דברים
יונתן
אֲנִי רָץ עַל הַגֶּשֶׁר
וְהַיְלָדִים אַחֲרַי
יוֹנָתָן
יוֹנָתָן הֵם קוֹרְאִים
קְצָת דָּם
רַק קְצָת דָּם לְקִנּוּחַ הַדְּבַשׁ
אֲנִי מַסְכִּים לְחוֹר שֶׁל נַעַץ
אֲבָל הַיְלָדִים רוֹצִים
וְהֵם יְלָדִים
וַאֲנִי יוֹנָתָן
הֵם כּוֹרְתִים אֶת רֹאשִׁי בַּעֲנַף
גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹסְפִים אֶת רֹאשִׁי
בִּשְׁנֵי עַנְפֵי גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹרְזִים
אֶת רֹאשִׁי בִּנְיָר מְרַשְׁרֵשׁ
יוֹנָתָן
יוֹנָתָן הֵם אוֹמְרִים
בֶּאֱמֶת תִּסְלַח לָנוּ
לֹא תֵּאַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ שֶׁאַתָּה כָּזֶה.
[עמ' 9]
קורנליה
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הַשֵּׁד
הוֹפִיעַ וְאָמַר לְקוֹרְנֶלְיָה
שֶׁזֶּה הַזְּמַן וְקוֹרְנֶלְיָה
שֶׁחַסְרַת יָזְמָה וּמֻכְרָחָה
קוֹרְנֶלְיָה וְהַשֵּׁד הָלְכוּ
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה לִקְטֹף סִרְפָּדִים
הַשֵּׁד הִתְעַיֵּף וּפָרַשׁ
לְקוֹרְנֶלְיָה פְּרִיחַת סִרְפָּדִים וְקָטְפָה
אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב מַמָּשׁ
שֶׁקּוֹרְנֶלְיָה שֵׁדָה אֲדֻמָּה
בַּבֹּקֶר הָאֲנָשִׁים עָשׂוּ לָהּ
כִּי הֵם חָשְׁבוּ שֶׁקּוֹרְנֶלְיָה שֵׁדָה אֲדֻמָּה
וְקוֹרְנֶלְיָה לֹא יָדְעָה
תָּמִיד הִיא חָשְׁבָה שֶׁעוֹשִׂים לָהּ
כִּי הִיא קוֹרְנֶלְיָה.
[עמ' 11]
קסיוס
הָעוֹרְבִים קוֹרְאִים לְךָ
לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ וּלְהִבָּנוֹת
אַתָּה מוֹרֵחַ אֶת פָּנֶיךָ בְּצֶבַע הַשְּׂרֵפוֹת
וּפוֹתֵחַ בִּילָלוֹת אִינְדִיאָנִיּוֹת
אֲבָל
מַה שֶּׁהָיָה אֶתְמוֹל נֵר
הַדְּבָרִים מִתְרַחֲשִׁים מְרֻחָקִים
הַדְּבָרִים מִתְרַחֲשִׁים קְרוֹבִים
מִישֶׁהוּ נוֹפֵחַ בַּבָּלוֹן
וּמוֹצִיא אֶת הָאֲוִיר מֵהַבָּלוֹן
מִישֶׁהוּ נוֹפֵחַ בַּבָּלוֹן
וּמוֹצִיא אֶת הָאֲוִיר מֵהַבָּלוֹן
יֶלֶד יֶלֶד מִסְכֵּן
אֲנִי בָּא לְעַרְסֵל אוֹתְךָ
יַלְדָּה טְרוּפַת דֵּעָה
בָּאתִי לָקַחַת אוֹתָךְ הַבַּיְתָה
קַסְיוּס מַחְמַדִּי
קַסְיוּס מַחְמַדִּי
הֲרֵי תִּשְׁמַע עוֹרְבִים עַד סוֹף יָמֶיךָ.
