אבל ביאליק
"להגיד לך מה היה לך ביאליק – זאת אומרת להגיד מה לך עַמְּךָ,
מה לך השפה העברית, מה לך תנועת העבודה והארץ…
מתוך החרדה, אשר אחזה את הנפש מאז הגיעה הידיעה על מותו,
קם גל חדש של נאמנות לסופר העברי…
…………………………………..
הסופר העברי המקורי השיב לנו גם את הדיבור העברי…
מחנכים עברים רבים היו לדורנו. ועד בוא ביאליק לארץ
היה הוא לנו, לאלפי קוראי ספריו, אולי רק הגדול שבשורה.
אבל בעשר השנים האלה שחי אתנו, התהלך ברחובותינו, דיבר באסיפותינו,
ביקר בבתינו – נתגלה לנו האדם. אז הבינונו, כי "שר האומה" פירושו האדם,
הנושא בחובו לא רק את הניגודים, ההתלבטויות והכאבים של עמו -
כי אם גם את ההרמוניה שבעמו, את אורו.
…….
לנו היה ביאליק מדובב העבר,
המתרגם הגדול של שפת כל חולייה בשרשרת אלפי שנות תולדות עמו -
לשפת דורנו…
לנו… לאכולי מרירות ויחס של ביקורת לנכסי העבר וההווה של העם -
הביא עצם קיומו של ביאליק את הפיוס הגדול…
רחל כצנלסון-שזר, על אדמת העברית, הוצאת עם עובד, תשכ"ו – 1966, עמ' 249 – 250.