וידוי
מעילי הפשוט ופנס על הגשר,
ליל הסתיו ושפתיי הלחות מני גשם
כך ראית אותי ראשונה, התזכור?
והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים,
כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים
וכאל מים ולחם אליי תחזור.
בעוניינו המר, בעבוֹר אותך זעם
גם למוות אתה קיללתני לא פעם
וכתפיי הקרות רעדו משמחה
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שיובילו אותך בגללי בנחושתיים
וגם אז לבבי לא יסור מעִמך
כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל זְכור איך נפגשנו בליל מלילות
אם יהיה זה שנית – אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה ענייה וסוררת,
באותו מעילון עם אותו ציץ הוורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית – אל יהיה זה אחרת
יהיה כך, כך יהיה, אות באות
הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדך
וידעתי: המוות יבוא מידיך
ואני מחכה ומצפה לזיוו
הוא יבוא פתאומי, כגרזן על עץ יער
או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער
אבל לא מידי זר – מידיך יבוא
וגם אז לביתך, בליל שכול וליל עוני
בחלום עוד אשובה, כסילה שכמוני
ואומר: הנה באתי מנדוד בשבילי
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שאבוא לביתך בעוצמך עיניים
עד אשר יישאוך בדרך אליי
כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל עֵד לי האל החורץ גורלות
אם יהיה זה שנית – אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה ענייה וסוררת
באותו מעילון עם אותו ציץ הוורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית – אל יהיה זה אחרת
יהיה כך, כך יהיה, אות באות.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם