הקופסה הכחולה של קק"ל
גלגול ציוני ומודרני - בצבעי כחול-לבן - של קופסת הצדקה המסורתית. הקופסה הכחולה נועדה לאיסוף תרומות לרכישת קרקעות בארץ ולחיזוק התודעה הציונית והקשר בין העם לארצו.
הקופסה הכחולה של הקרן הקיימת לישראל הייתה מעין גלגול מודרני של קופסת הצדקה המסורתית. הייתה זו קופסה בצבעי כחול לבן, מעוטרת בדרך כלל במגן דויד או בתרשים של מפת ארץ ישראל.1 הרעיון לאסוף תרומות כספים למען קק"ל בקופסה מיוחדת היה פרי יוזמתו של פקיד בנק יהודי מפולין בשם חיים קליינמן: בעקבות החלטת הקונגרס הציוני ה-5 על הקמת הקרן הקיימת ולפי הכלל התלמודי ש"כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול",2 החליט להציב במקום מרכזי במשרדו מעין קופסת צדקה, "קופסה ארצישראלית", ועליה פתק המציין את מטרתה – "קרן לאומית". במכתב ששלח קליינמן למערכת השבועון "די וֵלְט" (העולם)3 סיפר כי "התוצאה, במידת ניסיוני עד כה, הייתה מזהירה. לחברים לדעה, ובפרט לכל פקידי המשרד הציונים, אני מציע לאסוף בדרך זו תרומות לקרן הקיימת".4
עשרות אלפי קופסאות כחולות נשלחו לקהילות יהודיות ברחבי העולם, והקופסה הייתה לאביזר קבוע בכל בית יהודי ציוני. בקופסאות אלו נאספו מטבעות וגם שטרות כסף, והם הועברו לקרן הקיימת למימוש החזון הציוני ולרכישת קרקעות בארץ.
קופסה כחולה הייתה גם בבתי הספר העבריים בארץ, בכל כיתה: "על הקיר תלויה קופסה, / זאת קופסת תכלת. / כל פרוטה שנכנסה – / אדמה נגאלת." ובימי שישי נהגו לקיים בבתי הספר טקס של קבלת שבת מלווה בשיר זה – ובתרומה לקופסה הכחולה: "אספר לך הילדה / וגם לך הילד / איך בארץ ישראל / אדמה נגאלת."5 הקופסה הכחולה הייתה אמצעי חינוכי עממי ואהוד להפצת התודעה הציונית ולחיזוק הקשר בין עם ישראל לארצו.
בחג הסוכות של שנת תשס"ז – 2006 נפתחה תצוגת חוצות של קופסאות כחולות בממדי ענק תחת הכותרת: "צובעים את הקופסה בירוק". התצוגה התקיימה בשדרות רוטשילד בתל אביב במשך שלושה שבועות, ולאחריה נמכרו הקופסאות, שעוצבו בידי אמנים ישראלים, במכירה פומבית. ההכנסות מן המכירה נועדו למטרה "ירוקה" – שיקום יערות הגליל שניזוקו קשות ונשרפו במהלך מלחמת לבנון השנייה (קיץ תשס"ו – 2006).