חוק השבות, תש"י – 1950

כל יהודי זכאי לעלות ארצה. 1.
הזכות לעליה
(א) העליה תהיה על פי אשרת עולה
(ב) אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל, חוץ
אם נוכח שר העליה שהמבקש –
(1) פועל נגד העם היהודי; או
(2) עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה.
2.
אשרת עולה
(א) יהודי שבא לישראל ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה, רשאי,
בעודו בישראל, לקבל תעודת עולה.
(ב) הסייגים המפורשים בסעיף 2 (ב) יחולו גם על מתן תעודת עולה, אלא
לא ייחשב אדם למסכן בריאות הציבור לרגל מחלה שלקה בה אחרי בואו לישראל.
3.
תעודת עולה
כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תקפו של חוק זה, וכל יהודי שנולד בארץ
בין לפני תחילת תקפו של חוק זה ובין לאחריה, דינו כדין מי שעלה לפי חוק זה.
4.
תושבים וילדים
שר העליה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע
לביצועו וכן למתן אשרות עולה ותעודות עולה לקטינים עד גיל 18. 5.
ביצוע ותקנות_______________________
* נתקבל בכנסת ביום כ' בתמוז תש"י (5 ביולי 1950), הצעת החוק ודברי הסבר
נתפרסמו בהצעות חוק 48 מיום י"ב בתמוז תש"י (27.5.50), עמ' 189.

חוק השבות (תיקון), תשי"ד - 1954 *

בסעיף 2 (ב) לחוק השבות, תש"י – 1950[1]
(1) בסוף פסקה (2), במקום הנקודה יבוא נקודה-ופסיק ואחריהם המלה "או";
(2) אחרי פסקה (2) תיווסף פסקה זו:
"(3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".
1.
תיקון סעיף 2 (ב)
בסעיף 2 ובסעיף 5 לחוק, במקום "שר העליה" יבוא "שר הפנים". 2.
תיקון סעיפים
2 ו-5________________________
* נתקבל בכנסת ביום כ"ד באב תשי"ד (23 באוגוסט 1954);
הצעת החוק ודברי הסבר נתפרסמו בה"ח 192, תשי"ד, עמ' 88.

[1] ס"ח 51, תש"י, עמ' 159.

חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל - 1970 *

בחוק השבות תש"י – 1950[1], אחרי סעיף 4 יבוא:
1.
הוספת
סעיפים 4א
ו-4ב
4א. (א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב –
1952 [2], וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי,
לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר
דתו מרצון.
(ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א), בעודו בחיים או
לאו ואם עלה ארצה או לאו.
(ג) הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים
כאמור בסעיף קטן (א), יחולו גם על מי שתובע זכות זכות לפי סעיף קטן (א).
"זכויות בני
משפחה
4ב. לענין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת
אחרת". הגדרה
בסעיף 5 לחוק השבות, תש"י – 1950, בסופו יבוא "תקנות לענין
סעיפים 4א ו-4ב טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
2.
תיקון
סעיף 5
בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה – 1965 [3], אחרי סעיף 3 יבוא: 3.
תיקון חוק מרשם
האוכלוסין
תשכ"ה – 1965
3א. (א) לא יירשם אדם כיהודי לפי לאומו או דתו אם הודעה לפי חוק זה או רישום
אחר שבמרשם או תעודה ציבורית מראים כי הוא אינו יהודי, כל עוד לא נסתרו
ההודעה, הרישום או התעודה האמורים לנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל
עוד לא נקבע אחרת בפסק-הדין הצהרתי של בית משפט או בית דין מוסמך.
(ב) לענין חוק זה וכל רישום או תעודה לפיו, "יהודי" – כמשמעותו בסעיף 4ב לחוק
השבות, תש"י – 1950.
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מרישום שנעשה לפני תחילתו."
"סמכות רישום
והגדרה

________________________

* נתקבל בכנסת ביום ב' תש"ל (10 במרס 1970); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו
בה"ח 866, תש"ל, עמ' 36.
[1] ס"ח תש"י, עמ' 159; ס"ח תשי"ד, עמ' 174.
[2] ס"ח תשי"ב, עמ' 146.
[3] ס"ח תשכ"ה, עמ' 270.