את – רות

אַתְּ – רוּת, וַאֲנִי – קְרוֹבֵךְ גּוֹאֲלֵךְ,
אַתְּ בָּאת אֶל שָׂדִי, בָּאת בִּשְׁרַב-צָהֳרַיִם;
עַל שׁוֹבַךְ יונַי אָז הָגוּ אֶל צִלֵּךְ,
צַלְמֵךְ נְעָרַי אָז חָזוּ עַל הַמַּיִם…

אַתְּ בָּאת מִשְׁדֵמוֹת רְחוֹקוֹת וּקְלוּיוֹת,
כֻּלְּך – זִיו קָמָה, וְקָרָאת לִי אֵלַיִךְ, –
שִׁבֳּלֵי-הַזָּהָב בִּשְׂעָרֵךְ קְלוּעוֹת,
לִבְשָׂרֶךָ רֵיחַ-בָּר, אֵשׁ-תַּמּוּז בְּרַגְלַיִךְ…

אַתְּ – רוּת לִי, אַתְּ רוּת נָכְרִיָּה וּקְרוֹבָה,
יוּבָל מִתְרוֹנֵן בְּלַהֲטֵי-צָהֳרַיִם,
עֶדְנָה לֹא פִּלַּלְתִּי מִמֵּךְ לִי נָבְעָה,
נִמְסְכָה בְּדָמִי, הִשְׁתַּכֵּר כְּמִיָּיִן.

אַתְּ – רוּת, בִּגְלָלֵךְ הַקָּמוֹת בְּשֵׁלוֹת,
מִלְּמַעְלָה יִשְׁלוּ לְמַעֲנֵךְ פֵּרוֹת-חֶמֶד,
הָאֹשֶׁר יָנוּב עַל דְּרָכִים אֲבֵלוֹת,
וְיִגְמֹל יְבוּלוֹ בְּנַפְשִׁי הַחוֹלֶמֶת…

* אליהו מייטוס, "את – רות", בתוך: לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה – אנתולוגיה, עמ' 477. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם http://www.acum.org.il