יוסי בן יוסי
פייטן שחי בארץ ישראל בן המאות ה - 6-5
הפייטן הראשון הידוע לנו בשמו, חי בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד (סוף המאה ה- 5 או תחילת המאה ה- 6). יוסי בן יוסי נזכר כראשון מבין "המשוררים העתיקים המפורסמים", ב"ספר האגרון" שכתב רב סעדיה גאון. פיוטיו מבוססים בעיקר על לשון המקרא – על מילים וביטויים (ועל פסוקים שלמים), אך יש בהם גם מליצות מלשון חז"ל.
סגנונו פשוט וברור, ללא הצטעצעויות לשוניות, ולכן משייכים אותו לתקופת הסגנון הקדם-קלאסי של הפיוט. פיוטיו של יוסי בן יוסי כוללים חזרות ומליצות כפולות, נוסח:
אהללה אלוהי / אשירה עוזו / אספרה כבודו / אאפדנו מלוכה..".1
מאחר שחי בארץ ישראל תחת שלטון ביזנטיון, מזכיר יוסי בן יוסי בפיוטיו את אדום כסמל ושם קוד לנוצרים ששלטו בארץ. יוסי בן יוסי "לא חתם את שמו בשיריו בשום דרך שהיא", אך פיוטיו שרדו עד ימינו, ויש מהם המשובצים בתפילות הימים הנוראים, לדוגמה: הפיוט "אמנם אֲשָׁמֵינוּ עָצְמוּ מִסַפֵּר / אַנְחוֹת דוֹרֵנוּ רַבּוּ מִלְדַבֵּר" ששובץ בתפילת ערבית של יום הכיפורים; וכן הפיוט "אזכיר גבורות", שהוא עיבוד של סדר העבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים.2