תפילת נעילה

יום הכיפורים הוא החג היחיד, והיום האחד בשנה, שבו נוהגים להתפלל חמש תפילות.¹ התפילה החמישית המסיימת את יום הכיפורים היא תפילת נעילה, ובה מבקשים המתפללים: "פתח לנו שער בעת נעילת שער, כי פנה יום." שם התפילה מבוסס על המושג "נעילת שערים", אך יש חילוקי דעות – מה הם השערים הננעלים. יש הסבורים שהמושג "שערים" מתכוון לשערי השמים, מקום מושבו של האל, שהיו פתוחים במשך עשרה ימים לקבל את תפילות עם ישראל, והם ננעלים לקראת סיום יום הכיפורים.²
תפילת נעילה מיוחדת ליום זה, ואין תפילה דומה לה בחגים ובמועדים אחרים. זוהי תפילה רגשית מאוד המבטאת מאמץ אחרון לבטל כל גזירה רעה אפשרית "בדקה התשעים" לקראת סופו של יום הכיפורים. "בתפילה זו מְדַבֵּר הרגש העז ולא המחשבה",³ והמתפלל פונה לאלוהים בבקשה שישמע את הבכי ויקבל את הדמעות – ויציל את בני עמו "מכל גזירות אכזריות".
בתפילת נעילה, החותמת את תפילות היום הקדוש, מבקשים המתפללים להיחתם – ולא רק להיכתב – בספר החיים, "לחיים טובים ולשלום". תפילת עמידה כוללת וידוי, ובחזרה של שליח הציבור על תפילת עמידה אומרים קטעי סליחות.⁴ לקראת סופה של תפילת נעילה אומרים את התפילה "אבינו מלכנו", ומסיימים בתקיעת שופר אחת⁵ – תקיעה ארוכה עם צאת יום הכיפורים, שאחריה שרים: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".