יוסף טרומפלדור
פעיל ציוני, לוחם אמיץ וגיבור לאומי (המאות 19 – 20), שנחלץ לעזרת מתיישבי הגליל ונהרג על הגנת תל חי. מילותיו האחרונות היו לסיסמתם של מגיני היישוב העברי בימי המנדט הבריטי.
יוסף טרומפלדור (1880 – 1920) פעיל ציוני ולוחם אמיץ, איש תל-חי שהיה לגיבור לאומי.1 הוא נולד ברוסיה לאביו, לוחם בצבא הצאר ניקולאי, וגדל רחוק ממרכזים יהודיים. לזמן קצר למד ב"חדר" ואחר כך בבית ספר רוסי.
בהשפעת אביו דבק ביהדותו למרות הסביבה הזרה והריחוק מיהודים, ואימץ גם ערכים ומושגי כבוד צבאיים, שהתחזקו בשנות שירותו בצבא הצאר: בשנת תרס"ב – 1902 גויס לצבא ונפגש לראשונה עם רבים מיהודי רוסיה, שאותם הכיר עד אז משמועה או מקריאה בלבד.2
במלחמת רוסיה-יפן (1904) התנדב לפעולות מסוכנות, נפצע קשה – וידו השמאלית נקטעה. למרות הקטיעה חזר לשדה הקרב, נפל בשבי היפנים ובמחנה השבויים ארגן אגודה ציונית מקרב השבויים היהודים במטרה לעלות לארץ ולהקים התיישבות חקלאית.
בשנת תרע"א – 1911, גיבש עם חברים לרעיון את היעד: "שחרור העם היהודי מן השעבוד הלאומי על ידי חיים עצמאיים בארץ ישראל", ושנה לאחר מכן הם עלו לארץ ועבדו בחוות מִגְדָל ובקבוצת דגניה.3 שנתיים לאחר מכן השתתף בקונגרס הציוני (ה-12) ופעל להקמת בתי ספר עבריים ברוסיה ולגיבוש קבוצות חלוצים לעלייה.
במלחמת העולם הראשונה תמך בהקמת גדודים של יהודים מתנדבים במסגרת הצבא הבריטי, ואף נענה להצעת הצבא הבריטי להקים את "גדוד נֶהָגֵי הפרדות של ציון". לשם כך נסע ללונדון ונפגש עם זאב ז'בוטינסקי. לאחר המלחמה חזר לרוסיה עטור הילה של "אגדה מהלכת",4 והקים את ההסתדרות של תנועת "החלוץ",5 גייס לתנועה בני נוער יהודים מרחבי רוסיה, ונבחר לנשיא הסתדרות "החלוץ" (תרע"ט – 1919).
עם שובו לארץ ישראל הציע לשלטונות המנדט הבריטי להעלות לארץ אלפי חיילים יהודים מרוסיה במסגרת הגדודים העבריים, וראה בכך "שאלת חיים או מוות לקיומנו הלאומי בארץ ישראל".6 באותה שנה פרצו בגליל העליון קרבות בין הצבא הצרפתי לבין הערבים,7 והיישובים היהודיים באזור היו בסכנה ונזקקו להגנה. טרומפלדור נשלח לעזרתם של המתיישבים היהודים בתל חי ובכפר גלעדי, וביום י"א באדר תר"ף – 1920 התקיפו כוחות ערבים את תל חי, וטרומפלדור נפצע קשה. לפנות ערב פּוּנָה יחד עם הפצועים האחרים לכפר גלעדי, אך בדרך נפטר מפצעיו.
הגנת תל חי הייתה "סמל לעמידת היישוב העברי על חייו ועל כבודו", אף על פי שבעקבות האירועים פונו היישובים היהודיים בגליל העליון למשך כחצי שנה. מילותיו האחרונות של טרומפלדור – "כדאי למות בשביל ארץ ישראל" – היו לסיסמתם של מגיני היישוב העברי ("טוב למות בעד ארצנו").8
לזכרם של טרומפלדור ומגיני תל חי הוקמה במקום קבורתם מצבת זיכרון – פסל האריה השואג, ולזכרו של טרומפלדור הוקם "גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור" שייסד את קיבוץ תל יוסף לרגלי הגלבוע. "על אגדת יוסף טרומפלדור וחבריו התחנכו רבבות בני נוער יהודי בגולה ובארץ", ותנועת הנוער בית"ר (ברית יוסף תרומפלדור) נקראת על שמו.