מבצע משה

"מבצע משה" היה שמו של המבצע הסודי שיזמה ממשלת ישראל להעלאתם ארצה של יהודי אתיופיה. המבצע הותר לפרסום בחודש טבת תשמ"ה – 1985, ובמהלכו עלו ארצה כ-17,000 מיהודי אתיופיה,¹ ובהם ילדים ובני נוער שהגיעו ללא הוריהם.² מבצע זה של יציאת יהודי אתיופיה נקרא על שמו של משה רבנו, מנהיג העם ביציאת מצרים.

עד למאה ה-19 היו יהודי אתיופיה כמעט מנותקים לגמרי משאר יהודי העולם, ובכלל זה מקהילות קרובות יחסית כמו יהודי מצרים ותימן.³ במשך כל השנים ליווה חלום השיבה לצִיוֹן את יהודי אתיופיה, אך רק בשנת תשל"ה – 1975 הכירה הרבנות הראשית, בראשותו של הרב הראשי הספרדי עובדיה יוסף, ביהדותם של בני הקהילה. בעקבות פסיקה זו החליטה ממשלת ישראל להעלות ארצה את יהודי הקהילה. וכך, בשנים שקדמו למבצע משה (1977- 1984), עלו ארצה בדרכים שונות אלפי יהודים מאתיופיה.

"מבצע משה" החל בשלהי שנת 1984 בעקבות ידיעות על מצבם הקשה של יהודי אתיופיה: נוסף על הבצורת והרעב שפקדו את כלל תושבי אתיופיה, סבלו היהודים מרדיפות קשות של המשטר. לפיכך החליטה ממשלת ישראל על מבצע הצלה של יהודי אתיופיה והעלאתם ארצה. מימוש ההחלטה היה מסובך בשל הריחוק הגיאוגרפי, התנאים המדיניים והעדר יחסים בין ישראל ובין המשטר באתיופיה, שאף אסר יציאה של אזרחים מן המדינה ומעבר מאזור לאזור. כל אלה חייבו מבצע קשה ומסובך, שכלל את העברת היהודים בנתיב בריחה סודי מאתיופיה לסודאן, ומשם – לאירופה ולישראל.

יהודי אתיופיה שביקשו לעלות ארצה נאלצו להשאיר מאחור את כל רכושם. הם התארגנו בקבוצות קטנות, ועברו מסע רגלי ארוך, מפרך ומסוכן של מאות קילומטרים כדי להגיע לגבול סודאן. את המסע ליווי מורי דרך מקומיים, תמורת תשלום, והם הובילו את העולים – ובהם ילדים וזקנים – בנתיבים קשים ומסוכנים, כשהם הולכים בעיקר בלילה ומסתתרים במשך היום – גם מן השמש הקופחת וגם מפחד המשטרה, הצבא וכנופיות של שודדים. המסע לסודאן נמשך 2 – 4 שבועות, ורבים מן המשתתפים מתו בדרך. גם לאחר שהגיעו לסודאן, נאלצו העולים להמתין תקופה ארוכה במחנות בתנאים קשים – עד לעלייתם ארצה.⁴

מסודאן הוטסו העולים לאירופה – ומשם לישראל. כדי לאפשר את העברת היהודים לסודאן וכדי לזכות בשיתוף פעולה מצד שלטונות סודאן התנהל המבצע בחשאיות גמורה במשך כמה שבועות, עד לפרסומו בחודש טבת תשמ"ה – 1984 בעקבות הדלפה לעיתונות. נשיא סודאן, שחשש מתגובת העולם הערבי, החליט להפסיק את המבצע, ורק התערבותה של ארצות הברית אפשרה את סיומו: כ-1,200 עולים שנותרו בסודאן חולצו במטוסי תובלה אמריקניים ("מבצע שְׁבָא") והועלו לישראל.