חצי נחמה

בין כל הצרות שנתחדשו עלינו בעת האחרונה
תעשה בייחוד רושם מעציב בלב כל איש ישראל התחדשות "עלילת הדם".
העלילה הנתעבה הזאת… הייתה ותהיה תמיד בעינינו כחדשה,
ומימי הביניים ועד עתה תצטיין בפעולתה החזקה על רוח עמנו,
לא רק במקום המעשה, כי אם גם בארצות רחוקות שהגיעה אליהן השמועה…
אמרתי: "על רוח עמנו",
כי אמנם רואה אני מקור החיזיון הזה לא בסיבות חיצוניות,
כי אם עמוק ברוח העם.
בימי הביניים… יש מקום אמנם לראות בזה רק תוצאת הסכנה הגשמית הגדולה לְהַכְּלָל כולו,
שהייתה כרוכה אז באמת בעקב כל עלילה כזו.
……….
אך בימינו אלה הרי מצד אחד אין הסכנה הגשמית גדולה עוד הרבה…
ומצד אחר כבר הורגלנו לשמוע חרפתנו בקור רוח וקנאת כבודנו לא תאכלנו עוד,
ואם בכל זאת גם עתה עודנו מתעוררים ומתנודדים בחוזקה לשמע "עלילת דם"…
אות הוא כי לא הפחד ולא הכבוד החיצוני הם המניעים לזה,
כי אם רוח העם הוא המרגיש פה את קלונו והוא זה המתעורר והמעורר.
אבל אין רע בלא טוב, כלומר, בלא לקח טוב.
גם הרע הגדול הזה שאנו עסוקים בו אינו ריק מלקח טוב,
ואנחנו, אשר לא אדונים אנחנו לגורלנו
וגם את הטוב גם את הרע נקבל מן החוץ שלא בטובתנו,
ראוי לנו לבקש ברעותינו תמיד את התועלת הלימודית הצפונה בהן,
והייתה לנו זאת, לפחות חצי נחמה…
בדורות שעברו, כשהיו אבותינו מאמינים בפְשָׁטוֹ של 'אתה בחרתנו'….
הם ידעו את ערכם… אבל בדור הזה אין הדבר כן.
עתה "עולמנו" נתרחב הרבה, וההסכמה האירופית פועלת עלינו בחוזקה בכל ענפי החיים.
………
המצב הזה, אם יאריך ימים, יוכל לגרום לנו נזק מוסרי גדול.
אין דבר מסוכן לגוי ולאדם בהודאה על חטאים שאין בו.
…מי שאחרים הביאוהו לחשוד עצמו במה שאין בו, איך יוכל להיטהר בעיני עצמו?…
צריך אפוא לבקש איזה אמצעי,
איך להוציא את עצמנו מתחת השפעת "ההסכמה הכללית"
בנוגע לתכונות ישראל וערכו המוסרי,
כדי שלא נהיה בזויים בעיני עצמנו ולא נחשוב,
שבאמת גרועים אנחנו מכל בני האדם תחת השמש
……….
יהודי ודם! היש שני הפכים גדולים מאלו?

* אחד העם, "חצי נחמה", בתוך: אחד העם, מאמרים נבחרים, הוצאת קהלת, תרפ"ז – 1927, עמ' נז-פה.