תַנָאִים

חכמי ארץ ישראל – חכמי ההלכה והאגדה (מאות 1 – 3 לספירה), שעסקו בתורה שבעל פה ויצרו את המשנה.

מאת:
< 1 דקות

חכמי ארץ ישראל שחיו בשנים 220-20 לספירה (בערך). התנאים היו חכמי ההלכה והאגדה, והם עסקו בתורה שבעל פה ויצרו את המשנה. השם "תַנָאִים" בא מן הפועל הארמי "תנא", שפירושו: שָׁנָה, שינן, למד.

הפועל שָׁנָה קשור רק לתורה שבעל פה, בניגוד לפועל קרא שעיקרו קריאה מן הכתב (מקרא): "מותרין לקרות (=לקרוא) בתורה בנביאים ובכתובים, וְלִשְׁנוֹת במשנה במדרש, בהלכות ובאגדות" (תוספתא ברכות, פרק ב הלכה יב). דברי התנאים מופיעים במשנה – וגם בתוספתא, בתלמודים ובספרי המדרשים.