עובדיה מברטנורא
פרשן המשנה (המאה ה-15), בן למשפחה מצפון איטליה שעלה לירושלים ושם גם נפטר. פירושו למשנה היה לנפוץ ביותר בקהילות ישראל בזכות בהירותו ופשטותו.
רבי עובדיה מברטנורא (1450 – לפני 1516): בן למשפחה שמוצאה בעיר ברטינורו שבצפון איטליה – ומכאן שמו. בשנת 1485 יצא למסע לארץ ישראל. המסע נמשך כשנתיים וחצי ובסופו, בשנת 1488, הגיע עובדיה מברטנורא לירושלים. בירושלים מצא 70 משפחות יהודיות שמצבן היה גרוע ביותר, ורבי עובדיה פעל במרץ לעזרתן גם בעזרת תרומות שאסף מיהודי איטליה.
בירושלים סיים עובדיה מברטנורא את פירושו למשנה. פירוש זה היה במשך מאות שנים הפירוש המקובל ביותר למשנה משום פשטותו ובהירותו. עובדיה מברטנורא נפטר בירושלים ונקבר בבית הקברות שעל הר הזיתים.
על מזג האוויר בירושלים בסוף המאה ה-15 דיווח רבי עובדיה מברטנורא באיגרתו:
"אני לקחתי בית פה בירושלים סמוך לבית הכנסת… ועלי לתת תודה לה' אשר עד כה בירכני ולא חליתי ככל שאר האנשים אשר באו עמי. כי רוב האנשים הבאים מארץ רחוקה לירושלים נופלים על המיטה (=נעשים חולים) מסיבות התחלפות האוויר בה והשתנותו מרגע לרגע, מקור לחום ומחום אל קור. וכל הרוחות שבעולם באות ונושבות בירושלים."
באגרות ששלח מירושלים תיאר עובדיה מברטנורא גם את השווקים בעיר:
"ירושלים עם כל חורבותיה והריסותיה יש בה ארבעה שווקים ארוכים ויפים מאוד, לא ראיתי כמותם… וכולם מכוסים, עשויים כיפות כיפות, וחלונות חלונות יש בכיפות ההן, שמשם האורה יוצאת (=האור יוצא), וחנויות פתוחות לכאן ולכאן, ששם כל מיני סחורה. וחלוקים (=נפרדים) כל אחד בפני עצמו: שוק סוחרים, ושוק שמוכרים שם בשמים, ושוק של ירקות, ושוק שמוכרים שם כל מיני תבשיל ולחם."1