אמי זכרונה לברכה

"אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּמוּרָה,
וּבְאַלְמְנוּתָהּ – עֲנִיָּה מְרוּדָה.
וַיְהִי עֶרֶב שַׁבָּת, הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת 14 –
וּבְבֵיתָהּ לֹא נֵר וְלֹא סְעוּדָה.

בָּדְקָה וּמָצְאָה עוֹד, מַעֲשֵׂה נִסִּים, שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת.
"הֲלֶחֶם אִם נֵרוֹת"- פָּסָחָה, 15
רָצָה – וַתָּשָׁב, וּבְיָדָהּ הַצְּנוּמָה מַשְׂאַת הַקֹּדֶשׁ: 16
שְׁנֵי נֵרוֹת הַבְּרָכָה.
………………………………………………….
וַיְהִי בְּהַעֲלוֹתָהּ הַנֵּרוֹת, וְלֹא יָכְלָה הִתְאַפֵּק,
כִּי מַר לָהּ, כִּי רֻתַּח לְבָבָהּ,
וַתֵּבְךְְּ הַצַּדֶּקֶת, וְדִמְעָה מִקִּמְטֵי לְחָיֶיהָ נָפָלָה –
וְנֵר אֶחָד תָּסַס וְכָבָה.

עָמְדָה הַשַּׁבָּת נִכְלָמָה, עֵינָהּ הָאֶחָת –
הִתְפַּלְּצָה הָאִשָּׁה:
"הֲתִבְזֶה, אֵל, מַתַּת אַלְמָנָה? אִם חָטְאָה אַמָּתְךָ –
שַׁבַּתְּךָ מַה פִּשְׁעָהּ?

מַדּוּעַ נָקַרְתָּ אֶת עֵינָהּ"
…………………………………………….

אָז תִּשַּׁל מִלְּחִי הַצִּדְקָנִית דִּמְעָה אַחַת בּוֹעֶרֶת,
רְסִיס אֵשׁ לֶהָבָה,
וּבְצָנְחָהּ, וַיִּפֹּל בַּבַּיִת אוֹר מִשְׁנֶה, כִּי נִצַּת
הַנֵּר אֲשֶׁר כָּבָה.

כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת 17 וָאֵרֶא:
אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל.
כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן. – תַּעֲמֹד זְכוּת הַצַּדֶּקֶת
לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל."

‏"החמה מראש האילנות [הסתלקה]": תיאור פיוטי של שעת השקיעה לקראת כניסת השבת, המופיע גם בשירו של ביאליק – ‏‏"שבת המלכה": "החמה מראש האילנות הסתלקה / בואו ונצא לקראת שבת המלכה‎…‎‏". ‏
פסחה: התלבטה. הכוונה לביטוי "פסח על שתי הסעיפים" – התלבט בין שתי אפשרויות ולא יכול להחליט.‏
משאת קודש: מתנת קודש. ‏

עיניה העששות: עיניה החלשות.‏