אהבת תפוח הזהב

< 1 דקות

אהבת תפוח הזהב

תַּפּוּחַ זָהָב

אָהַב אֶת אוֹכְלֵהוּ,

טבו מַרְאָיו

לְמַאֲכָלֵהוּ,

שָׂם אֶל לִבּוֹ

כִּי הוּא הָרוֹאֵהוּ.

אֶתְרוֹג בּוֹ יִרְהַב:

חָכַמְתִּי מִמֶּנּוּ,

אִילָן הִתְעַצַּב:

יָמוּת וְאֵינֶנּוּ.

פַּחַז נֶחְשַׁב,

מִי יְשִׁיבֶנּוּ?

אֶתְרוֹג בּוֹ סִרְהֵב:

הִבּוֹנָה הַפֶּתִי!

אִילָן הִתקַצֵּף:

סָרָה הִיא וָחֵטְא הִיא,

חֲזֹר בָּךְ הֵיטֵב

כִּי כֶּסֶל שָׂנֵאתִי.

תַּפּוּחַ זָהָב

אָהַב אֶת אוֹכְלֵהוּ,

אָהַב אֶת מַכֵּהוּ

בְּכָל אֲבָרָיו.

תַּפּוּחַ זָהָב

אָהַב אֶת אוֹכְלֵהוּ,

הָלַךְ אֶל מַכֵּהוּ

בָּרוֹת לְשִׁנָּיו

תַּפּוּחַ זָהָב

נִבְלַע בְּאוֹכְלֵהוּ,

בָּא בְּעוֹרֵהוּ,

אַף בִּבְשָׂרָיו.

כף יד רשעה

קַוִּים שֶׁל עָשָׁן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן

וְאַבָּא שֶׁלִּי הִכָּה אוֹתִי.

כָּל הָעוֹמְדִים צָחֲקוּ לַמַּרְאֶה,

מָה שֶׁסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב.

קַוִּים שֶׁל עָשָׁן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן

אַבָּא הִכָּה עַל כַּף יָדִי.

הוּא אָמַר שֶׁהִיא כַּף יָד רְשָׁעָה.

מָה שֶׁסִּפַּרְתִּי אֱמֶת וְיַצִּיב.

קַוִּים שֶׁל עָשָׁן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן

אַבָּא חָדַל מֵהַכּוֹת אוֹתִי.

הַיָּד הָרְשָׁעָה צִמְּחָה אֶצְבָּעוֹת

וְכָל מַעֲשֶׂהָ שָׁרִיר וְקַיָּם.

קַוִּים שֶׁל עָשָׁן נִטּוּ בִּמְלֻכְסָן

פַּחַד לוֹחֵךְ אֶת הַכַּף הָרְשָׁעָה

אַבָּא חָדַל מֵהַכּוֹת אוֹתִי

אַךְ הַפַּחַד הַזֶּה שָׁרִיר וְקַיָּם.

בובה ממוּכנת

בַּלַּיְלָה הַזֶּה הָיִיתִי בֻּבָּה מְמֻכֶּנֶת

וּפָנִיתִי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְכָל הַעֲבָרִים,

וְנָפַלְתִּי אַפַּיִם אַרְצָהּ וְנִשְׁבַּרְתִּי לִשְׁבָרִים

וְנִסּוּ לְאַחוֹת אֶת שְׁבָרַי בְּיָד מְאֻמֶּנֶת.

וְאַחַר כָּךְ שַׁבְתִּי לִהְיוֹת בֻּבָּה מְתֻקֶּנֶת

וְכָל מִנְהָגִי הָיָה שָׁקוּל וְצַיְּתָנִי,

אוּלָם אָז כְּבָר הָיִיתִי בֻּבָּה מִסּוּג שֵׁנִי

כְּמוֹ זְמוֹרָה חֲבוּלָה שֶׁהִיא עוֹד אֲחוּזָה בִּקְנוֹקֶנֶת.

וְאַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לִרְקֹד בְּנֶשֶׁף הַמְּחוֹלוֹת

אַךְ הִנִּיחוּ אוֹתִי בְּחֶבְרַת חֲתוּלִים וּכְלָבִים

וְאִלּוּ כָּל צְעָדַי הָיוּ מְדוּדִים וּקְצוּבִים.

וְהָיָה לִי שֵׂעָר שֶׁל זָהָב וְהָיוּ לִי עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת

וְהָיְתָה לִי שִׂמְלָה מִצֶּבַע פְּרָחִים שֶׁבַּגָּן

וְהָיָה לִי כּוֹבַע שֶׁל קַשׁ עִם קִשּׁוּט דֻּבְדְּבָן.

תמונה

חֹרְשׁוֹת הַכְּבָשִׁים הַיְרֻקִּים גָּלְשׁוּ בַּמּוֹרָדוֹת

וְהַיָּם לְמַטָּה שִׁכְשֵׁךְ וְהִכְחִיל מִן הַשֶּׁמֶשׁ.

