שבתאי צבי
משיח שקר ומנהיג תנועת השבתאות (טורקיה, המאה ה-17). דמות כריזמטית ומוזרה. טלטל את העולם היהודי בסיוע מעריצו ומכתירו, נתן העזתי. שבתאי צבי התאסלם כדי להינצל ממוות, אך עד למותו שמר על קשר עם מאמיניו.
שבתאי צבי (1626 – 1676) היה משיח שקר ומנהיגה של השבתאות, ויחד עם מבשרו ומפיץ תורתו, נתן העזתי סחף אחריו את מרבית קהילות היהודים במשך כשנתיים (1665 – 1666). הוא נולד באיזמיר שבטורקיה בשנת שפ"ו – 1626 למשפחה אמידה וקיבל חינוך יהודי מסורתי, שכלל לימודי קבלה – ובכלל זה ספר הזוהר, ובמשך כארבע שנים, החל מגיל 16, ניהל אורח חיים סגפני של התבודדות.
כבר בצעירותו התבלט כדמות כריזמטית – אך מוזרה, והתנהגותו נעה בין התנהגות דתית תימהונית לעבירות על דיני התורה. הוא גורש מאיזמיר, ומאוחר יותר – גם מסלוניקי. כאשר הגיע לירושלים בשנת 1662 עורר גם את כעסם של רבני ירושלים, אבל "אישיותו המלבבת, ידענותו בתלמוד ובקבלה ודרך חייו הסגפנית" הביאו לו גם כבוד והערכה, והוא התמנה כשליח קהילת ירושלים למצרים, ושם היה לדמות מכובדת ואף נערצת. שם התחתן עם אחת מנשותיו, שרה (1664).1
בדרכו חזרה מקהיר לירושלים עבר בעזה כדי לפגוש את נתן העזתי – שנודע בכישוריו כמרפא – וביקש את עזרתו בתיקון נפשו והתנהגותו. אך במקום לסייע לשבתאי, שהיה אז בבחינת "משיח מהסס"– הכריז העזתי על שבתאי צבי כמשיח, והיה מכאן ואילך לנביאו.2 תהלוכת הניצחון של שבתאי צבי יצאה מעזה לירושלים בחודש סיון תכ"ה – 1665, הגיעה לחאלב והמשיכה לאיזמיר, עיר הולדתו של שבתאי צבי.
בשנת 1666 יצא שבתאי צבי בספינה לקושטא, לארמון הסולטאן, אך השלטונות, שחששו ממהלכיו, עצרו את הספינה ושלחו אותו למאסר, תחילה בצינוק, ואחר כך למבצר גליפולי (טורקיה). שם – בזכות תשלומי שוחד של בני הקהילה היהודית – נהנה שבתאי צבי מ"חיי מלך" והמשיך לקבל את פניהם של מעריצים ומאמינים.3
בספטמבר 1666 העמיד בפניו הסולטאן את הבחירה בין שתי אפשרויות: התאסלמות – או מוות בעינויים. שבתאי צבי בחר בחיים ובאיסלאם, וכך עשו גם אשתו וכמה ממקורביו. הוא נכנס אפוא לפגישה עם הסולטאן כשבתאי צבי – ויצא ממנה כעזיז מוחמד אפנדי, שבזכות מעמדו וחשיבותו קיבל גם תואר כבוד וגם קצבה כספית.
בעשור האחרון לחייו, אחרי התאסלמותו (ותקופת דיכאון), חזר שבתאי צבי לפעילות – וחי חיים כפולים: הוא היה מוסלמי לטורקים – ומשיח ליהודים. במהלך שנים אלו שמר על קשר מכתבים עם מאמיניו, וגם נביאו, נתן העזתי, המשיך לבקר אותו ולהאמין במשיחיותו.
בהוראת הסולטאן נאסר שבתאי צבי בשנת 1672 והוגלה לאלבניה, שם המשיך במשך כמה שנים להיפגש בצנעה עם מאמיניו, שהתחזו למוסלמים כדי לקבל אישור לבקרו. שבתאי צבי מת ביום הכיפורים של שנת תל"ז – 1676 ומקום קבורתו אינו ידוע.