נחמן מברסלב

נינו של הבעש"ט ומייסד חסידות ברסלב. נפטר בגיל צעיר, וחסידיו נשארו נאמנים לאישיותו ולא מינו לו יורש - עד ימינו. דרשותיו וסיפוריו הועלו על הכתב בידי תלמידו. במדינת ישראל גדלה השפעתו, והיא אבן שואבת לחוזרים בתשובה.

< 1 דקות

מבוא

ר' נחמן מברסלב (1772 – 1810) נמנה עם הדמויות הבולטות בתנועת החסידות והיה בעל ייחוס משפחתי נכבד: הוא היה נינו של מייסד החסידות, הבעש"ט (=הבעל שם טוב). בגיל צעיר מאוד – עוד בטרם מלאו לו עשרים – נעשה נחמן מברסלב מנהיג של חבורת חסידים; ובמהלך חייו הקצרים יצר דרך חדשה בחסידות, שעוררה תסיסה והתנגדות. הוא השאיר אחריו יצירה ענפה1 – דרשות, ובהן הספר ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, דברי הגות ומוסר; ויש הרואים בו "אחד ההוגים הגדולים והמקוריים ביותר" בחסידות.2

ר' נחמן נפטר בגיל 38 בעיר אומן, ושם נקבר. חייו היו קצרים ורצופי אסונות, ובכל זאת השאיר אחריו ירושה רוחנית גדולה וגיבש קבוצת חסידים ממשיכים, שנותרו נאמנים לאישיותו ולתורתו ולא מינו לו יורש עד ימינו, כ-200 שנה לאחר מותו.

מעט יוצרים: על הניגון

דע, כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד ‏
לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, ‏
כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיוחד, שהיא צריכה לאכלו. ‏
‏… ולפי העשבים והמקום שרועה שם – כן יש לו ניגון. ‏
כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, ‏
‏… ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה.‏
‏………………………………. ‏
כי תיכף כשהיה בעולם רועה… – היה תיכף כלי זמר…‏
‏ ועל כן דויד המלך, עליו השלום, שהיה "יודע נגן" (שמואל א, טז 18)‏
על כן היה רועה… ‏
‏… וזה בבחינת "מכנף הארץ זמרת שמענו" (ישעיה כד 16), היינו:‏
שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ, ‏
כי על ידי העשבים הגדלים בארץ נעשה ניגון… ‏
ועל ידי שהרועה יודע הניגון – …הוא נותן כוח בעשבים, ‏
ואזי יש לבהמות לאכול. ‏
וזה בבחינת "הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע" (שיר השירים ב 12), ‏
היינו שהניצנים גדלים בארץ על ידי הזמר והניגון…‏

 


ליקוטי מוהר"ן, תניינא (=חלק ב), סימן סג. ‏
דברים אלו של ר' נחמן היו הבסיס לשיר "שירת העשבים" שכתבה והלחינה נעמי שמר.‏
דברים אלו הם מדרש של ר' נחמן מברסלב על פסוק מספר בראשית (ד 20), העוסק בצאצאיהם של אדם וחוה ומציג את יבל, ‏‏"אבי יושב אוהל ומקנה", ואת אחיו יובל, שהיה "אבי כל תופש כינור ועוגב" – היינו: שני אחים, שאחד מהם היה רועה והשני ‏עסק בנגינה – ומכאן מסיק ר' נחמן על הקשר ההדוק שבין שני העיסוקים – רעיית צאן ונגינה – ואף מוצא לכך עוד הוכחות ‏בתנ"ך, כגון – דויד המלך. ‏

תולדות חייו

ר' נחמן מברסלב נולד בשנת תקל"ב – 1772 בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה לאביו שמחה ולאמו פייגה, נכדתו של הבעש"ט.3 מייסד תנועת החסידות היה אפוא הסבא-רבא של ר' נחמן. אין בידינו מקורות היסטוריים על קורותיו של ר' נחמן, והמידע על חייו מבוסס על שני ספרים אודותיו – "שבחי מוהר"ן" ו"חיי מוהר"ן", שאותם ערך תלמידו וסופרו, ר' נתן שטרנהרץ מנמירוב.4

