גירוש הנשים הנוכריות – המהפכה המשפטית של עזרא

"…עזרא וההנהגה שפעלה בצדו ביקשו ליתן את התשובה
לבעיית המשך קיומו של העם היהודי באמצעות הדת.
שמירה על הדת היהודית היא שתבטיח את המשך קיומו של העם,
שאיבד את ריבונותו המדינית ואת שליטתו על ארץ מולדתו.
גירוש הנשים הנוכריות היה הצעד האכזרי הראשון שנדרש בתהליך זה.
הנשים, שהיו בנות דתות אחרות, עלולות היו להטות את בעליהן,
ובוודאי את ילדיהן, מן הדת היהודית.
משלב זה ואילך נדרשו צעדים נוספים להבטחת המטרה הנכספת.
זוהי המהפכה המשפטית שהתרחשה מימי עזרא ואילך. היא חייבה
שינוי דרסטי בדיני המעמד האישי. מן ההכרח היה להשיב על שאלות
דוגמת תוקפם של נישואי תערובת, מעמד הילדים מנישואים כאלה,
וכיצד אפשר לזהות או לאפיין את אלה המשתייכים למחנה היהודי.
זוהי שאלת הזהות היהודית, שאלה שבעידן המודרני תוארה בלשון "מיהו יהודי".
התשובות לשאלות אלה החלו להינתן מתקופתו של עזרא ואילך,
והן גררו מהפכה שלמה בדיני המעמד האישי בדין העברי…
כלל מרכזי אחד שנקבע הוא שאין תוקף לנישואי תערובת,
כלומר לנישואי יהודי ונוכרייה או יהודייה ונוכרי.
נישואין כאלה אינם רק אסורים בתכלית האיסור, אלא הם חסרי תוקף
וכאילו לא התקיימו…
כלל נוסף שנקבע הוא שבכל הנוגע ל"זהות היהודית" הולכים הילדים אחר האם.
אף זה שינוי דרסטי במחשבת הימים ההם…
ראוי להדגיש שהמהפכה המשפטית, שמקורה בעזרא,
לא שינתה את המבנה הפטריארכלי של המשפחה והחברה.
אולם היא קבעה לו סייג רב חשיבות, ולפיו יהודי הוא מי שאמו יהודייה…

*דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת? משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, תשס"ב – 2000, עמ' 388 – 389. © כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה.