הזהו אדם?

"אתם היושבים באין מחריד
במשכנות מבטחים;
אתם המוצאים מאכל חם ופני ידיד
בשובכם הביתה עם דמדומים:
התבוננו וראו הזהו אדם
העובד בביצה הקרה;
הוא, שאינו יודע מנוחה ונלחם
למען פת-לחם זעירה.
שבעבור "כן" או "לא" לבן-מוות היה.
התבוננו וראו האם אישה היא זאת.
בת בלי שם ובלא שיער;
שלא נותר בה עוד כוח לזכור,
שעיניה ריקות וצונן חיקה
כצפרדע ביום חורף וכפור.
הרהרו וזכרו כי כל זאת אירע
והיו הדברים האלה:
אשר אנוכי מצווכם
לחקוק בלבבכם.
ושיננתם אותם לבניכם
בשבתכם בבית בלכתכם בדרך,
בשוכבכם ובקומכם.
והיה כי תידומו – יאבדו בתיכם
ויך בכם החולי מכף רגל עד קדקוד.
ויהפכו מכם פניהם יוצאי חלציכם, עוד.

* פרימו לוי, הזהו אדם?, הוצאת עם עובד, תשנ"ה – 1999.
הסופר פרימו לוי (1919 – 1987), ניצול שואה, כימאי יליד העיר טורינו שבאיטליה, נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ בשנת 1944. הצורך לכתוב את הספר נולד, לדבריו, "עוד לפני השחרור וגם אחריו" – והוא "גבר על כל צרכינו הבסיסיים האחרים". לוי ניצל בזכות כישוריו המדעיים, שלהם נזקקו הנאצים בשלב האחרון של המלחמה. "כל בני אנוש חייבים לראות בהיסטוריה של מחנות הריכוז אות אזהרה לסכנה האורבת באופק," כתב פרימו לוי בהקדמה לספרו.