בַּשָּׁמַיִם פָּרְחוּ עֲנָנִים כְּמוֹ שׁוֹשַׁנֵּי נָהָר

וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ עוֹד יְלָדוֹת.

וְהָיְתָה בָּנוּ אַחַת שֶׁהָיוּ לָהּ עֵינַיִם אֲהוּבוֹת

וְקִנֵּאנוּ בָּהּ כֻּלָּנוּ עַד שֶׁשָּׁכַחְנוּ,

וְהָיְתָה בָּנוּ אַחַת בְּהִירָה וּזְקוּפַת קוֹמָה

שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים בַּכִּתָּה וְיָדְעָה לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת.

וְהָיִיתִי יוֹצֵאת בַּשֶּׁמֶשׁ אֶל הַשָּׂדֶה הַקָּרוֹב

וְאוֹהֶבֶת אֶת הָעֲנָנִים וְהוֹגָה בָּהֶם סִפּוּרִים

וְהָיְתָה לִי שְׁהוּת רַבָּה לְהַרְהֵר בַּצַּעַר

מֵרֵאשִׁית הַסְּתָו הָאָפֹר וְעַד סוֹף הַקַּיִץ הַצָּהֹב.

היונה

הָיה הָיְתָה יוֹנָה לְבָנָה.

אֳהֱבוּ-נָא אֶת זו הַיּוֹנָה.

עָשְתָה לָהּ אֶבְרָה וַתָּעָף מִקִּנָּהּ

אֶהֳבוּ-נָא אֶת זאת הַיּוֹנָה.

פָּגְעָה הִיא בַּדֶּרֶך בְּמֶלֶךְ עוֹרְבִים.

אֶהֱבוּ-נָא אֶת זאת הַיּוֹנָה.

פָּגְעָה בְּדַרְכָּהּ בּעֲדַת זְאֵבִים.

אֶהֱבוּ-נָא אֶת זאת הַיּוֹנָה.

וַתֵּרֶא אוֹיְבִים לָהּ שִבְעִים וְשִבְעָה.

אֶהֱבוּ-נָא אֶת זאת הַיּוֹנָה.

הִכּוּהָ עוֹפוֹת וַיְקַנְאוּ בָּה קִנְאָה.

אֶהֱבוּ-נָא אֶת זאת הַיּוֹנָה.

צְחוֹרָה הִיא הָיְתָה עַד לְיוֹם הִטָּרְפָהּ.

אֶהֱבוּ-נָא אֶת זאת הַיּוֹנָה.

וַתְּהִי לְמָשָל בְּעֵינָהּ וּכְנָפָה.

אֶהֱבוּ-נָא אֶת זאת הַיּוֹנָה.

***

אִשָּׁה קְטַנָּה עָשְׂתָה לָהּ לְעֶרֶשׂ

אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ

הַכַּדּוּר הַגָּדוֹל.

וְלֹא נֶעְלַם מִכַּדּוּר הָאָרֶץ

כִּי אִשָּׁה קְטַנָּה

נָחָה עַל גַּבּוֹ.

וְהוּא צִמַּח עֲשָׂבִים אֶל חֵיקָהּ

וְכָרַךְ אֶת גּוּפָהּ

בַּגִּבְעוֹלִים.

וְהוּא נָשָׂא אוֹתָהּ כְּשֵׂאתוֹ

הָרִים וּבְקָעוֹת

אֲרָצוֹת וְיַמִּים.

וְזוֹ הָאִשָּׁה הָיְתָה מְלַחֶשֶׁת:

כַּדּוּר הָאָרֶץ – עֶרֶשׂ שֶׁלִּי,

כַּדּוּר הָאָרֶץ – פְּלָגִים וּנְחָלִים

וְיַמִּים גּוֹעֲשִׁים וְאַף גַּם אֲנִי;

הִנֵּה אֲנִי שָׁטָה כְּבַת סַפָּנִים

וְכַדּוּר הָאָרֶץ הָיָה לִי סִירָה,

נְחִיל כּוֹכָבִים כִּנְחִיל דְּבוֹרִים

הוֹמִים סָבִיב לְכַדּוּר הָאָרֶץ.

אָהֲבָה

שְׁנֵי דָּגִים נֶחְפְּזוּ,

וְיָרְדוּ לִמְצוּלוֹת הַיָּם

לְסַפֵּר אִישׁ לִרְעוּתוֹ

מַה גָּדְלָה אַהֲבָתָם.

שְׁנֵי דָּגִים צָלְלוּ

וְשָׁהוּ בִּמְצוּלוֹת הַיָּם

וּכְכָל שֶׁהִרְחִיקוּ הָלוֹךְ

כֵּן גָּדְלָה אַהֲבָתָם.

וְלֹא עוֹד עָלוּ אֶל הַחוֹף

אוֹהֲבֵי־מְצוּלוֹת־הַיָּם.

יֵלֶא הַפֶּה מִסַּפֵּר

מַה גָּדְלָה אַהֲבָתָם.

 

מתוך: דליה רביקוביץ', כל השירים עד כה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 16-15, 23, 37-36, 43, 46-45, 50

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם