יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

מבוא

מדינת ישראל¹ החליטה לציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בצמוד ליום העצמאות, בתאריך ד באייר. צמידות זו² נועדה להדגיש את הקשר הבל-יינתק בין השגת העצמאות ובין מחיר הדמים הכבד לעצמאות זאת. מחיר זה בא לידי ביטוי גם בסמל יום הזיכרון – פרח דם-המכבים. יום הזיכרון נפתח בליל ד באייר בצפירת דומייה בת דקה המושמעת בכל רחבי הארץ³ ופותחת את הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי.

דגלי המדינה מורדים לחצי התורן, מוקדי הבידור והבילוי נסגרים, ושידורי הרדיו והטלוויזיה מותאמים לאופיו המיוחד של היום. במהלך היום נערכים טקסי אזכרה בבתי הקברות הצבאיים, ובהם נאמרת תפילת יזכור מיוחדת לחללי צה"ל. ביום הזיכרון מציינים את כל הנופלים במערכות ישראל – במלחמות, בפעילות מבצעית או בעת מילוי תפקידם, וכן את קרבנות הטרור בארץ ובחו"ל.

יום הזיכרון - השנים הראשונות

בשנתיים הראשונות אחרי הקמת המדינה (תש"ט-תש"י) היה יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל חלק מיום העצמאות עצמו: יום העצמאות השני של מדינת ישראל (אייר תש"ט) חל עם סיום מלחמת העצמאות, והאזכרות לחללי המלחמה נערכו במהלך יום העצמאות עצמו, וכך היה גם בשנה שלאחר מכן.⁴ באותן שנים ראשונות לא הייתה הפרדה בין שמחת החג ובין האבל והכאב על הרוגי המלחמה, ובקרב המשפחות השכולות הייתה תחושה, כי המדינה אינה מכבדת בצורה ראויה את זכר יקיריהם, וכי יש צורך לקבוע יום מיוחד ונפרד שבו יתייחדו כל אזרחי המדינה עם חללי המלחמה.

שר הביטחון וראש הממשלה באותן שנים, דוד בן גוריון, הקים מועצה ציבורית מיוחדת להנצחת הנופלים במלחמות ובפעולות צבאיות. רוב חברי המועצה היו הורים שכולים. המועצה הציעה לקבוע יום זיכרון מיוחד, שלא יהיה מנותק מיום העצמאות ויחול יום לפניו – ביום ד באייר. הצעה זו קיבלה את אישור הממשלה, ובתחילת שנת תשי"א – 1951 נקבע התאריך ד באייר כיום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל. חמש שנים אחרי הקמת המדינה, בשנת תשכ"ג – 1963, התקבל בכנסת "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא ההגנה לישראל".⁵ בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להרחיב את ההנצחה ביום הזיכרון כך שיכלול גם את נפגעי פעולות האיבה.

"במותם ציוו לנו את החיים"

ההחלטה לקבוע את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות התבססה על התפיסה כי חללי מלחמות ישראל "במותם ציוו לנו את החיים". ביטוי ספרותי זה מנסה להמחיש את ההערכה העצומה לכל אלה שהקריבו את חייהם למען הגנת העם והמדינה, ומביע את הקשר ההדוק והכואב בין המוות ובין החיים: חללי מלחמות ישראל הם שהעניקו לנו, במותם, את החיים – את האפשרות להמשיך ולחיות במדינה. "במותם ציוו לנו את החיים" – ולכן מדי שנה בשנה אנו מצוּוים לעצור ולזכור בכאב את המתים, יום לפני שאנו חוגגים את שמחת העצמאות.
ויש פרשנות נוספת לביטוי "במותם ציוו לנו את החיים", והיא: החללים השאירו לנו במותם מעין צוואה להמשיך הלאה, לחיות ולשמוח – ולא לשקוע בזיכרונות הקשים ובכאב השכול. פירוש זה מציע להביט קדימה, להמשיך לחיות ולעשות מתוך תקווה לעתיד טוב. כי במותם ציוו לנו את החיים.

אופיו של יום הזיכרון

את יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל מציינים באירועים ממלכתיים, בטקסי זיכרון ובאזכרות, והוא מחייב את כל הרשויות והמוסדות הממלכתיים וגם את המקומות הציבוריים, כולל מקומות הבילוי והבידור. האדם הפרטי יכול לנהוג בביתו לפי תחושתו, אך ברחוב הישראלי יש ליום הזיכרון אופי מיוחד: בערב יום הזיכרון, עם השקיעה, נשמעת צפירת דומייה הפותחת את אירועי יום הזיכרון. בערב זה וביום שלמחרת סגורים כל מקומות הבילוי והבידור. דגלי המדינה בכל מקום מורדים לחצי התורן, ומעל בנייני ציבור (וכן בבתים פרטיים רבים) מדליקים נרות נשמה.
צפירת דומייה בת שתי דקות בבוקר יום הזיכרון מציינת את תחילת טקסי האזכרות בבתי הקברות הצבאיים. טקסי זיכרון מיוחדים נערכים בכל מחנות צה"ל, בבתי הספר ובמוסדות ציבור אחרים. שידורי הרדיו והטלוויזיה כוללים תכניות מיוחדות ליום הזיכרון. פרח דם המכבים נבחר כסמל ליום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, והוא מופיע על מדבקות וסיכות שעונדים ביום הזיכרון. יום הזיכרון מסתיים עם רדת הערב, בטקס ממלכתי שמתקיים בהר הרצל בירושלים ופותח את חגיגות העצמאות.

קטעים מתוך "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא הגנה לישראל", שנתקבל בכנסת ביום ג בניסן תשכ"ג - 1963:

1. ד באייר – יום הזיכרון⁶
(א) ד באייר הוא יום זיכרון גבורה ללוחמי צבא הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם.
(ב) חל ד באייר ב(יום) שישי בשבוע, יקוים יום הזיכרון ביום ב באייר של אותה שנה; חל ב(יום) חמישי בשבוע – יקוים יום הזיכרון ביום ג באייר של אותה שנה. חל בראשון בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ה' באייר של אותה שנה.
2. תחילתו של יום הזיכרון
תחילתו של יום הזיכרון היא משקיעת החמה אור ליום ד באייר… וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו.

3. דרכי קיום של יום הזיכרון
ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומייה של שתי דקות, בהן תושבת כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקוימו אזכרות ועצרות עם; ייערכו טקסי התייחדות במחנות צבא הגנה לישראל ובמוסדות החינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום.

4. איסור עינוגים ציבוריים
(א) בערב יום הזיכרון לא יקוימו עינוגים ציבוריים.⁷

העשרה - קישורים

אתר זיכרון רשמי של משרד הביטחון, ובו מידע על גלגוליו של יום הזיכרון, רשימות הנופלים וסיפורי חייהם, מצג אישי לכל אחד מן החללים ועוד. באתר מופיע גם אחד הנוסחים של תפילת יזכור לחללי צה"ל

שני נוסחים של תפילת יזכור לחללי צה"ל, קטעי קריאה, שירים והצעה לטקס ליום הזיכרון – באתר "חגיגה של חגים"