[עמ' 12]
אבשלום
אֲנִי מֻכְרָחָה פַּעַם נוֹסֶפֶת
לְהִזָּכֵר בִּבְנִי אַבְשָׁלוֹם
שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו נִתְפְּסוּ בְּרַחְמִי
וְלֹא יָצָא לִי
לִגְמֹר אֶת אַבְשָׁלוֹם בְּנִי
אֲנִי בּוֹנָה אֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹת הַרְגָּשָׁתִי
הָרַחֲמִים שׁוֹטְפִים בִּי
וְהָרָעָב הָאֶפְשָׁרִי
רְצוֹנוֹת הַתּוֹרָשָׁה
וְאַבְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא הֻרְשָׁה
בְּגִלְגּוּל אַחֵר אַבְשָׁלוֹם יִהְיֶה
אֲהוּבִי וַאֲנִי אָחוּשׁ זִכְרָהּ
כְּשֶׁאַבְשָׁלוֹם אֲהוּבִי
תְּחוּשָׁה גּוּפָנִית אוֹ אֵיךְ בִּטְנִי
רֵיקָה מֵאַבְשָׁלוֹם בְּנִי
סִדּוּר שֶׁל כּוֹכָבִים
נוֹפְלִים וְחֶרֶב מַכָּה
בַּמַּגְנֵט עַל לִבָּהּ
הַרְגָּשָׁה מְדֻיֶּקֶת:
בַּמֶּה תִּלָּחֵם
וְעַל מָה תָּנוּחַ
הָרוּחַ
לְאָן תִּשָּׂאֲךָ
הָרוּחַ בְּנִי.
[עמ' 26]
הו ים, שמים
הוֹ יָם, שָׁמַיִם, עֲטָפוּנִי בְּעַרְפִלִּים
הִתְמַזְּגוּ עִם אֵד עֵינַיִם שֶׁלִּי,
שְׁחָפִים שֶׁלָּכֶם לְבָנִים יַנְמִיכוּ
לָשֶׁבֶת מְרַפְרְפִים וּדְבֵקִים בַּמּוֹטוֹת
לִהְיוֹת מִפְרָשִׂים חַיִּים בָּאֳנִיָּתִי.
יְעוֹפְפוּ דָּגִים בִּזְהִירוּת מֵעֲבָרִים
כִּמְכִתּוֹת זְכוּכִית לְמַזָּל בַּכְּלוּלוֹת
יֵרֵד נָא גֶּשֶׁם אֲלַכְסוֹנִי כְּמִתְכַּוֵּן
לִשְׁטֹף מָתוֹק פָּנַי בְּרֵאשִׁיתָם
לִהְיוֹת זְרָמִים בְּטוּחִים וְחַמִּים.
אַי: נְשָׁמָה, רוּחַ. מַעְגָּלִים סְחוֹר אָסֹב
צַנְּנוּ קָרְרוּ רֹאשׁ חַם שֶׁלִּי,
תֶּחֱבַרְנָה מֶדוּזוֹת לְזֵרִים שְׁקוּפִים
תְּכַתֵּרְנָה דְּפָנוֹת כְּדֹק לְעֵינַי
וְיָצוּף כָּאוֹת הַמְרַמֵּז לָשׁוּב.
מְשׁוּבָה, קַלִּילוּת, אֲהַלֵּךְ שֶׁפִי בַּמֶּלַנְכוֹלְיָה
עֲדוּיַת פְּנִינִים כִּנְטִיפוֹת אַהֲבָה
תְּכַסֶּינָה אַצּוֹת כִּגְלִימָה אֶת כְּתֵפַי
גַּם לֹא יוּכְלוּ מְקֹרָבַי לְלָכְדֵנִי
תְּתֹאַר אֳנִיָּתִי כְּחַדְפַּעֲמִית.
[עמ' 48]
מתוך: יונה וולך, תת הכרה נפתחת כמו מניפה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.
©כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם