותיו.
במשך השנים נוצר מתח בין שתי תפיסות של יום הזיכרון ליצחק רבין: יום הזיכרון לאיש עצמו ולמורשתו כמנהיג וכראש ממשלה – ויום הזיכרון לאירוע, לרצח, ולהשלכותיו על השיח הציבורי בישראל ועל הצורך בביצור הדמוקרטיה.  

העשרה - קישורים

מידע בטקסטים ובתמונות על קורות חייו של יצחק רבין ופעילותו הצבאית והמדינית, וכן מאגר מקוון ובו תקצירי מאמרים במגוון נושאים הקשורים לרצח ולהשלכותיו על החברה בישראל: חופש הביטוי בחברה מקוטבת, אמנה חברתית חדשה, ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מכתבי נוער בשבוע הראשון אחר הרצח ועוד – באתר מרכז יצחק רבין

לזכרו – הספדים ונאומים של חברי כנסת לזכרו של יצחק רבין – באתר ההנצחה של הכנסת

העם בוכה במלים ובתמונות: הספדים בטקס הקבורה, דברים לזכרו, קטעי עיתונות וציורי ילדים – באתר מרכז יצחק רבין

על תהליך אוסלו והסכם הצהרת העקרונות – באתר הכנסת

מאמר של מתיה קם על הסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם בחשוון תשנ"ה – אוקטובר 1994 במעמד חוסיין מלך ירדן; יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל וביל קלינטון, נשיא ארצות הברית – באתר מטח