הדרך המיוחדת

"עם כל אדם ואדם בא חידוש לעולם, משהו ראשון ויחיד,
שעוד לא היה כמותו.
לפי תורת החסידות חייב כל אדם מישראל לידע ולכוון בדעתו
שהוא יחיד בעולם בבחינתו,
ועדיין לא היה בעולם כדומה לו,
שאילו כבר היה כמותו בזה העולם – שוב לא היה צורך בו
שיבוא הוא לעולם.
כל אדם בריאה חדשה היא, ועליו לתקן את מידתו בזה העולם.
………………………
הדבר שהוא יחיד ומיוחד בכל אדם ואין כמותו בשום אדם אחר –
אותו חייב האדם לפתח ולהביאו לכלל מעשה,
ולא שיחזור על מה שכבר עשאו (=עשה אותו) אדם אחר,
ואפילו הוא גדול שבגדולים.
…………………………………
…שאמר באותו עניין רבי זוסיא מהאניפולי, סמוך לפטירתו:
בעולם הבא לא ישאלוני: "למה לא היית משה רבנו?"
אלא ישאלוני: "למה לא היית זוסיא?"

זו תורה ברורה המיוסדת על הדעת (=הדעה)
שבני האדם שונים זה מזה בטיבם, ועל כן אין היא מבקשת
לעשותם שווים זה לזה…"

* מרדכי מ' בובר, דרכו של אדם על פי תורת החסידות, מוסד ביאליק, תשמ"א – 1981, עמ' 15 – 16. © כל הזכויות שמורות להוצאה.