קהילת קירואן

קירואן – עיר בצפון אפריקה, תוניס, שנוסדה במאה ה- 7 לספירה והייתה מרכז חשוב במסחר הבינלאומי של אותם ימים. ראשוני היהודים התיישבו בקירואן במאה ה- 8, ועד מהרה הפכה קהילה זו למרכז יהודי חשוב בצפון אפריקה.
קהילת קירואן תמכה כלכלית בישיבות בבל והייתה חוליה מקשרת בינן ובין קהילות היהודים בצפון אפריקה וספרד. החל במאה ה- 10 הייתה קהילת קירואן למרכז תורני, כלכלי ותרבותי ליהודי צפון אפריקה.
ישיבת קירואן בהנהגתו של ר' חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה- 10 – תחילת המאה ה- 11) לא הייתה עוד כפופה למרותם של גאוני בבל, אך המשיכה לשמור על קשרים גם עם ישיבות בבל וגם עם ראש ישיבת ארץ ישראל. עם חכמיה של קהילת קירואן נמנים שני פרשני התורה – רבנו חננאל (990 – 1053 בערך) ורבנו ניסים בן יעקב (990 – 1062 בערך). אחד מתלמידיה המפורסמים של ישיבת קירואן היה הרי"ף – הפוסק ר' יצחק אלפסי (1013 – 1103).