ר' נחמן מברסלב מתואר כילד חריף שכל, עירני ואף שובב, שהיה אדוק באמונתו והרבה להתבודד ולהתפלל. לאחר בר המצווה שלו התחתן עם סאסיה, בתו של חוכר אדמות, ועבר לגור בכפר אוסאטין. האווירה הכפרית הייתה שונה מזו שבעיירה, והגבירה את נטייתו להתבודד בחיק הטבע – בטיול ביער או בשיט בנהר. אז גם החלו להתקבץ סביבו אנשים שנמשכו לאישיותו המיוחדת והכירו בסמכותו כמנהיג ומורה דרך. לאחר כמה שנים עבר עם אשתו ושתי בנותיהם לעיירה סמוכה, ובה התגורר עד נסיעתו לארץ ישראל. באותן שנים החל להתגבש חוג חסידיו הראשונים, שהכירו בו כצדיק.
נסיעתו לארץ ישראל בשנים תקנ"ח – תקנ"ט (1798 – 1799) הייתה האירוע המרכזי בחייו. לנסיעה זו יצא בלוויית חסידו ותלמידו הקרוב, ר' נתן שטרנהרץ, ולפי התיאורים5 הייתה הנסיעה רצופת תלאות ותקלות – ובמהלך ההפלגה נחלצו השניים פעמים אחדות מסכנת טביעה.
לארץ ישראל הגיע בזמן מלחמתו של נפוליאון בארץ נגד התורכים, הוא ביקר בצפת ובטבריה – אך נראה שלא הגיע לירושלים. החלטתו לבקר בארץ ישראל הייתה רבת משמעות עבורו, ורישומה ניכר בספר דרשותיו – ליקוטי מוהר"ן.6 יש הסבורים כי בנסיעתו ביקש לממש את משאת נפשו של הסבא-רבא שלו, הבעש"ט, שרצה להגיע לארץ – ולא עלה בידו.
עם שובו לאירופה התיישב תחילה בעיירה זלטופוליה, אך כעבור שנתיים נאלץ לעזוב אותה בשל התנגדויות ומחלוקות,7 ובקיץ תקס"ב (1802) עבר עם משפחתו לעיירה ברסלב, בה חי ופעל במשך שמונה שנים – עד למותו, ובה פעלה החסידות שהתגבשה סביבו. עיירה זו העניקה לחסידות את שמה – חסידות ברסלב, ולר' נחמן את כינויו – ר' נחמן מברסלב.
ההתנגדות לר' נחמן גברה במהלך השנים: הוא, תלמידיו וממשיכיו "נרדפו במשך דורות" וזכו ליחס עוין מצד חשובי האדמו"רים.8 בברסלב פקדו את ר' נחמן כמה אסונות: בנו היחיד, שלמה אפרים, מת בגיל שנה, אשתו נפטרה, והוא עצמו חלה בשחפת קשה. לאחר שבית מדרשו בברסלב עלה באש והוא הרגיש כי מותו קרוב – עבר ר' נחמן לעיר אומן, שם נפטר ביום י"ח בתשרי תקע"א – 1810 ובה נקבר. לאחר מותו החליטו חסידיו שלא למנות לו יורש, ומאז ועד ימינו נותרה חסידות ברסלב ללא מנהיג, ללא רבי. קברו של ר' נחמן באומן שבאוקראינה נעשה מוקד לעלייה לרגל של עשרות אלפי יהודים מישראל ומן התפוצות, במיוחד בראש השנה.9

יצירתו של ר' נחמן מברסלב

יצירתו של ר' נחמן הגיעה לידינו בזכות תלמידו וסופרו, ר' נתן שטרנהרץ, "שהקדיש את כל מרצו וכישרונותיו, ובעצם את כל חייו, להפצת תורת רבו".10 ואלו הם שלושת הספרים החשובים ביותר של ר ' נחמן: קובץ הדרשות "ליקוטי מוהר"ן" (=מורנו הרב נחמן), קובץ הסיפורים "סיפורי מעשיות" ו"ספר המידות" העוסק בענייני מוסר. שני ספרים מציגים את תולדות חייו וקורותיו של ר' נחמן: "שבחי מוהר"ן" ו"חיי מוהר"ן" – ובהם כל המידע שליקט וערך ר' נתן שטרנהרץ על רבו.

הספר "שיחות מוהר"ן" עוסק בהגותו של ר' נחמן, ויש גם שני ספרי ליקוטים: "ליקוטי הלכות" – המציג את הקשר שבין דרשותיו של ר' נחמן ובין ההלכות והדינים בספר שולחן ערוך – ו"ליקוטי תפילות" – המציג תפילות ארוכות שכתב ר' נתן בהשראת רבו. זה כ-200 שנה משמשים דרשותיו וסיפוריו של ר' נחמן מקור השראה ליוצרים יהודים ולא יהודים, ובהם פרנץ קפקא.11

הגותו של ר' נחמן מברסלב

נראה שהערך המרכזי בהגותו של ר' נחמן היא האמונה הפשוטה, התמימה: "כי חכמות אין צריכים כלל, רק אמונה ותמימות ופשיטות… כי חכמות מזיקים (=מזיקות) מאוד לאדם."12 אלא שאמונה פשוטה זו אינה פשוטה כלל ועיקר: לפי הגותו של ר' נחמן, "האמונה היא פעולה של התרסה": האמונה אינה קבלה מובנת מאליה של המסורת כאמת נתונה, אלא אמצעי שבו משתמש האדם כדי להדוף את ספקותיו "ואת שליחי השטן המבקשים תמיד להתגבר עליו מבפנים".13
ר' נחמן חי ופעל בתקופה שבה התפשטה ההשכלה היהודית, ונמנה עם מתנגדיה החריפים.14 הוא הכיר את השאלות על קיומו או היעדרו של האל, והתייחס אליהן בדרשותיו ובסיפוריו בכובד ראש: "ר' נחמן מבקש להעמיד אמונה הניזונה משאלות ומתפתחת למרות הספקות." האמונה לשיטתו של ר' נחמן לא נועדה לספק תשובות לשאלות הנצחיות אלא להכיל את הספיקות ולהעלות את המאבק הפנימי בנפשו של האדם "לשיא גבוה יותר".15
למרות חייו למודי הסבל קבע ר' נחמן כי "אין שום ייאוש בעולם כלל",16 והדריך את חסידיו לשמוח תמיד – "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד." האמרה המפורסמת: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר – לא לפחד כלל" – מבוססת על דברי ר' נחמן. היא הולחנה והייתה ללהיט בימינו.17

העשרה - קישורים

סיפורים על ר' נחמן וסיפורים שכתב בתוך אתר זושא – מגלים את הסיפור החסידי

מאמר של ד"ר דוד פלוסר, משמעות סיפורי ר' נחמן לדורנו – באתר דעת

פתגמים וציטוטים מכתבי ר' נחמן ברסלב – באתר "בין המרכאות"

סיפורים קצרים המבוססים על כתבי ר' נחמן, מנוסחים וערוכים בידי אליעזר שטיינמן – באתר דעת